הלכות מקרא מגילה

זמן מקרא מגילה

- ישנם שני זמנים למקרא מגילה : י"ד באדר - לעיירות שאינן מוקפות חומה מימות יהושע בן נון

                                                ט"ו באדר - לעיירות המוקפות חומה מימות יהושע בן נון

- בכל אחד מהמקומות (י"ד / ט"ו) קוראים את המגילה פעמיים:

- פעם אחת בלילה: בסוף תפילת ערבית - כל הלילה כשר למקרא מגילה - זמנו מצאת הכוכבים עד עלות השחר

-פעם שנייה ביום : בסוף תפילת שחרית - כל היום כשר למקרא מגילה - זמנו מהנץ החמה עד שקיעת החמה

- אדם שלא יכול לקרוא את מקרא מגילה שביום אחרי הנץ החמה, יקראנה בעלות השחר.

- אדם שלא קרא את המגילה בלילה - אין לו תשלומין.

מי קורא בי"ד / ט"ו

- עיירות שאינן מוקפות חומה מימות יהושע בן נון- קוראים בי"ד (רוב הארץ).

- עיירות המוקפות חומה מימות יהושע בן נון קוראים בט"ו (כגון ירושלים).

- עיירות המסופקות אם הן מוקפות חומה מימות יהושע בן נון או לא – קוראים גם בי"ד וגם בט"ו:

         - בי"ד : בברכה

         - בט"ו : בלי ברכה (ספק ברכות להקל)

- רשימת עיירות המסופקות: צפת, טבריה, בית שאן, עכו, חיפה, יפו, תל אביב, בני ברק, לוד, חברון ובאר שבע

- עיירות המוקפות חומה מימות יהושע בן נון והסמוך להם (במרחק 960 מ') והנראה להם - קוראים בט"ו.

החייבים במקרא מגילה

- גברים

- ילדים מעל גיל מצוות

- נשים חייבות במקרא מגילה, ואף על פי שחייבות במקרא מגילה, אינן חייבות להגיע לבית הכנסת. לכן אישה שאינה יכולה להגיע לבית הכנסת, יקרא לה בעלה בבית, או שיתארגנו מספר נשים וגבר יקרא להן את המגילה.

- אדם כבד שמיעה, השומע דרך מכשירי שמיעה, חייב בקריאת מגילה.

- סומא (עיור)

- אילם (לא מדבר)

- ילדים קטנים אינם חייבים במקרא מגילה, אך מחנכים אותם למקרא מגילה.

- ילדים קטנים מאוד - יש להיזהר לא להביאם לבית הכנסת מחשש שיפריעו לציבור לשמוע מקרא מגילה.

מי יכול לקרוא מגילה ולהוציא ידי חובה

- רק אדם שחייב בקריאת המגילה יכול להוציא אחרים ידי חובת מקרא מגילה.

- אדם שפטור ממקרא מגילה אינו יכול להוציא ידי חובה אחרים החייבים במקרא מגילה.

- לכל השיטות נשים חייבות במקרא מגילה, אך ישנה מחלוקת פוסקים אם גם יכולה להוציא ידי חובה בקריאתה או לא, ולכן: לכתחילה: לא תוציא ידי חובה.      בדיעבד: אם קראה, יצאו ידי חובה בקריאתה.

- קטן, אפילו הגיע לחינוך, לא יכול להוציא ידי חובה אחרים, ורק בשעת דחק גדול, כגון שאין מי שיקרא את המגילה, יכול קטן שהגיע לחינוך להוציא ידי חובה    אחרים.

- אדם המשתמש במכשירי שמיעה, חייב במקרא מגילה ואף יכול להוציא אחרים ידי חובה.

ברכת המגילה

בלילה: ברכה ראשונה: "על מקרא מגילה"          

  - " שעשה ניסים"

        - " שהחיינו"  

     - ברכה אחרונה: "הרב את ריבנו" (אמנם לא תמיד מברכים ברכה אחרונה, ויבואר לקמן)

ביום: ברכה ראשונה: "על מקרא מגילה"         

 - "שעשה ניסים" (רק הספרדים לא מברכים "שהחיינו" ביום. האשכנזים מברכים)              

 - ברכה אחרונה: - "הרב את ריבנו" (אמנם לא תמיד מברכים ברכה אחרונה, ויבואר לקמן)

- שליח ציבור ששכח לברך את אחת הברכות, אם לא סיים את המגילה יברך במקום שנזכר, אפילו נזכר בפסוק האחרון של המגילה

- שליח ציבור ששכח לברך ברכת "שהחיינו", וסיים את המגילה כולה, לא יברך עכשיו "שהחיינו" אלא יברך בקריאת המגילה שבבוקר את ברכת "שהחיינו".

- שליח ציבור ששכח לברך בכלל לא ברכה ראשונה ולא ברכה אחרונה, בכל זאת יצאו ידי חובה, שהרי ברכות אינן מעכבות. 

- גם אם אדם בירך את כל הברכות כולן, יכול לחזור ולברך שוב, אם מוציא ידי חובה אנשים שלא שמעו מקרא מגילה.

- אדם שיש ברשותו מגילה כשרה ובא עמה לבית הכנסת, רשאי לברך בעצמו בלחש את ברכות המגילה עם השליח ציבור, ואין לחוש לברכה שאינה צריכה. ומכל מקום עדיף לשמוע הברכות מפי שליח הציבור, מפני שברוב עם הדרת מלך, ויענה אחריו אמן. 

- אדם שיש ברשותו מגילה כשרה, רשאי לברך לעצמו בלחש ברכה אחרונה עם שליח הציבור.

נוסח קריאת המגילה

- אין מדקדקים בטעויות מקרא מגילה כשאין הבדל במשמעות המילה. כגון אם קרא יהודיים במקום יהודים או להפך – יצא, שהכול עניין אחד. אבל טעות אחרת כגון שאמר ומרדכי ישב במקום ומרדכי יושב, וכגון שאמר והמן נפל במקום והמן נופל – לא יצא, שהרי יש כאן משמעות שונה. וצריך לחזור למקום  הטעות ולקרוא כראוי משם ואילך, מפני שהדבר נחשב כאילו דילג על אותה מילה שטעה בה.

- כשמגיעים לפרק ח' פסוק יא', יש נוהגים לכפול את התיבה: להשמיד "להרוג", "ולהרוג", משום שישנן שתי נוסחאות במילה זו. ובדיעבד אם לא חזר ואמר "ולהרוג" יצא ידי חובה, ואין צריך לקרוא את המגילה שוב.

- וכן יש נוהגים לכפול את התיבה: ואיש לא עמד "בפניהם", כופלים ואומרים ואיש לא עמד "לפניהם", משום שישנן שתי נוסחאות במילה זו.

- את תיבת "באומרם" הכתובה במגילה קוראים "כאומרם". ואין כופלים אלא אומרים "כאומרם" אעפ"י שכתוב "באומרם" (כמו כל קרי וכתיב שבתורה שהקורא מבטא את הקרי ולא את הכתיב).

- יש לקרוא את התיבה "שורר" בשין שמאלית (שֹ), וכן פשט המנהג.

- לכתחילה צריך לומר את שמות עשרת בני המן בנשימה אחת, כדי להודיע שכולם נהרגו ונתלו כאחד. וטוב לנהוג ולומר בנשימה אחת החל מתיבות "חמש מאות איש" וכו' עד "עשרת". אמנם בדיעבד, אם לא אמרם בנשימה אחת - יצא ידי חובה.

- כשקורא בנשימה אחת "עשרת בני המן", יזהר לומר "ואת" של כל אחד מעשרת בני המן מתוך המגילה כראוי.

- נוהגים לומר כל הקהל יחד ארבעה פסוקים של גאולה, והם:

1. "איש יהודי היה בשושן הבירה"

2. "בלילה ההוא נדדה שנת המלך"

3. "ומרדכי יצא מלפני המלך"

4. "ליהודים היתה אורה ושמחה"

- ובירושלים נוהגים להוסיף פסוק נוסף והוא: "כי מרדכי היהודי משנה למלך אחשורוש"

- כל הפסוקים שהציבור אומרים יחדיו, צריך שליח הציבור לחזור ולקוראם לבדו מתוך המגילה. 

- בסיום מקרא מגילה, לאחר שבירך שליח הציבור ברכה אחרונה, נוהגים לומר: "ארור המן, ברוך מרדכי, ארורה זרש, ברוכה אסתר, ארורים הרשעים שונאי ה', ברוכים כל הצדיקים המאמינים בה', וגם חרבונה זכור לטוב". ומנהגנו לכופלם שלוש פעמים.

מתי מברכים ברכה אחרונה

- אין מברכים ברכה אחרונה בסוף המגילה אלא אם כן יש מניין, היינו: כשיש 10 אנשים בין גברים ובין נשים, ויש אומרים שאף ילדים יכולים להצטרף למניין.

- ולכן אדם הקורא את המגילה לבד או כשאין מניין (10 אנשים), לא יברך ברכה אחרונה.

- הקורא לנשים ויש עשר נשים, צריך לברך ברכה אחרונה, (ואם אין עשר נשים - לא יברך ברכה אחרונה)

עומדים או יושבים בזמן מקרא מגילה?

- בזמן ששליח הציבור מברך את ברכות המגילה, יש מנהגים שונים מה עושה הציבור:

 - יש עומדים ויש יושבים

 - וכל אחד ינהג כפי המקום שבו קורא את המגילה

- בזמן ששליח הציבור קורא את המגילה: שליח הציבור עומד מתחילה עד הסוף (מפני כבוד הציבור)

                                                        הציבור יושב

- טוב ששני אנשים יעמדו בצדי שליח הציבור, אחד מימינו ואחד משמאלו

דיבור בשעת מקרא מגילה

- אסור לדבר כלל בשעת מקרא מגילה, מתחילתה ועד שיברך שליח הציבור ברכה אחרונה על המגילה.

- ייזהר לשמוע מילה במילה משליח הציבור בשעת קריאת המגילה. במקרה ולא שמע מילה משליח הציבור, יקראנה מתוך המגילה כשרה שאוחז בידו או מתוך חומש.

- אדם שדיבר בשעת מקרא מגילה ולא שמע כמה תיבות, צריך לחזור ולקרוא את המילים שלא שמע מתוך מגילה כשרה או מתוך חומש.

אכילה ושתיה לפני קריאת המגילה

- אסור לאכול לפני מקרא מגילה אכילת קבע בין בלילה ובין ביום, וכן הנשים לא יאכלו כלום עד אשר יגיעו הגברים ויקראו להם מגילה בבית (לכן לא יתמהמהו הגברים לאחר שסיימו מקרא מגילה).

- אך מותר לאכול אכילת ארעי לפני מקרא מגילה, אוכלים הנחשבים לאכילת ארעי הם:

-  פירות (כמה שרוצה)

-  לחם פחות מכביצה (פחות מ- 54 גרם)

-  מזונות פחות מכביצה (פחות מ- 54 גרם)

-  שתיה: מים, תה, קפה וכדומה, כמה שרוצה

- המחמיר שלא לאכול כלום תבוא עליו ברכה. אמנם אם התענית קשה לו (כגון בקריאת הלילה), אין צורך להחמיר.

נאנס ולא קרא המגילה בזמנה

- אדם שנאנס ולא קרא את המגילה בזמנה, כגון מי שאמור לקרוא בי"ד ועבר יום י"ד ולא קראה כלל,   יקרא את המגילה בט"ו, אך בלי ברכה.

אחיזת מגילה ללא מטפחת

- יש אומרים שכשם שאסור לאחוז ספר תורה בלי מטפחת, כך אסור לאחוז מגילת אסתר בלי מטפחת. ויש מתירים לאחוז מגילת אסתר ללא מטפחת. וטוב להחמיר וליטול ידיים קודם שיאחז במגילה ללא מטפחת.

שמיעה דרך רדיו

- אין יוצאים ידי חובת מקרא מגילה אם שומעים אותה דרך הרדיו.

שמיעת מקרא מגילה ע"י מיקרופון

- כשאולם בית הכנסת גדול מאוד ובאים קהל רב לשמוע מקרא מגילה, ומשמיעים מקרא המגילה ע"י מיקרופון:

- היושבים סמוך לשליח צבור ויכולים לשומעו גם אם לא היה מיקרופון - יוצאים  ידי חובה.

- היושבים רחוק מהשליח צבור כך שבלעדי המיקרופון לא היו יכולים לשומעו - לא יוצאים ידי חובתם.

- במקום שלא ניתן לשמוע את השליח ציבור אלא ע"י מיקרופון - אין לקרוא כך את המגילה.

אדם שגר בעיר המוקפת חומה והלך לעיר שאינה מוקפת חומה ולהפך

- ישנם 2 זמני מקרא מגילה (כמבואר לעיל): י"ד, ט"ו.

- אדם הגר במקום שזמן מצוות פורים היא ביום מסוים ושוהה בעיר אחרת שזמן מצוות פורים ביום אחר ויישן שם כל הלילה וגם בעלות השחר, מתחייב        לקיים מצוות פורים כאנשי העיר שבה לן. לכן:

- אדם הגר במקום בו חוגגים פורים בט"ו והלך למקום שחוגגים פורים בי"ד, כגון:

אדם שגר בירושלים, והולך לשהות בתל אביב מליל י"ד עד עלות השחר של י"ד, חייב לחגוג את הפורים בתל אביב כבני תל אביב, כולל מקרא מגילה ומשלוח מנות איש לרעהו ומתנות לאביונים וסעודת פורים.  

וכשיחזור לירושלים בליל ט"ו, ישנה מחלוקת אם צריך לנהוג שוב בעירו מצוות פורים כגון מקרא מגילה, משלוח מנות וכו'. ולמעשה עליו לנהוג כל דיני פורים שנית בעירו, אך לא יברך על מקרא מגילה.

- אמנם אדם הגר בירושלים, והלך בבוקר יום י"ד לתל אביב, אינו חייב במצוות פורים כלל בעיר תל אביב. ואם חוזר לעירו בליל ט"ו - חייב בכל מצוות פורים בירושלים.

- אדם הגר בירושלים, והלך בבוקר יום י"ד לתל אביב ושהה שם עד בוקר ט"ו, נפטר לגמרי ממצות פורים - הן בתל אביב, שהרי הגיע לשם רק בבוקר י"ד, והן ממצוות פורים בירושלים, שכן שהה מליל ט"ו עד בוקר ט"ו בתל אביב. ולכן יזהר אדם לא לנהוג כך, שלא יפסיד את המצוות היקרות של חג הפורים.

- אדם הגר תל אביב, והיה בתל אביב בליל י"ד וביומו, ועשה את כל מצוות פורים כולן, ונסע לירושלים ושהה שם בליל ט"ו וביומו, ישנה מחלוקת אם חייב לקיים את מצוות פורים גם בירושלים. ולהלכה מעיקר הדין שאינו צריך לחזור על מצוות פורים בירושלים, שהרי עשה את כל מצוות פורים כהלכתן בתל אביב.

אמנם המחמיר על עצמו לשמוע מקרא מגילה גם בליל ט"ו וביומו תבוא עליו ברכה, אך אינו יכול להוציא ידי חובת מקרא מגילה אנשים מירושלים. 

- אדם הגר בתל אביב, ואינו נמצא בליל י"ד וביומו בתל אביב, אלא שוהה בזמן זה בירושלים, פקעה ממנו מצוות פורים בי"ד. ואם נשאר בליל ט"ו וביום ט"ו בירושלים חל עליו חיוב של בני ט"ו, ולכן חייב בכל מצוות פורים - מקרא מגילה, משלוח מנות, מתנות לאביונים וסעודת פורים - כבני ירושלים.

- ומכיוון שישנם עוד פרטים בנושא זה, כדאי להתייעץ עם תלמיד חכם בכל שאלה.

ברוב עם הדרת מלך

- מצווה מן המובחר לקרוא מגילה ברוב עם, ולכן מבטלים לימוד תורה כדי לשמוע מקרא מגילה, ואפילו יש בבית הכנסת מאה איש, מצווה לבטל תורה וללכת לשמוע מקרא מגילה עם הציבור. וכן בזמן שהיה בית מקדש היו כוהנים ולווים מבטלים עבודת בית המקדש ובאים לשמוע מקרא מגילה משום פירסומי ניסא.

- ומכל מקום, אם ידוע שבבית כנסת זה יש הפרעות ולא ניתן לשמוע כל מקרא המגילה כראוי, ניתן לקרוא המגילה בעשרה.