5 דקות תורה ביום
האם מותר ללכת לבריכה בימי ספירת העומר? 5 דקות תורה ביום
דבר התורה היומי מפי הרב רונן חזיזה, במסגרת "לפחות 5 דקות תורה ביום" יוֹם חֲמִישִׁי כז' נִיסָן, בָּעֶרֶב סוֹפְרִים שְׁלֹשָׁה עָשָׂר יוֹם לָעֹמֶר (16 בְּאַפְּרִיל)
- הרב רונן חזיזה
- פורסם ט' ניסן התשע"ה
א. אֲנָשִׁים רַבִּים שׁוֹאֲלִים: הַאִם מֻתָּר לָלֶכֶת לַיָּם אוֹ לַבְּרֵכָה בִימֵי סְפִירַת הָעֹמֶר? וּבְכֵן, לִפְנֵי שֶׁנַּעֲנֶה עַל כָּךְ יֵשׁ צֹרֶךְ לְהַסְבִּיר דָּבָר חָשׁוּב.
ב. אַחַת מִדַּרְכֵי הַפְּעֻלָּה שֶׁל הַיֵּצֶר הָרָע הִיא לַהֲפוֹךְ אֶת הָעִקָּר לְטָפֵל וְאֶת הַטָּפֵל לְעִקָּר, לָתֵת לָאָדָם לְהִתָּפֵס בַּדְּבָרִים הַטְּפֵלִים וּבְכָךְ לְהַפִּיל אוֹתוֹ בַדְּבָרִים הַחֲשׁוּבִים. וְנִתֵּן כַּמָּה דֻגְמָאוֹת:
ג. כְּשֶׁעוֹרְכִים אַזְכָּרָה לְעִלּוּי נִשְׁמַת אָדָם שֶׁנִּפְטַר, מִתְאַסְּפִים בְּבֵית הַכְּנֶסֶת כְּדֵי לַעֲשׂוֹת דְּבָרִים לְעִלּוּי נִשְׁמָתוֹ. אֵלּוּ דְבָרִים מוֹעִילִים לַנְּשָׁמָה? דִּבְרֵי תּוֹרָה, תְּפִלּוֹת, אַשְׁכָּבָה וְכַדּוֹמֶה. אֶלָּא, שֶׁבַּדּוֹרוֹת הַקּוֹדְמִים, כְּשֶׁהָיוּ יוֹשְׁבִים לִלְמוֹד שָׁעוֹת רַבּוֹת, הָיוּ מְבִיאִים מְעַט כִּבּוּד כְּדֵי שֶׁהַלּוֹמְדִים יוּכְלוּ "לְהַרְטִיב" אֶת הַגָּרוֹן בְּמֶשֶׁךְ הַלִּמּוּד. עִם הַשָּׁנִים יֵצֶר הָרָע דָּאַג לְהַחֲלִיף בֵּין הָעִקָּר לַטָּפֵל. הַסְּעוּדָה הָפְכָה לִהְיוֹת הַחֵלֶק הַמֶּרְכָּזִי בָּאַזְכָּרָה, עַד כְּדֵי כָּךְ שֶׁאֲנָשִׁים עוֹשִׂים אַזְכָּרוֹת בְּאוּלָם עִם קֶיְטְרִינְג, וְאִלּוּ אֶת דִּבְרֵי הַתּוֹרָה מִי טוֹרֵחַ לִשְׁמוֹעַ? וְאִם קוֹרֶה שֶׁאֵיזֶה רַב מַאֲרִיךְ בַּדְּרָשָׁה אֲנָשִׁים מַתְחִילִים לְהִשְׁתַּעֵל.. וּכְמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ זוֹהִי שִׁיטַת הַיֵּצֶר.
ד. דֻּגְמָא נוֹסֶפֶת - בַּר מִצְוָה. כָּל שָׁנָה חוֹגְגִים לוֹ יוֹם הוּלֶדֶת, וּמָה פִתְאוֹם חוֹגְגִים אֶת בַּר הַמִּצְוָה בְצוּרָה מְיֻחֶדֶת? אֶלָּא, בְּיוֹם זֶה הוּא מִתְחַיֵּב בְּמִצְווֹת!! עַד הַיּוֹם כְּשֶׁעָשָׂה עֲבֵרוֹת הָיָה זֶה עַל גַּב הַהוֹרִים וְאִלּוּ עַכְשָׁו זֶה עַל גַּבּוֹ. וְהִנֵּה, בִּמְקוֹם לְלַמֵּד אֶת הַיֶּלֶד מָה הֵם הַמִּצְווֹת וּמָה הֵם הָעֲבֵרוֹת, עוֹשִׂים עֲבוּרוֹ רַק מְסִבָּה גְדוֹלָה שֶׁנִּקְרֵאת: "בַּר מִצְוָה". וְשׁוּב הִתְהַפְּכוּ הַיּוֹצְרוֹת.
ה. גַּם בְּעִנְיַן הַשְּׂחִיָּה בִבְרֵיכָה יֵשׁ בִּלְבּוּל, הַיֵּצֶר הָרָע הִכְנִיס אֶת הַפַּחַד מִשְׂחִיָּה בַיָּם בִּימֵי הָעֹמֶר, וְאִלּוּ אֶת הָאִסּוּר הַחֲמוּר שֶׁל שְׂחִיָּה בְיָם מְעֹרָב - הוּא טִשְׁטֵשׁ. וְלָכֵן, יֵשׁ לְהַעֲמִיד דְּבָרִים עַל דִּיּוּקָם: מִי שֶׁשּׂוֹחֶה בִבְרֵיכָה אוֹ בַיָּם בְּהַפְרָדָה - מֻתָּר לוֹ לִשְׂחוֹת גַּם בִּימֵי הָעֹמֶר בִּזְהִירוּת וְלֹא לַעֲשׂוֹת דְּבָרִים מְסֻכָּנִים. אוּלָם, מִי שֶׁשּׂוֹחֶה בִמְעֹרָב - הֲרֵי שֶׁכָּל הַשָּׁנָה הַדָּבָר אָסוּר וְקַל וָחֹמֶר בִּימֵי הָעֹמֶר.
שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ - הֶחָכָם מִכָּל אָדָם - אָמַר: (מִשְׁלֵי ד' יט')
"דֶּרֶךְ רְשָׁעִים כָּאֲפֵלָה לֹא יָדְעוּ בַּמֶּה יִכָּשְׁלוּ"
מַדּוּעַ דִּמָּה שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ אֶת דֶּרֶךְ הָרְשָׁעִים לַאֲפֵלָה? כַּאֲשֶׁר שָׁרוּי הָאָדָם בָּאֲפֵלָה הוּא רוֹאֶה דְּבָרִים אֲבָל אֵינוֹ יוֹדֵעַ מַה הוּא רוֹאֶה. הוּא יָכוֹל לְהִתָּקַע בָּעַמּוּד וְלוֹמַר לוֹ: "סְלִיחָה", הוּא לֹא מֵבִין מַה עוֹמֵד מוּל עֵינָיו. כָּךְ הִיא דַּרְכָּם שֶׁל הָרְשָׁעִים קוֹרֶה לָהֶם מַשֶּׁהוּ וְהֵם פָּשׁוּט קוֹרְאִים אֶת הַמַּפָּה הָפוּךְ.. כְּמוֹ בַּסִּפּוּר הַבָּא:
"אַל תִּשְׁאַל מַה קָרָה לִי בַּבַּיִת.." אָמַר מֹשֶׁה לְאֵלִי חֲבֵרוֹ לַעֲבוֹדָה" "אָסוֹן גָּדוֹל מְאֹד" "מַה קָרָה? סַפֵּר.." "הַבֵּן הַגָּדוֹל שֶׁלִּי חָזַר בִּתְשׁוּבָה" "מַה אַתָּה אוֹמֵר? אוֹי וַאֲבוֹי.. אָז מַה הוּא עָזַב אֶת לִמּוּד הַמִּשְׁפָּטִים?" "כֵּן, הָלַךְ לִלְמוֹד תּוֹרָה אֲנִי מַמָּשׁ אוֹבֵד עֵצוֹת.." לְאַחַר חוֹדְשַׁיִם, הוּא שׁוּב בָּא וּמְסַפֵּר: "אַתָּה לֹא תַּאֲמִין מַה קוֹרֶה לִי בַּבַּיִת, מַגֵּפָה מַמָּשׁ" "מַה קָרָה?" "הַבַּת הַגְּדוֹלָה זוֹ שֶׁגָּמְרָה דּוֹקְטוֹרָט בִּרְפוּאָה, גַּם הִיא חָזְרָה בִּתְשׁוּבָה, וְהִיא הוֹלֶכֶת לַמִדְרָשָׁה וְרוֹצָה לְהִתְחַתֵּן עִם דָּתִי מִישִׁיבָה.." "אוֹי וַאֲבוֹי, מַה אַתָּה אוֹמֵר? לְפִי דַּעְתִּי מַשֶּׁהוּ לֹא טוֹב אֶצְלְךָ בַּבַּיִת.. תַּגִּיד, אוּלַי תִּבְדֹּק אֶת הַמְּזוּזוֹת???"
לִפְנֵי כְּשָׁנָה פָּנָה אֵלַי בָּחוּר בַּסּוּפֶּר מַרְקֵט וְאָמַר לִי: "כְּבוֹד הָרַב, נִרְאֶה לִי שֶׁאֲנִי צָרִיךְ לְהַחְלִיף אֶת הַשֵּׁם" "לָמָּה?" שָׁאַלְתִּי, "לֹא יוֹדֵעַ, בַּזְּמַן הָאַחֲרוֹן כָּל דָּבָר שֶׁאֲנִי נוֹגֵעַ בּוֹ מִתְקַלְקֵל, מַשֶּׁהוּ לֹא בְּסֵדֶר אִתִּי, אוּלַי הַשֵּׁם שֶׁלִּי?" שָׁאַלְתִּי אוֹתוֹ: "שַׁבָּת אַתָּה שׁוֹמֵר?" "לֹא" "תְּפִלִּין אַתָּה מֵנִיחַ?" "לֹא" "מְבָרֵךְ? מִתְפַּלֵּל?" "לֹא" אָז אָמַרְתִּי לוֹ: "אַתָּה דּוֹמֶה לֶעָנִי בִּישׁ מַזָּל, בְּלִי כֶּסֶף, וּבְרִיאוּת מְעֻרְעֶרֶת, יְלָדִים בְּעַיָּתִיִּים, וּמַחְלוֹקוֹת גְּדוֹלוֹת בֵּינוֹ לְבֵין אִשְׁתּוֹ, שֶׁהָלַךְ לְקַבֵּל עֵצָה מֵרַב גָּדוֹל וְהוּא הִמְלִיץ לוֹ... לְהַחְלִיף אֶת מִסְפַּר הַפֶּלֶאפוֹן שֶׁלּוֹ."
רַק אָדָם שֶׁלּוֹמֵד אֶת תּוֹרַת הָאֱלֹקִים יוֹדֵעַ אֵיךְ לְהִתְיַחֵס לְמַצָּבִים שֶׁקּוֹרִים לוֹ בַּחַיִּים בְּצוּרָה נְּכוֹנָה.