עשיית שידוך בין זוג נכרים

סיפר אחד השדכנים המפורסמים: צלצל אלי בחור, שהיה נשמע כמי שנמצא על סף יאוש, וביקש שאעזור לו במציאת שידוך הגון. לאחר שמסר את פרטיו ואת פרטי בת הזוג שמחפש, אמרתי לו שבע"ה אשתדל עבורו. אלא שטרם ניתק אמר: רק רגע, שכחתי לציין פרט נוסף: אני לא יהודי אלא גוי!

אם כן, מה אתה רוצה ממני? שאלתיו. והשיב: מכיון ששמעתי כי כבודו נחשב לשדכן גדול, מעוניין אנכי בשירותיו, כמובן, תמורת תשלום הגון, וברור שאף הבחורה צריכה להיות גויה כמותי...

עתה, סיים השדכן, נפשי בשאלתי: האם אכן מותר לי לסייע לו במציאת בת זוג?

תשובה

איסור "לא תחֹנם"

נאמר בפרשה (דברים ז', א'-ב'): כִּי יְבִיאֲךָ ה' אֱלֹהֶיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה בָא שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ וְנָשַׁל גּוֹיִם רַבִּים מִפָּנֶיךָ... וּנְתָנָם ה' אֱלֹהֶיךָ לְפָנֶיךָ וְהִכִּיתָם הַחֲרֵם תַּחֲרִים אֹתָם לֹא תִכְרֹת לָהֶם בְּרִית וְלֹא תְחָנֵּם. ודרשו רבותינו (במסכת ע"ז כ'.): לא תחנם - "לא תתן להם מתנת חינם".

אולם בנידון דידן לא שייך איסור זה, שכן היהודי נוטל שכר עבור השידוך, וברור איפוא כי אין הדבר בגדר 'מתנת חינם'.

אמנם, מפסוק זה דרשו רבותינו דרשה נוספת (והובאה בפירוש רש"י): "לא תחנם - לא תתן להם חן", וכמו שכתב הרמב"ם (הלכות עבודת כוכבים פרק י' הלכה ד'): "אסור לספר בשבחן (של הגויים), ואפילו לומר כמה נאה עובד כוכבים זה בצורתו, קל וחומר שיספר בשבח מעשיו או שיחבב דבר מדבריהם, שנאמר: ולא תחנם - לא יהיה להם חן בעיניך, מפני שגורם להדבק עמו וללמוד ממעשיו הרעים".

לאור הדברים, טען בעל ה'בית שערים'[1] (יור"ד סי' רכ"ז), כי מאחר שדרך השדכנים לשבח לפאר ולהלל את האשה בפני האיש, ואת האיש בפני האשה, אם כן יש לאסור לעשות שידוך ביניהם, מחשש איסור "לא תחנם", ומה לי בשכר או בחינם, שהרי אף אם הוא בשכר שייך הטעם שציין הרמב"ם - שחלילה יבוא להדבק עמו וללמוד ממעשיו הרעים.

והוסיף ה'בית שערים' לטעון: ואם יאמר האומר שיזהר בנפשו שלא לשבח ולפאר, (מה שקשה להאמין), מכל מקום משום הרחקה מעבירה יש לאסור, וכדברי רבותינו (במסכת ע"ז נ"ח:): "לך לך (לך והתרחק מן היין) אמרינן נזירא (אומרים לנזיר האסור בשתיית יין) סחור סחור (לך סביב לכרם) לכרמא לא תקרב!".

* * *

"מיילד בן לעבודה-זרה"

עוד יש לדון בשאלתנו מהמבואר בשולחן ערוך (יור"ד סי' קנ"ד ס"ב) כי אסור למיילדת ישראלית ליילד בן לנכרית[2]. טעם הדין הוא, משום שמיילדת בן לעבודת-כוכבים. כמו כן נפסק כי בת ישראל לא תניק את בן הנכרית, משום שמגדלת בן לעבודת-כוכבים. ומשכך, יש לומר, כי אף בנוגע לנידון דנן, מאחר וגורם השדכן ליילד בן לעבודה-זרה, יש להימנע מלשדך בין נכרים.

אולם בשו"ת 'חוות יאיר'[3] כתב, כי אין ללמוד לאסור זאת מחמת האיסור ליילד ולהניק נכרים, שהרי אין הדבר ברור שעל די הנישואין יבואו להוליד, והרי זה גרם רחוק. ולמעשה העלה כי אין איסור לזווג בין נכרים.

ומכל מקום, ציין החוות יאיר, שקיבל מפי גדולים וזקנות כי המתעסק בדברים אלו לא יֵצא נקי מזרע שמקדיח תבשילו, רחמנא ליצלן, ונרמז הדבר בכתוב בפרשת ואתחנן (דברים ז', ג'): וְלֹא תִתְחַתֵּן בָּם... כִּי יָסִיר אֶת בִּנְךָ מֵאַחֲרַי. ובעל ה'בית שערים', הביא דברי החוות יאיר, וסיים: לכן, לפי עניות דעתי, שומר נפשו ירחק מזה כמטחוי קשת, וה' יתברך יזמין לו פרנסה בהיתר ולא באיסור, ויהיה לו זרע כשר עד ביאת רגלי מבשר[4].

לרכישת ספרי "והערב נא" הקליקו כאן.