פורים
מרדכי, אסתר וושתי בראי המחקר ההיסטורי והארכיאולוגי
פרק מתוך ספרו של הרב זמיר כהן על מגילת אסתר - מרדכי, אסתר וושתי בראי המחקר ההיסטורי והארכיאולוגי
- הרב זמיר כהן
- פורסם י"א אדר התשע"ה |עודכן
במגילה מסופר שבמהלך המשתה התרחש מאורע חשוב ביותר שהביא להדחתה של המלכה ושתי, והביא לבחירתה של מלכה חדשה, הלא היא אסתר:
בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי כְּטוֹב לֵב הַמֶּלֶךְ בַּיָּיִן אָמַר... לְהָבִיא אֶת וַשְׁתִּי הַמַּלְכָּה לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ בְּכֶתֶר מַלְכוּת... וַתְּמָאֵן הַמַּלְכָּה וַשְׁתִּי לָבוֹא... וַיִּקְצֹף הַמֶּלֶךְ מְאֹד וַחֲמָתוֹ בָּעֲרָה בוֹ. וַיֹּאמֶר מְמוּכָן לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ וְהַשָּׂרִים... אִם עַל הַמֶּלֶךְ טוֹב יֵצֵא דְבַר מַלְכוּת... אֲשֶׁר לֹא תָבוֹא וַשְׁתִּי לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ וּמַלְכוּתָהּ יִתֵּן הַמֶּלֶךְ לִרְעוּתָהּ הַטּוֹבָה מִמֶּנָּה... וַיֹּאמְרוּ נַעֲרֵי הַמֶּלֶךְ מְשָׁרְתָיו יְבַקְשׁוּ לַמֶּלֶךְ נְעָרוֹת בְּתוּלוֹת טוֹבוֹת מַרְאֶה... וְהַנַּעֲרָה אֲשֶׁר תִּיטַב בְּעֵינֵי הַמֶּלֶךְ תִּמְלֹךְ תַּחַת וַשְׁתִּי, וַיִּיטַב הַדָּבָר בְּעֵינֵי הַמֶּלֶךְ, וַיַּעַשׂ כֵּן.[1]
ביום השביעי למשתה, כאשר המלך נמצא תחת השפעתו של היין, הוא מחליט לזמן את ושתי, על מנת להתפאר ביופייה בפני העמים והשרים. אך ושתי ממאנת לבוא, מעשה שמעורר את חמתו של אחשורוש, שבעצת ממוכן מחליט להדיח אותה ולהורגה, ולבחור לעצמו מלכה חדשה.
זיהוי נשות המלכים באימפריה הפרסית אינו פשוט, שכן החוקרים כתבו כי "בכל הממצא הארכיאולוגי מהאימפריה הפרסית כמעט ואין איזכור של מלכה בשמה".[2] מלבד זאת, ידוע כי לכל מלך פרסי היו נשים רבות והדבר מוסיף קושי בזיהוי.[3] ובכל זאת, באופן די חריג נשאר בידינו תיעוד של מלכה פרסית בשם הדומה לושתי: "אמו של ארתחשסתא השני... שמה הפרסי היה פַרְוַשְׂתִישׂ, ובהשמטת שתי אותיות ההתחלה ואות הסיומת, המקובלים אף בשמות אחרים, מתקבל השם ושתי".[4] הנה יש בידינו עדות היסטורית אמינה כי השם ושתי משתלב יפה בהיסטוריה של המלכות הפרסית.
מרדכי ואסתר
לאחר שמתארת המגילה את אחשורוש וממלכתו האדירה, את המשתה שערך, את אשר עשתה ושתי המלכה ומה שעלה בגורלה, עוברת המגילה לעסוק במרדכי ואסתר:
אִישׁ יְהוּדִי הָיָה בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה וּשְׁמוֹ מָרְדֳּכַי... וַיְהִי אֹמֵן אֶת הֲדַסָּה הִיא אֶסְתֵּר... וּבְמוֹת אָבִיהָ וְאִמָּהּ לְקָחָהּ מָרְדֳּכַי לוֹ לְבַת. וַיְהִי בְּהִשָּׁמַע דְּבַר הַמֶּלֶךְ וְדָתוֹ, וּבְהִקָּבֵץ נְעָרוֹת רַבּוֹת אֶל שׁוּשַׁן הַבִּירָה... וַתִּלָּקַח אֶסְתֵּר אֶל בֵּית הַמֶּלֶךְ...[5]
תבליט אבן מבית האוצר של מלכי פרס שנתגלה בארמון שבפרספוליס
מרדכי חי בפרס, בשושן הבירה. המגילה מדגישה כי מרדכי חי בשושן הבירה, משום שלמגורים בבירה, להבדיל משושן העיר, היו מתקבלים רק אנשים בעלי מעמד. ומכאן שמרדכי היה אדם נכבד ובעל מעמד עוד בטרם התמנה למשנה למלך. ואמנם חז"ל מסרו לנו כי מרדכי שימש בדרגת קצונה בכירה בצבא פרס,[6] ובעת מלחמה, קצין אחר בשם המן ביקש ממנו מימון למזון עבור חייליו. יש לנו אפוא פרטים רבים על מרדכי היהודי: שמו, מקום מגוריו, התקופה שבה חי, והידיעה כי היה תחילה קצין בצבא פרס, ואחר כך בכיר במלכות אחשורוש. ואמנם, פרופסור מיכאל הלצר כתב כי "זה מקרוב נתגלתה בעיר הבבלית סִפָאר תעודה מנהלית, שבה נזכר פקיד גבוה מן העיר שושן, בשם מרדוכה (marduka), שלאחר פרישתו מהצבא שימש גזבר מלכותי בימיו של אחשורוש, ושמו מזכיר את שמו של מרדכי היהודי".[7]
ואשר לאסתר המלכה, כפי שכבר הזכרנו לעיל בנוגע למלכה ושתי, המלכים הפרסיים לא נהגו לתעד את שמותן של נשותיהם, מה גם שנהגו לשאת נשים רבות. אך כמו במקרה של ושתי, גם בענין שמה של אסתר נשאר בידינו תיעוד בכתבי הרודוטוס,[8] בהם מוזכרת אשתו של כסרכסס-חשיארש-אחשורוש, ושמה: המלכה אֵמְסְתֵרִיס (האות מ' נבלעת, ואת הסיומת נהוג להשמיט, כך מתקבל השם "אסתר"[9]).
[1] אסתר, פרקים א-ב.
[2] יהודה לנדי, שם, עמ' 57.
[3] ההיסטוריון הקדום יוסף בן מתתיהו כתב כי מדובר בארבע מאות נשים (קדמוניות היהודים, ספר יא).
[4] הרב יעקב מדן כתב: "אמו של ארתחשסתא השני... שמה הפרסי היה פרושתיש, ובהשמטת התחילית והסיומת, המקובלים אף בשמות אחרים, מתקבל השם ושתי", (הערותיו של הרב יעקב מדן, למאמרו של ד"ר חיים חפץ: "מלכות פרס ומדי בתקופת בית שני ולפניה, עיון מחודש", מגדים יד, סיוון תשנ"א).
[5] אסתר ב, ה-ח.
[6] ראה: ילקוט מעם לועז, אסתר, עמ' קג; שירותם של היהודים בצבא פרס הוא עובדה היסטורית: "תעודות יב חשפו חיי מושבה צבאית יהודית במאה ה-5 לפסה"נ, מבודדת בתוך תושבי המקום ונתונה לשלטון הפרסים", (אנציקלופדיה העברית, כרך כד, עמ' 235). וראה עוד: יהודה לנדי, שם, עמ' 93-92.
[7] אנציקלופדיה עולם התנ"ך, שם, עמ' 215; ד"ר חיים חפץ במאמרו הנ"ל, כותב: "בטבלות בית האוצר, ממצאים ארכיאולוגיים שנתגלו בפרספוליס, ניתן לדעתי לזהות את מרדכי היהודי". וראה גם:
Yamauchi, Edwin M, Persia and bible, Grand Rapids, Michigan, Baker Book House, 1990, p. 235.
דיון נרחב באמינותם של הממצאים הארכיאולוגיים הרבים המכילים את השם marduka נמצא במאמר:
David J.A. Clines, 'The Quest For The Historical Mordechai', www.academia.edu
[8] כתבי הרודוטוס ספר ז, 61; שם 114; ט, 109-112.
[9] אציין כי בביקורי באוסף הארכיאולוגי הפרטי של האספן הישיש מר שלמה מוסאיוף, סיפר לי כי בצעירותו השתתף עם אביו היהלומן הנודע ר' רחביה מוסאיוף במסיבת פאר שערך השח הפרסי מוחמד רזא שאה פהלווי, וניצל את ההזדמנות לבקר בחורבות ארמונו של אחשורוש. לדבריו ראה שם את פסל הראש שעוצב בארמון בדמותה של אסתר המלכה, ולאחר ששילם סכום עצום לשומר, הביא עמו לישראל את אנדרטת הראש העתיקה. הוא הוציא מכספת מיוחדת את ראש הדמות, וטען בפניי, בביטחון מלא, כי הנה זוהי דמותה של אסתר המלכה. כשלעצמי הנני מפקפק אם אמנם ניתן לקבוע כי דמות זו שהביא מארמון אחשורוש היא אכן דמותה של אסתר המלכה, אולם ראיתי לנכון לציין את הדברים.
לרכישת הספר 'מגילת אסתר' עם פירוש נפלא על המגילה מאת הרב זמיר כהן, לחצו כאן.