עם משפחה לא עושים עסקים

לאחר שיחת טלפון קשה, הסכמנו בהן לביטוי השגור בפי כולם "שעם משפחה לא עושים עסקים". על כן עלה בליבי הרצון לדון בנושא, למה בעצם עם משפחה לא עושים עסקים?
התשובה היא מאוד פשוטה, ישנה סתירה, לכאורה נסתרת, בין עולם המשפחה לעולם העסקים.
 
בעולם המשפחה, יש בעקר רצון להיטיב המתבטא ברגשות של חום ואהבה, שאינה תלויה בדבר, מהותה היא רק נתינה ללא תמורה וללא קבלה אנוכית. בזכות קשר הדם והחוויות המשותפות של בני המשפחה במהלך חייהם.
 
בעולם העסקים, יש בעקר רצון עצמי המתבטא באינטרסים קרים, כלכליים, אנוכיים, שכל מהותם, הוא רק כמה שיותר לקבל לעצמי, כמה שיותר רווח בשבילי.
 
הסתירה עלולה לגרום לסכנה גדולה, היות והיא יוצרת ספקות באמונה בין בני המשפחה וללא טיפול והכנה ראויה, ישנה אפשרות להגיע למשבר אמוני כה עמוק עד לניתוק רוחני בין בני המשפחה, המחוברים בנפש.
 
על כן עלינו להיות חכמים ולראות את הנולד. לחזור ולהתבונן בשורש לכל בעיה עתידית. להכיר בסתירה בין הרצונות המנוגדים, בין נתינה ללא קבלה עצמית, לבין קבלה ועוד קבלה עצמית.
 
מצוות התפילין היא הפתרון גם לבעיה זו מאחר שכוחה רב לשבר את כוח היצר ועל כן אנו מניחים תפילין על היד לשעבד בזה את תאוות ומחשבות ליבנו לעבודתו. ותפילין של ראש מנקות את המח ממחשבות רעות, וגורמות לאדם מחשבות טהורות ומחשבות קדושות. ולכן אמרו בגמרא שהמניח תפילין ולובש ציצית לא במהרה הוא חוטא, כי הוא מוגן מכוח קדושת המצוות לבל יקרב אליו היצר הרע, הרצון עצמי.
כך נשיג רצון מבורר ומסודר, אמיתי ומדויק. רצון ישר להיטיב, שבאמצעותו תהא יכולת לבני המשפחה לבנות עתיד עסקי משותף ופורה. כמו כן, תהא יכולת להתגבר על הסכנה האפשרית הנוראה, שהיא ניתוק וחוסר אמון ובנוסף להרוויח עוד אמון, עוד קרבה רוחנית, עוד אהבה ונתינה.
 
בשורות טובות!