מצחיק מאוד, ובריא

כולם צוחקים וכולם אוהבים לצחוק – זו עובדה ידועה. למעשה, הומור וצחוק הם חלק בלתי נפרד מחיינו, ממש מרגע צאתנו לאוויר העולם. הצחוק, כידוע לכולם, הינו תכונה טבעית וראשונית, אותה ניתן למצוא אצל תינוקות רכים. מדענים שחקרו את התחום קבעו כי הצחוק הוא מעין רפלקס הקיים בכל אחד ואחת מאיתנו. ידוע גם כי תינוקות בכל העולם מחייכים בערך באותו הגיל ובאותה הצורה. גם תינוקות שנולדו עיוורים ולא ראו חיוך מעולם ותינוקות חירשים שלא שמעו צחוק מעולם – כולם מחייכים וצוחקים. 
אולם, האם שאלתם את עצמכם פעם איך היו נראים חיינו ללא בדיחות, צחוקים וקצת הומור שחור? ולמה הילדים צוחקים הרבה יותר מהמבוגרים?

מה גורם לבני האדם לצחוק?

חשבתם פעם מה גורם לכם לצחוק ומהו בעצם הומור? האם הומור הוא אוסף של סיטואציות הגורמות לנו לצחוק בפה מלא, ואולי מקבץ בדיחות מפיו של סטנדאפיסט מצחיק? האם הומור הוא תופעה גנטית או נרכשת? ובכלל, מה גורם לבני האדם לצחוק? 
למעשה, אם תחשבו על כך לעומק, בוודאי תגלו שמה שמצחיק אדם אחד לאו דווקא מצחיק אדם אחר. ואכן, חוקרים ופילוסופים שניסו להגדיר מהו הומור, נתקלו בקשיים רבים. "למרות שיש לתופעת ההומור מרכיבים אוניברסאליים, המשותפים לכל בני האדם, הוא תלוי גם במרכיבים סביבתיים", מחייכת ד"ר חיה אוסטרובר, חוקרת הומור ומרצה לפסיכולוגיה. "אם, למשל, תספרו לאדם בשבט נידח באפריקה בדיחה על האינטרנט, סביר להניח שהוא בכלל לא יבין מה אתם רוצים ממנו. אם כן, ההומור תלוי בחברה שאנו חיים בה, בתרבות, באישיות שלנו, בסיטואציה שאנו נמצאים בה ועוד".

הצחוק – המתנה המדהימה של ה´

"מדענים ואנשים מתחום הרפואה מסכימים כולם עם העובדה שבזמן הצחוק משתחררים במוח שלנו חומרים כימיים בשם אנדורפינים", טוען אנזו אגדה גורן, המעביר סדנאות צחוק ברחבי הארץ. "אותם אנדורפינים פועלים על מערכת העצבים ממש כמו מורפיום – מונעים כאב, מרגיעים וגורמים לתחושות נעימות בכל הגוף. בנוסף, מחקרים הוכיחו כי צחוק מחזק את המערכת החיסונית שלנו, מסדיר את לחץ הדם ואת מערכת השרירים, עוזר לנו לנשום כמו שצריך ובעיקר נותן לנו להביט על החיים מזווית ראייה חיובית ואופטימית".  
הצחוק וההומור הם בעיניי המתנה הכי מדהימה שנתן לנו האלוקים", אומר אלון שפריר, מורה למודעות ומפעיל סדנאות צחוק. "הצחוק, למעשה, דומה לבולמי הזעזועים שבמכונית. אם הוא לא היה קיים, היינו מרגישים כל אבן בדרך, כל מהמורה וקושי בחיים. אם לא היינו נעזרים בהומור, החיים של כולנו היו הרבה יותר משעממים, עצובים וגם קשים. מבחינתי, סיטואציות שבעבר היו מעוררות אצלי באופן מיידי עצבים, מתח ולחץ, הפכו על ידי השימוש בהומור למצבים שניתן להתמודד עמם ביתר קלות. בתור ילד נחשבתי לאחד שתמיד מסתובב עם פרצוף חמוץ וכעוס, ילד שלא יודע לחייך. מאז שהתחלתי להיעזר בצחוק ובהומור אני בהחלט יכול לומר שחל שיפור עצום באיכות החיים שלי. 
הצחוק, בעיניי, הוא יצירה מדהימה של הקב"ה, יצירה יעילה ולא יקרה. ניתן להשתמש בה בכל שעות היממה ללא הגבלה. זוהי יצירה שעוזרת לכולנו לשפר את ההרגשה, להירגע, ואז גם להפוך לסבלנים וליצירתיים יותר. האנרגיה של הצחוק משחררת ומשפיעה על הגוף ועל הנפש כאחד. הצחוק ניתן לנו מאת ה´ בחינם, וכיוון שאפשר להעניק אותו לאחרים ללא שום קושי, הרווח כפול ומכופל".

להומור פונקציות רבות

"להומור ולצחוק יש פונקציות ותפקידים רבים", מסבירה ד"ר אוסטרובר. "ראשית, ההומור הנו כלי חברתי התורם לתהליכים חברתיים כמו הגברת הלכידות בקבוצה, הורדת מתחים ויצירת אווירה חיובית בין חבריה. בספרו ´הומור ואישיות´ כותב פרופ´ אבנר זיו כי ההומור גם מאפשר לנו להשתחרר לרגע קט

מהכבלים של החשיבה הרציונלית, ליהנות מעיוותי מילים ומשמעות, ונותן לנו אפשרות לעבור על חוקי הלוגיקה. ההומור מאפשר לנו חופש אינטלקטואלי, מאפשר לנו להפעיל את החשיבה, ליהנות ממצבים אבסורדיים ולפתור בעיות בדרך בלתי שגרתית. 
ההומור הוא אף אחד ממנגנוני ההגנה של האדם, שבעזרתו ניתן להשתחרר מתחושות של מתח וחרדה. כאשר אנו צוחקים על דברים מפחידים, אנו למעשה הופכים אותם למפחידים פחות. אם, למשל, נצחק עם ילדנו על המפלצת בארון, היא תיהפך בעייניו להרבה פחות מפחידה. גם בתקופת השואה נעזרו האסירים בהומור שחור ומקאברי – הומור שבפירוש עזר להם לעבור את התופת ולשרוד".

הצחוק טוב לבריאות

תאמינו או לא, אבל בשנים האחרונות הפך הצחוק לעסק רציני מאוד, ואם ייצא לכם לבקר, חלילה, במסדרונות בתי החולים בארץ, אל תופתעו אם מאחד החדרים יגיח לפתע ליצן בעל אף אדום, כובע מצחיק ונעליים ענקיות. כן, כן, הליצנות הרפואית כבשה לה בשנים האחרונות מקום של כבוד גם בקרב אותם רופאים רציניים וחמורי סבר. מחקרים שהתפרסמו בתחום לאחרונה, הוכיחו כי ההומור והצחוק בהחלט עוזרים לחולה להתמודד ברמה הרגשית והנפשית עם המחלה, ואף תורמים לזירוז ההחלמה.  
אחד המחקרים אף תיאר קבוצה של חולים שהבריאו בעקבות צפייה אינטנסיבית בסרטים קומיים שגרמו לפרצי צחוק בריאים. הכול התחיל, כך מספרים, בזכות רופא אמריקאי מיוחד בשם ד"ר פאץ´ אדמס, יוזם נושא הצחוק והליצנות הרפואית כשיטת טיפול. אותו רופא הקים בווירג´יניה בארה"ב בית-חולים ששם דגש על שימוש בהומור. ד"ר אדמס האמין כי הקשר בין הפציינט לרופא צריך להיות מבוסס על אמון וחברות ולא על ניכור ומקצועיות בלבד, כאשר מטרת הרופא היא לעודד אצל המטופל גישה חיובית לחיים. 
"מסתבר שגם שבטים פראיים החיים במקומות נידחים כמו הג´ונגלים של האמזונס מכירים בחשיבותו המרפאת של הצחוק", אומר שפריר. "חוקרים ואנתרופולוגים שחקרו את אותם שבטים מספרים שכאשר מישהו מבני השבט חולה, מארגנים במיוחד עבורו פסטיבל צחוק על מנת לעודד את מצב רוחו ולשפר את בריאותו".

הצחוק – הדבר הטבעי ביותר בעולם

בספרה "הומור" מציינת המחברת, ענת זיידמן, כי ילדים שונים צוחקים מדברים שונים, בהתאם לתרבות ולסביבה שבה הם חיים, וכן בהתאם למשתנים אינדיבידואליים הקשורים ישירות לאופיים ולאישיותם. אולם, הבנת ההומור, יכולת יצירתו וההנאה ממנו מחייבות רמה מסוימת של התפתחות קוגניטיבית. התינוקות הצוחקים והמחייכים מפגינים אמנם הנאה שנגרמת על ידי גירוי חיצוני, אך תגובתם אינה מעידה על הנאה מהומור. ניצנים ראשונים של הומור מופיעים רק בסביבות גיל שנתיים. "בתקופת הילדות, כמו בבגרות, ניתן לראות את השימוש בהומור כדרך להתמודד עם כל דבר שאתה רוצה לשלוט בו", מסכמת ד"ר אוסטרובר. "בשנים שלפני בית הספר, למשל, הילדים שואפים לשלוט בשפה, ולפיכך מילים חסרות משמעות הופכות מבחינתם למקור של הנאה. בגילאי 3-5 הם כבר מתחילים לספר בדיחות, ולמרות שהם מתחילים לתפוס את צורתה הבסיסית של הבדיחה, הם עדיין אינם מבינים מה הופך בדיחה למצחיקה. ההומור בגיל הזה מאפשר לילדים לחקור נושאים טעונים רגשית ולהתמודד עמם, כך שאין זה מפתיע שהומור שטותי הוא כמעט אוניברסלי בקבוצת גיל זה. ילדים בגילאי 6-9, לעומת זאת, מעדיפים הומור שהוא על גבול יכולת הבנתם הקוגניטיבית. אכן, ההומור מתפתח אצל הילדים עם רכישת יכולות קוגניטיביות ולשוניות חדשות. לסיפור בדיחה יש אצל ילדים חשיבות ופונקציה חברתית, כמו אצל מבוגרים. גם אצל הילדים להומור יש חשיבות רבה ביחסים החברתיים, והוא עוזר לילדים לזכות בקבלה ובאישור, או לפחות בתשומת הלב של מישהו".

"חוקרים בדקו ומצאו, כי ילדים עד גיל 5 לערך צוחקים בין 300 ל-400 פעמים ביום. לעומתם, מבוגרים צוחקים פחות מעשר פעמים ביום", אומר גורן. "לצערי הרב, החברה שלנו, ובעיקר המבוגרים, חונקים את הצחוק הבריא. מי שצוחק ככה סתם נחשב לחסר נימוס ולא בוגר, וזהו המסר שאנו מעבירים לילדינו במהלך גדילתם".

אל תפסיקו לצחוק

"אחד הדברים היפים ביותר הקשורים לצחוק ולהומור הוא שאי אפשר לכעוס ולצחוק בו זמנית", אומרת ד"ר אוסטרובר. "לכן, כשהופכים מריבה למשהו מצחיק, פשוט מפיגים את הכעס והעצבים. הכלי הנהדר הזה ששמו ´הומור´ יכול לעזור להורים ליצור תקשורת טובה יותר עם ילדינו וגם לעזור להם לפתור מריבות ואי הסכמות בדרך נעימה יותר. אם הורים ישכילו להיעזר בהומור, יסתכלו על המריבות עם הילדים מזווית ראייה אחרת וימצאו בתוך הסיטואציה הלא כל כך נעימה את החלקים המצחיקים, אופן ההתמודדות יהיה קל הרבה יותר. אמנם זה בהחלט דורש תרגול ועבודה עצמית, אולם אם נצליח להעביר את המריבה לצד ההומוריסטי שלה, נוכל להניע את הצד השני ולגרום לו לשתף פעולה ביתר קלות. חשוב שנזכור כי הומור אינו תכונה גנטית אלא תכונה נרכשת. לכן, כשההורים הם בעלי חוש הומור מפותח, סביר להניח שגם ילדיהם ישתמשו בהומור, וייעזרו בו כדי לפתור בעיות בחיי היומיום".

מתייחסים לחיים בהומור

"חוש הומור, למרות שהוא מוגדר כ´חוש´, למעשה אינו חוש כלל", מוסיף גורן. "אף אחד לא נולד עם החוש הזה ולכן כל אדם יכול לפתח אותו. אני, למשל, נעזר בטכניקה ייחודית שעושה שימוש ביוגה צחוק. בעזרת הטכניקה הזאת אנו למעשה ´עובדים´ על המוח שלנו וגורמים לו לשחרר את אותם אנדורפינים בצורה מלאכותית. המוח אינו מבחין בין צחוק אמיתי לבין צחוק מלאכותי, ולכן הוא מגיב בהתאם. בהתחלה זה אולי ייראה מוזר להתגלגל כך בצחוק בלי שיקרה איזה משהו מצחיק, אבל אחרי שמתאמנים ומשקיעים, בהחלט אפשר להרגיל את הגוף לצחוק.

הצחוק אצל הילדים שלכם הוא הדבר הכי טבעי וקל בעולם", מסכם שפריר, "אך עם השנים כמות הצחוק שלהם יורדת, בעיקר בגללנו המבוגרים, ולכן ההמלצה הכי חמה ומועילה שאני יכול לתת לכם היא לא להפסיק לצחוק. אם הילדים שלכם יראו שאתם צוחקים ומתייחסים לחיים בהומור, יהיה להם קל יותר לקחת את החיים בקלות, ואז גם התקשורת שלכם איתם תיעשה קלה ונעימה יותר. הצחוק, כפי שנאמר, יפה לבריאות". ונסיים באמרה ידועה - "היום המבוזבז ביותר בחיינו, הוא יום שלא צחקנו בו". לכן, אם אתם רוצים לחיות לפחות עד 120 שנה – לעולם אל תפסיקו לצחוק.