"חשבתי שאני מושלם ובלתי מנוצח"

 

"גדלתי בבית חילוני במבשרת ציון בירושלים", פותח בכר את הראיון ל"הידברות סופשבוע". "משפחה ממוצעת שהיתה מאוד רחוקה מיהדות, מלבד העובדה שאבי היה מדליק נרות חנוכה. עד כדי כך היינו רחוקים, שלא האמנתי כלל שיש בורא לעולם, וגם לא זכור לי שידעתי שיהודים מתפללים שלוש תפילות ביום".

בעת שירותו הצבאי שירת בכר ביחידה מובחרת שפעלה בזמנו רבות בעזה - יחידת שמשון. מאחר והיה כבר מיומן ומקצועי דיו, החל בכר להדריך בתחום קרב מגע ולוחמה בטרור באחד ממתקני צה"ל. אחרי הצבא, המשיך כרוב צעירי ישראל לחפש את זהותו בחו"ל. כך עקר למזרח הרחוק, שם התמקצע באומנויות לחימה שונות.

בכר התמיד, והתוצאות לא איחרו להגיע. הוא החל להשתתף בתחרויות וקרבות מקצועיים, והצליח בתחום עד כדי כך שהפך לאלוף העולם בפאנקרטיון - אומנות לחימה צרפתית, לאורך השנים 2002-2004. "אני מתאמן ומתחרה מגיל 12, כך שהשתתפתי במאות קרבות", מסביר בכר. "בתקופה הנחשבת יותר השתתפתי ב- 14 קרבות מקצועיים. מתוכם השתתפתי בשתי אליפויות עולם - הראשונה בשיטה שנקראת גיו גטסו, אשר נערכה בצרפת, שם הפסדתי בגלל בעיה טכנית. השנייה נקראה "פנקריאס" אשר נערכה ביוון ושם, זכיתי בתואר אלוף העולם. המקצועות בהם הייתי מתחרה אומנם קרויים לעתים בשמות שונים, אך למעשה סוג הלחימה תואם, כאשר בעברית פשוטה קוראים לזה קרבות חופשיים שבהם הכל מותר. נכון להיום נתנו שם אחיד בכל העולם לסוג הלחימה הזה, וכיום זה ספורט הלחימה המקצועי הכי פופולארי ומתוקשר בעולם, העונה לשם M.M.A".

 

 

לאחר שהשתתף בקרבות שנערכו בתאילנד, צרפת, ברזיל ואוסטרליה - החל המפנה בחייו. "הכל התחיל בערך בשנת 2001, כאשר התאמנתי לקראת אליפות העולם ביוון", משחזר בכר. "סדר היום שלי היה דחוס באימונים,  בין ארבע לשש שעות ביום. כל בוקר רצתי בהרים בין שעה לשעה וחצי, ערכתי אימונים בחדר כושר ואימונים ספציפיים של לחימה. בשעות הבוקר הייתה לי הפסקת התרעננות לפני מחזור האימונים הבא, ובהפסקה זו נהגתי ללכת לנוח בדירתו של בן דודי. כך הייתי נוהג כמעט כל יום. באחד מן הימים בן דודי התנצל בפניי ואמר שהוא קבע עם חבר והוא צריך ללכת לאסוף אותו. כמו כן, בישר לי שהם יגיעו יחד לדירה בקרוב ממש".