למה קוברים את המתים?

ביקור בבית העלמין מותיר אותנו תמיד נפעמים. כל הכבוד שאדם צבר בימי חייו, כל הכסף, האהבה, ההצלחה, הייסורים, התחושות והמחשבות - הכל מתנקז למצבת שיש קרה ומאיימת. אמנם על פי האמונה הנשמה ממשיכה לעולמות אחרים, אבל כאן בכדור הארץ נותרת רק מזכרת דוממת ומעיקה. עד לפני שנים לא רבות כולם ידעו שבמדינת ישראל ישנם כללי טהרה וקבורה יהודיים כהלכה, אבל בעשורים האחרונים החלה תופעה מצומצמת יחסית של קבורה חילונית, שריפת הגופה ואף תרומת הגופה למדע. איך זה משפיע על נשמת המת?

"לפי האמונה, בעולם האמת יקחו וישרפו ויחיו אותה שוב ושוב".

"זה ביזיון המת. צריך להבין שמבחינת ההלכה הגוף שלנו הוא לא שלנו, זה כלי שהקב"ה נתן לנו. אם תורמים את הגוף למדע, הנשמה מתענה וסובלת במהלך הניסויים למיניהן. אין לה מנוחה".מה עולה בגורלם של מתים שמקום קבורתם לא נודע, כמו בצבא למשל? גם הם מתענים?

"אם אדם לא נקבר מתוך בחירה - זה צער גדול למת. הרי התורה אומרת לא תלין נבלתו על העץ. עם זאת, הגמרא אומרת שמת שלא נקבר כי לא מצאו את גופתו, או שלא נספד, או שחיה גררה אותו או שירדו עליו גשמים - מדובר בסימן יפה למת. כלומר, יש לו כפרה בכך. הוא נכנס ישר לגן עדן".

"זה הפסד גדול לנפטר שלא עושים לו טיהור וכפרה. הוא מאבד את ההזדמנות האחרונה לעשות את הדברים בנקיון, כדי שלא ירדפו אחריו מזיקים למיניהם. אנשים בוחרים להיקבר בקבורה לא יהודית כי הם לא יודעים שיש חיים אחרי המוות, הם לא מבינים שיש נשמה שצריכה את התפילות והקדיש כדי להזדכך. הגמרא אומרת שאחרי שאבשלום נהרג, אביו דוד התפלל ובכח התפילות הכניס אותו לגן עדן. כלומר, בכח הקדיש אפשר להעלות את הנשמה למדרגות גבוהות מאוד. ברגע שמוותרים על זה - מפסידים דבר יקר".

"גם הם יזכו לקום בתחיית המתים. לא צריך שכל העצמות יישארו, הגוף יצמח מעצם הלוז גם אם היא כבר אפר. יש עניין גדול בחיבור ובחזרה על העפר, כפי שאמר הקב"ה לאדם הראשון כי עפר אתה ואל עפר תשוב".