כשרות אוכלים ומוצרים לפסח

קניית מוצרים לפסח

- בעלי החניות המוכרים מוצרים כשרים לפסח, צריכים להקפיד שכל המוצרים שמוכרים יהיו מאוחסנים במקומות שמורים, כך שלא יפול עליהם גרגירי קמח או פירורי חמץ

- יש לקנות מוצרי מזון ואוכלים ומשקים הכשרים לפסח ללא חשש חמץ או תערובת חמץ כלל

- קניית מוצרים פתוחים יש לקנות רק מאדם ירא שמים שסומך על נאמנותו בכשרות המוצרים, כגון: פיצוחים, תבלינים, עוגיות במשקל, פירות יבשים וכדומה

-אדם שקנה מוצרים כשרים לפסח יזהר לאחסן אותם במקום שמור, כך שלא יגע או יפול עליהם חמץ, ובפרט כשיש ילדים בבית יזהר מאוד לשמור על המוצרים כראוי

פירות יבשים

- פירות יבשים, כגון: צימוקים, שזיפים, תמרים, משמשים, תאנים וכדומה:

-  לספרדים: מותר לאוכלם בפסח, אך יבדוק שאין בהם חשש חמץ (דבר המצוי מאוד), ולכן יש לקנותם בכשרות טובה מאוד

- לאשכנזים: נוהגים לאסור לאוכלם בפסח מחשש תערובת חמץ, אמנם לצרוך חולה שאין בו סכנה מקילים ומתירים פירות יבשים באכילה

פיצוחים

- פיצוחים כגון: בוטנים, שקדים, פיסטוקים, גרעינים וכדומה, יש להיזהר ולא לקנותם מהשוק אם אין עליהם השגחה מרבנות מוסמכת ומוכרת, אלא יקנם ממקום שיש בו השגחה מתאימה וטובה

מלח

- המלח הדק הנמכר החבילות 1 ק"ג כשר לפסח גם אם אין עליו הכשר מיוחד לפסח, (אמנם אם המלח מאוחסן בשק יש להקפיד שהשק יהיה נקי מכל חשש קמח וכיוצא)

סוכר

- הסוכר מותר בפסח (שיש שרצו לאוסרו ואין לנהוג כך)

- מי שנהג שלא לאכול סוכר בפסח ועתה רוצה להתחיל לאוכלו בפסח:

-  אם עשה כן מפני שחשב שסוכר אסור מעיקר הדין בפסח: מותר לו להתחיל לאכול סוכר ללא התרה

-  אם ידע שסוכר מותר מעיקר הדין ורק החמיר על עצמו: יכול לעשות התרה למנהגו אצל חכם ולאוכלו

תה וקפה

- תה וקפה מותרים בפסח, אך יקנם בהשגחה המתאימה לפסח

חומרי ניקוי

- כל חמץ שנסרח ונפסל מאכילת כלב לפני הפסח אינו צריך הכשר לפסח, ומותר להשתמש בו לכתחילה בפסח, ולכן: כל חומרי הניקוי, מוצרי קוסמטיקה, משחת נעליים, סיגריות וכדומה, מותרים בפסח ללא צורך בשום כשרות כלל

סיגריות

- מותר לעשן סיגריות בפסח גם אם יש בהם חשש חמץ משום שנפסלו מאכילת כלב לפני הפסח

שריית מצה עם  מים - "מצה שרויה"

- מותר לשרות המצה במים ללא כול חשש כלל

- ומי שנהג ואסר על עצמו שריית מצה במים יכול לעשות התרה למנהגו (כפי שהתבאר לעיל)

תרופות וכדורים לחולים

- ישנם 2 סוגי תרופות. תרופות מרות ותרופות עם טעם טוב:

- תרופות מרות: מותר לחולים שחלה כל גופם (אפילו אין בהם סכנה), להשתמש בהם בפסח ללא כל כשרות שכן טעמן פגום ונפסלו מאכילה ואינן ראויות לאכילת כלב (כמבואר לעיל), ודווקא לחולים שחלה כול גופם, אך לבריא שיש לו מיחוש בעלמא אסור להשתמש בתרופות אלו. כגון כדורי אופטלגין ואקמול לשיכוך כאבים שאסור לבריא להשתמש בהם אם אין בהם כשרות מתאימה לפסח

- תרופות עם טעם טוב: אסור להשתמש בהם בפסח כלל אלא צריך לקנות תרופות כשרות, אמנם לחולה מסוכן שאין לו אפשרות להשיג תרופות אלו עם כשרות לפסח, יקנה את התרופה שאינה

כשרה קודם פסח, ויכוון בפירוש שאינו ורוצה לזכות בחמץ שבתרופה, וכשבולע את התרופה טוב שיתן עימה דבר מר, שיבלענה שלא כדרך הנאתה

- חולה שאינו מסוכן היינו חולה שנפל למשכב מחמת חוליו

- חולה שאינו מסוכן הרוצה להשתמש בתרופה או בכדורים עם טעם טוב, חייב שהיו כשרים לפסח

- אדם שיש לו כאב ראש אינו נחשב לחולה שאינו מסוכן אלא נחשב למיחוש בעלמא ולכן אסור לו להשתמש גם בתרופות מרות אם אינן כשרות לפסח, אלא אם כן נפל למשכב מחמת הכאבים שאז דינו כחולה שאינו מסוכן 

חמץ שנפל לתבשיל בפסח

- כבר התבאר לעיל שחמץ בפסח אוסר בכל שהוא, ולכן אפילו אם נפל בפסח רק גרגיר אחד של חמץ לאוכל ונתערב בו, החמץ אוסר את כל האוכל אפילו יש פי אלף כנגדו

חמץ שנפל לתבשיל לפני פסח

- מוצרים שאין בהם חשש חמץ כלל, ולפני הפסח נפל לתוכם חמץ והתבטל ב- 60 (על פי פסיקת חכם)

- לספרדים: התערובת מותרת שכן אין החמץ חוזר וניעור (מושג זה כבר התבאר לעיל)

- לאשכנזים: התערובת אסורה ואעפ"י שהחמץ התבטל קודם הפסח, החמץ חוזר וניעור ואוסר את התערובת בפסח משום שחמץ בפסח אוסר בכל שהוא  

אוכל שבושל לפני פסח בסיר שלא עבר הגעלה אך היה נקי מאוד

- ריבה או כל אוכל שבושל בכלי שבלע חמץ קודם פסח, ולא היה שם חמץ ממשי אלא רק טעם חמץ הבלוע:

-  לספרדים: מותר לאכול ריבה זו בפסח משום שהחמץ התבטל בששים קודם הפסח, ואינו חוזר וניעור בפסח, ועוד שסתם כלים אינם בני יומן ונותן טעם לפגם מותר אפילו בפסח, אמנם כל דין זה לספרדים 

-  לאשכנזים: נוהגים להחמיר בדין זה ואוסרים ריבה זו (משום שאוסרים נותן טעם לפגם)