5 דקות תורה ביום
5 דקות תורה ביום: "המבעית את חברו – נענש בידי שמים". היזהרו מנפצים
דבר התורה היומי מפי הרב רונן חזיזה, במסגרת "לפחות 5 דקות תורה ביום". יוֹם חֲמִישִׁי 'פּוּרִים' יד' אֲדָר (5 בְּמֶרְץ)
- הרב רונן חזיזה
- פורסם ד' אדר התשע"ה
א. יֵשׁ לְלַמֵּד אֶת הַיְּלָדִים לְהִמָּנַע מִלְּפוֹצֵץ נַפָּצִים וְדוֹמֵיהֶם, מִכַּמָּה סִבּוֹת: 1. סַכָּנָה גְּדוֹלָה טְמוּנָה בָּזֶה, יְלָדִים רַבִּים אִבְּדוּ אֶת מְאוֹר עֵינֵיהֶם, אוֹ נִזּוֹקוּ בְּחֶלְקֵי גּוּפָם, עֵקֶב פִּצּוּץ שֶׁעָשׂוּ בְּעַצְמָם. 2. דָּבָר זֶה גּוֹרֵם לְבֶהָלָה רַבָּה וּמַפְחִיד אֶת הַבְּרִיּוֹת, ונֶאֱמַר בַּגְּמָרָא: "הַמַּבְעִית אֶת חֲבֵרוֹ - נֶעֱנַשׁ בִּידֵי שָׁמַיִם". וּבִפְרָט שֶׁאֵצֶל אֲנָשִׁים מְסֻיָּמִים כְּגוֹן זְקֵנִים וְנָשִׁים הָרוֹת, בֶּהָלָה כָּזֹאת יְכוֹלָה לִגְרֹם לָהֶם לְסַכָּנָה שֶׁל מַמָּשׁ.
ב. מִי שֶׁהוּא תּוֹךְ שָׁנָה לַאֲבֵלוּת עַל הוֹרָיו - חַיָּב לְקַיֵּם אֶת מִצְווֹת הַפּוּרִים: קְרִיאַת מְגִלָּה בַּלַּיְלָה וּבַיּוֹם, מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת, וּמַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים. וְיִסְתַּפֵּק בְּמִשְׁלוֹחַ אֶחָד לְקַיֵּם אֶת הַמִּצְוָה וְלֹא יַרְבֶּה בְּמִשְׁלוֹחִים. וְיֵשׁ נוֹהֲגִים לֹא לִשְׁלֹחַ לְאָבֵל מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת.
ג. הַיּוֹם וּמָחָר (י"ד וְט"ו בַּאֲדָר) לֹא אוֹמְרִים תַּחֲנוּן לְאַחַר הָעֲמִידָה, בְּכָל עָרֵי הָאָרֶץ. וּלְמִנְהַג הַסְּפָרַדִּים - מְדַלְּגִים עַל "מִזְמוֹר יַעַנְךָ ה' בְּיוֹם צָרָה", וְכֵן עַל מִזְמוֹר: "תְּפִלָּה לְדָוִד".
ד. הַמִּנְהָג בְּכָל הַמְּקוֹמוֹת - שֶׁאֵין עוֹשִׂים מְלָאכָה בְּיוֹם פּוּרִים, אֶלָּא מִתְעַסְּקִים אַךְ וְרַק בְּמִצְווֹת הַפּוּרִים. מִי שֶּׁעוֹשֶׂה מְלָאכָה בְּיוֹם פּוּרִים - אֵינוֹ רוֹאֶה סִימַן בְּרָכָה בַּעֲמָלוֹ, וּמַה שֶּׁיַּרְוִיחַ בִּמְלַאכְתּוֹ יַפְסִיד בְּמָקוֹם אַחֵר. לָכֵן, מִי שֶּׁחַיָּב לַעֲבֹד בְּיוֹם זֶה וְאֵין לוֹ אֶפְשָׁרוּת אַחֶרֶת, כְּגוֹן: שֶׁיְּכוֹלִים לְפָטְרוֹ מֵעֲבוֹדָתוֹ, אוֹ שֶׁיִּגָּרֵם לוֹ הֶפְסֵד אַחֵר וְכַדּוֹמֶה - יְחַשֵּׁב אֶת רְוָחָיו שֶׁהִרְוִיחַ בְּפוּרִים וְיִקְנֶה בָּהֶם חֶפְצֵי מִצְוָה.
ה. יֵשׁ מְקוֹמוֹת שֶׁעוֹשִׂים מוֹפָעִים שֶׁל בִּדּוּר לִכְבוֹד פּוּרִים, מְחַקִּים שָׁם כָּל מִינֵי דְּמוּיוֹת וְצוֹחֲקִים עַל צוּרַת הִתְנַהֲגוּתָם אוֹ דִּבּוּרָם וְכַדּוֹמֶה - דָּבָר זֶה אָסוּר בְּהֶחְלֵט, גַּם אִם קִבְּלוּ רְשׁוּת מֵאוֹתָם הָאֲנָשִׁים. וּבִפְרָט שֶׁדָּבָר זֶה נַעֲשָׂה בְּצִבּוּר, וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ: "מוּטָב לְאָדָם לְהַפִּיל עַצְמוֹ לְכִבְשַׁן הָאֵשׁ וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יַלְבִּין פְּנֵי חֲבֵרוֹ בָּרַבִּים". ה' יְזַכֵּנוּ לִשְׂמֹחַ שִׂמְחָה שֶׁל קְדֻשָּׁה בְּפוּרִים. אָמֵן.
* * *
שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ - הֶחָכָם מִכָּל אָדָם - אָמַר: (מִשְׁלֵי ג', ל')
"אַל תָּרִיב עִם אָדָם חִנָּם אִם לֹא גְּמַלְּךָ רָעָה"
בְּהִסְתַּכְּלוּת רִאשׁוֹנָה קָשֶׁה לְהָבִין אֶת הַפָּסוּק הַזֶּה. הַפָּסוּק אוֹמֵר שֶׁאָסוּר לָרִיב עִם אָדָם סְתָם אִם הוּא לֹא עָשָׂה לְךָ דָּבָר רַע. מוּבָן מִכָּאן שֶׁאִם הוּא כֵּן גָּמָל לְךָ רָעָה, אָז כֵּן מֻצְדָּק לָרִיב אִתּוֹ. הַאִם כָּךְ צָרִיךְ לִנְהֹג?
יִהְיֶה מִי שֶּׁיֹּאמַר: "בְּהֶחְלֵט! אִם הוּא הִתְחִיל לָמָּה שֶׁאֶשְׁתֹּק? וְכִי, מִי שֶׁהִכּוּ אוֹתוֹ בְּלֶחִי אַחַת יַגִּישׁ אֶת לֶחְיוֹ הַשְּׁנִיָּה לְקַבֵּל עוֹד מַכָּה?!" מִי שֶׁזּוֹהִי הַתְּגוּבָה הָרִאשׁוֹנָה שֶׁלּוֹ סִימָן שֶׁעֲדַיִן לֹא עָבַד עַל מִדַּת הַכַּעַס שֶׁמְּקַשְׁקֶשֶׁת בְּקִרְבּוֹ. מַדּוּעַ? כִּי הַתְּגוּבָה הָרִאשׁוֹנִית שֶׁל אָדָם בָּעַל מִדּוֹת יְהוּדִיּוֹת מְעֻדָּנוֹת הִיא: לְוַתֵּר! לָכֵן, צָרִיךְ לְהָבִין לְמָה הִתְכַּוֵּן שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ בִּדְבָרַיו הַחֲכָמִים.
בְּסֵפֶר "מִשְׁנַת אֱלִיעֶזֶר" שׁוֹאֵל אֶת הַשְּׁאֵלָה הַזֹּאת, וְאֵלּוּ דְּבָרָיו: אַל תָּרִיב עִם אָדָם חִנָּם אִם לֹא גְמָלְךָ רָעָה - יָכוֹל אִם גְּמַלְּךָ רָעָה מֻתָּר לָרִיב עִמּוֹ? וְהַלֹּא כְּבָר נֶאֱמַר: לֹא תִּקוֹם וְלֹא תִּטֹּר!? אֶלָּא בְּוַדַּאי שֶׁאֲפִילוּ אִם גָּמָל עִמּוֹ רָעָה אָסוּר לָרִיב עִמּוֹ. אִם כֵּן, לָמָּה נֶאֱמַר אִם לֹא גְּמַלְּךָ רָעָה? לְלַמְּדֶךָ שֶּׁקָּשֶׁה הוּא הָעֹנֶשׁ אִם לֹא גָמַל עִמּוֹ רָעָה יוֹתֵר מִשֶּׁגָּמַל עִמּוֹ.
כְּלוֹמַר: עַל הָאָדָם לְוַתֵּר גַּם לְאָדָם שֶׁגְּמַלּוֹ רָעָה, אֵין הַכַּוָּנָה לְוִתּוּר שֶׁיִּגְרֹר אַחֲרָיו נְזָקִים, חָלִילָה! בְּכָל בְּעָיָה צָרִיךְ לְטַפֵּל. אֲבָל לְהָשִׁיב רָעָה לַשֵּׁנִי כִּי הוּא עָשָׂה לְךָ רָעָה זֶה לֹא טִפּוּל - זוֹ נְקָמָה שֶׁאֲסוּרָה! אֶלָּא, עָלֶיךָ לְוַתֵּר תָּמִיד. מִי שֶׁלֹּא הִתְאַפֵּק וְהֵשִׁיב רָעָה יְקַבֵּל אֶת עוֹנְשׁוֹ, אֶלָּא שֶׁעוֹנְשׁוֹ יוֹתֵר קַל מֵאָשֵׁר אָדָם שֶׁעָשָׂה רָעָה לַחֲבֵרוֹ לְלֹא שׁוּם הַצְדָּקָה! כִּי לְהַזִּיק סְתָם - זֶה שִׁפְלוּת.
מֵהֵיכָן שׁוֹאֲבִים אֶת הַכֹּחַ לְוַתֵּר לְכֻלָּם? מִמִּדַּת הָעֲנָוָה! שֶׁנַּרְחִיב בָּהּ בְּפֶרֶק הַבָּא.