הרב יצחק זילברשטיין
לגנוב כסף מהבעל לצורך קניית מזוזה
אף כשניסתי לשכנעו כי עלינו לקבוע מזוזה בפתחנו מחמת הסכנה המרחפת מעלינו, לא הסכים, מאחר והוא קמצן גדול ואינו מוכן להוציא ולו פרוטה אחת גם עבור צורך נחוץ שכזה!
- הרב ארז חזני / והערב נא
- פורסם כ"ח אדר התשע"ה
לבית המדרש "בית-דוד" בחולון נכנסה אשה בוכיה וסיפרה למו"ר שליט"א כי הגיעה מביתה הסמוך לגבול, מקום אליו נשלחים חיצי מוות, ונמצא תחת סכנת חדירת מסתננים. לאחרונה, סיפרה הגברת, זכיתי בס"ד לשוב בתשובה שלימה. אך דא עקא, שבעלי טרם זכה לשמור תורה ומצוות, ולא רק שאינו משתף עמי פעולה, אלא אף עומד ומתנכל לי. אף כשניסתי לשכנעו כי עלינו לקבוע מזוזה בפתחנו מחמת הסכנה המרחפת מעלינו, לא הסכים, מאחר והוא קמצן גדול ואינו מוכן להוציא ולו פרוטה אחת גם עבור צורך נחוץ שכזה!
כעת מבקשת האשה לדעת: האם מותרת אני "לגנוב" כסף מבעלי (באופן שלא יבחין בכך) כדי לקנות את המזוזה, ואספר לו כי קבלתי את המזוזה במתנה מארגון חסד...?
תשובה
מו"ר שליט"א טען כי לכאורה הדבר מותר, שכן הבעל חייב לתת לאשתו 'מדור', ומדור ללא מזוזה אינו נחשב למדור.
אולם מרן הגאון רבי יוסף שלום אלישיב שליט"א, לא הסכים לכך, משני טעמים:
1) גדר מצוות מזוזה היא 'מצוה לקבוע בבית מזוזה', אבל אין איסור לגור בבית שאין בו מזוזה, כמו שכתב המרדכי[1]: "ותדע, דאטו (וכי) בלא מזוזה יאסר ליכנס לבית?! אלא בעמוד ועשה קאי ותו לא". הווי אומר, אילו היתה אומרת התורה: "לא תדור בבית שאין בו מזוזה" - אם כן אין עצה ואין תבונה, אסור בשום אופן לדור בבית, וממילא לא היה נחשב למדור. אולם כיון שאין זה 'איסור', אלא הדין אומר שקיימת מצות עשה לקבוע מזוזה בבית - הרי על קיום מצוה זו האשה אנוסה, היות והבעל מונע ממנה לקיימה, ולפיכך רשאית לדור בבית[2], ואינה רשאית לגנוב את הכסף מבעלה.
2) כיון שהבית שייך לבעל, ועוד שהוא בעצמו מתגורר בו, אם כן הוא זה שחייב בקביעת המזוזה, ולא האשה[3]. ובנוסף על כך, ראוי להימנע מגניבה עבור מצוה, מאחר ועלול הדבר להתגלות ויהיה בזה חילול ה'.
[1] מנחות סימן תתקמ"ד, הובא בבית יוסף או"ח סימן י"ג.
[2] ויעויין בכעין זה במשנה ברורה בסי' י"ג סק"ט. וכן מצינו בספר ערוך השולחן (יורה דעה סימן רפ"ה סעיף ה') שכתב: מי שנודע לו שאין מזוזה בפתחו - אסור לו לשהות בבית אפילו רגע, וילך לסופר לקנות מזוזה ולקובעה מיד. ואם הוא שבת ויו"ט שאי אפשר לקובעה, אם יש לו חדר אחר - לא ישב בחדר זה, ואם אין לו - מותר, וכן בחול כשאין הסופר בכאן ואי אפשר להשיגה מיד (פמ"ג או"ח סי' ל"א).
[3] ויעויין בשו"ת אבני נזר יור"ד סימן ש"פ.
לרכישת ספרי "והערב נא" הקליקו כאן.