אמונה
האם הכל תלוי בכח המחשבה?
יש בארצות הברית גויים שמפרסמים שישנו "סוד" - שאם האדם מכוון במחשבתו להשיג עושר אז הוא יהיה עשיר, כי הכל הולך אחר המחשבה. האם הסתכלות שכזו מתאימה או סותרת את היהדות?
- דניאל בלס
- פורסם כ"ב שבט התשע"ה
עלינו להזהר מאוד כשאנו רואים פרסומים "דתיים" לכאורה המגיעים מגויים ומי שאינם אמונים על דרך התורה, "חכמה בגויים - תאמין. תורה בגויים - אל תאמין" (איכה רבה, פרק ב, יג).
הגויים שתיארת מסלפים מושגים אמיתיים מן היהדות, ולכן צריך להזהר מפרסומים שעליהם מצויה המילה "סוד", כאשר כותביהם מגיעים מעולם לא דתי, ומציעים עקרונות "דתיים" רק למראה. היהדות מלמדת אותנו מזה אלפי שנים את הסוד (מסכת יומא, דף לח, ע"ב): "בא לטהר מסייעין אותו, בא לטמא פותחין לו", וגם (שבת קד, ע"א): בדרך שאדם רוצה לילך, מוליכין אותו (מהשמים)". כלומר אדם שרוצה לבחור ברע, יתנו לו משמים את כל האמצעים לבחור ברע, ואדם שרוצה להיות טוב, יעזרו לו משמים להיות טוב ויזמנו לידו מצוות ומעשים טובים. הרשע עשוי להנות בעולם הזה ולהשיג עושר ופרסום, כי הוא מבקש את החומריות בכח רצונו, ו-ה' נותן לאדם לממש את רצונו, ומזמן לו את הפתח ללכת בדרך שהוא רוצה בה.
לגבי העושר, ידועים מאמרי חז"ל הרבים על כך שהקב"ה קובע את גודל פרנסתו של האדם מראש השנה ועד ראש השנה, ואף אדם להשיג יותר ממה שנקבע לו משמים, אלא רק להשיג את קצבתו יותר בקלות או יותר בקושי לפי מעשיו ותפילותיו במשך השנה.
בגמרא (נידה דף ע, עמוד ב) מסופר כי תלמידים רבים ניסו לעסוק בסחורות כדי להתעשר ולא הצליחו, למרות כל מאמצם ורצונם להצליח, על כך השיב להם רבי חייא: "אלא יבקש רחמים ממי שהעושר שלו". פירוש הדבר שכל המחשבה והרצון והמאמצים שבעולם אינו יכולים להבטיח עושר או הצלחה, אלא הקב"ה לבדו מחליט אם לתת עושר לאדם או לא. אין ביד האדם כח ליצור את העושר ב"חומר המחשבה" אפילו אם ירבה סחורות וחשיבה חיובית. אולם השילוב של השתדלות מעשית יחד עם תפילות מעומק הלב יכולה לשאת פרי, שכן הקב"ה יכול להחליט לתת לאדם את משאלת לבו, רק שלפני כן צריך האדם לחשוב טוב-טוב מה הוא מבקש מהקב"ה, כי הוא עשוי לבקש חלילה משהו שיזיק לו, כפי אותם אנשים שהתעשרו, ובעקבות כך איבדו את כל חבריהם, את אהבת ילדיהם ומשפחתם, ונפטרו מן העולם אומללים וכועסים.
אדם שמבקש עושר ופרסום, עשוי לקבל את רצונו, כי הבא לטמא - פותחין לו. הקב"ה מזמן לפעמים לאותם גויים רשעים להשיג את רצונם, אך לא בכח המחשבה או הרצון שלהם, אלא בכח הבחירה שלהם, שה' מוציא מן הכח אל הפועל לפי בחירתם.
להבדיל מאותם גויים, היהדות מלמדת אותנו שלכל דבר יש סיבה, והקב"ה גוזר עוני או יסורים על האדם לטובתו. לעיתים הקב"ה דומה לרופא מנתח שמשתמש בעולם הזה ככלי לתקן את נשמתנו, הכל בכדי שנגיע לעולם הבא טהורים ומתוקנים. לכן עלינו לעמוד בנסיונות שמציבים לנו מן השמים, ולעבוד את הבורא גם כשיש צער ויסורים.
תורתנו הקדושה מלמדת את היהודי הדרכה בחיים (ספר דברים, יח, יג): "תמים תהיה עם ה´ אלהיך", ומפרש רש"י: "התהלך עמו בתמימות ותצפה לו... כל מה שיבוא עליך קבל בתמימות ואז תהיה עמו ולחלקו".
מי שמאמין שיש כח אחר בעולם, של מחשבה או של רצון, שהוא חזק ויוצר דברים כמו הקב"ה חלילה, צריך לדעת שהוא נוגד בכך את אחד מי"ג עיקרי האמונה שמגדירים את כל יהדותנו: "אני מאמין באמונה שלימה, שהבורא יתברך שמו, הוא בורא ומנהיג לכל הברואים, והוא לבדו עשה ועושה ויעשה לכל המעשים".
הכל מגיע מהקב"ה, גם הטוב וגם מה שנראה לנו כרע, ואמת הדבר שהקב"ה נותן משקל גדול מאוד למחשבה, לרצון ולבחירות שלנו, ומזמן לצדיק דרכים לעלות ולהתקדש, ולרשע דרכים ליפול כרצונו. אך בשום מקרה אין כח ביד האדם, אלא ה' לבדו הוא הכח האמיתי והיחיד המאפשר את פעולותיו של האדם, זהו הסוד שלימדה אותנו התורה (דברים, פרק ל, טו): "ראה נתתי לפניך היום את החיים ואת הטוב, ואת המוות ואת הרע... החיים והמוות נתתי לפניך, הברכה והקללה, ובחרת בחיים".