ממתק לשבת - פרשת בחוקותי

1. תמונת השבוע - ונתתי גשמיכם בעתם

בתחילת פרשת בחוקותי, מבטיחה התורה לעם ישראל שיזכו לשפע גדול אם ילכו בדרך ה' ויקיימו את מצוותיו, והשפע יתבטא בכך שירדו גשמים רבים בזמנם. הרמב"ן מפרש, כי ברכה זו הגדולה שבברכות, כי אי אפשר לעולם להתקיים ללא גשמים, ולכן התחברו במשך הדורות תפילות רבות כנגד עצירת גשמים ומסופר רבות על תנאים ואמוראים שהתפללו בימי בצורת להורדת גשמים.

הקב"ה מבטיח גם שהגשם ירד "בעיתם", ואמרו חז"ל שאלו לילי רביעי ולילי שבתות, שבהם אנשים בזמן ההוא לא היו הולכים בדרכים, מפני שהיו שדים שהיו מסתובבים באותה עת בדרכים והיתה סכנה מהם. וכאשר ישבו האנשים בביתם ירדו גשמים רבים ולא נגרם להם נזק. גם הכהן הגדול ביום הכיפורים היה מתפלל שלא תיכנס לקב"ה תפילת עוברי דרכים שמתקשים ללכת בגשם, מפני הצורך הגדול בגשם.

ונתתי גשמיכם בעתם

2. תמונה היסטורית -  הילולת רשב"י במירון

בל"ג בעומר, נוהגים רבים לעלות לציון קדשו של התנא רבי שמעון בר יוחאי במירון. ביום זה הפסיקו תלמידי רבי עקיבא למות, וביום זה נפטר רשב"י וגילה לפני פטירתו סודות גדולים בתורה.  המנהג לעלות על הקבר במירון התחיל לפני מאות שנים, וכן נהג האריז"ל ועוד הרבה מגדולי הדורות. נהוג להעלות מדורה לכבוד התנא והיו גם אנשים ששרפו בגדים יקרים לכבוד התנא, אך רבנים יצאו נגד עניין זה שיש בו עניין של השחתה.

רבים מסיימים את ימי האבל על פטירת תלמידי רבי עקיבא, בל"ג בעומר או למחרתו, ובעיקר בעדות הספרדים מקיימים חתונות וימי שמחה בימים שלאחר מכן. אין אומרים תחנון בל"ג בעומר ונוהגים לשיר פיוטים שהתחברו לכבוד רשב"י. אל מירון עולים רבים עם בניהם שהגיעו לגיל שלוש ומספרים את שער ראשם, בהשאירם פיאות כהלכה.

3. פתגם השבוע

"מה הקב"ה לכל, אף רשב"י לכל" (ה"בית אהרן" מקרלין)

4. סיפור קצר

פעם בא חסיד אחד מארץ ישראל, אל רבי ישראל מרוז'ין וסיפר לו על קברי הצדיקים שבארץ ישראל ועל אתרא קדישא מירון. שאלו הרבי על האווירה ששוררת במקום בל"ג בעומר והחסיד סיפר, כי כשהשתתף בשמחת ההילולא חש בפנים אווירה של יום הכיפורים ובחוץ בחצר, אווירה של שמחת תורה. נהנה הרבי מהגדרתו ואמר שהיא אמת לאמיתה.

5. בדיחה יהודית

אשתו של רבי נפתלי מרופשיץ, היתה אשה קשה ונרגנית. היא היתה נמוכה וקומתה היתה קצרה, אך פיה היה מלא בגערות ורוחה היתה קצרה עליה תמיד. רבי נפתלי היה קורא לה: "פרשת בחוקותי", כששאלו אותו מדוע קורא לה כן השיב בחיוך: "מפני שהיא כמו הפרשה, קצרה ומלאה קללות"...

6. מושג ביהדות - ספר הזוהר

ספר הזוהר, הוא הספר המרכזי של חכמת הקבלה. הספר נכתב בידי התנא רבי שמעון בר יוחאי ובו מדרשים ומאמרים בשפה הארמית על פרשיות השבוע, עם סודות ורמזים על פי תורת הקבלה. רשב"י היה יושב עם תלמידיו הגדולים ולומד לפניהם את סודות התורה וחלק מהם נאספו בזוהר. חלק נוסף הוא רעיא מהימנא ובו דרשות על תרי"ג מצוות, וכן יש בו "אידרות" שפירושו מקום אסיפה או ישיבה ביחד, ובו מגלה רשב"י עניינים נשגבים של הנהגת ה'. בנוסף יש חלק שנקרא תיקוני הזוהר שבו דרשות על תחילת בראשית ומעשה הבריאה.

ספר הזוהר היה נסתר מעיני העם במשך מאות שנים והוא פורסם רק לפני כשבע מאות שנה. היו שהתנגדו לפרסום הזוהר ולימוד קבלה לעם, אולם כיום הוא נפוץ בקרב כל העם וזכה גם לפירושים נוחים ומובנים לכל.

7. שו"ת בהלכה – הלכות תספורת בימי העומר

שאלה: מה הם דיני תספורת ותגלחת בימי ספירת העומר?

תשובה: ישנם מנהגים שונים בין עדות אשכנז ובין עדות ספרד, וגם בתוך עדות אשכנז יש מנהגים שונים. חלק מבני אשכנז מתירים להסתפר ביום ל"ג בעומר עצמו ולאחריו, ועל פי הקבלה יש להמשיך שלא להסתפר מאחרי פסח ועד חג השבועות, ויש מתירים להסתפר מראש חודש סיון ועל פי האריז"ל לא מסתפרים עד ערב חג השבועות ממש, וגם אם חל שבת בערב שבת מסתפרים בערב שבת, כדי שלא ייכנס לחג עם שערות ארוכות. הספרדים מפסיקים את דיני האבלות מיום ל"ד בעומר בבוקר ואינם מסתפרים בל"ג בעומר עצמו.

לגבי תגלחת הזקן, החרדים לדבר ה' נזהרים שלא להתגלח כל ימי העומר, אולם מי שקשה לו, יש מתירים בראש חודש אייר ובערב שבת שקודם לכן. ויש מתירים להתגלח כל ערב שבת, ובפרט אם הוא מתגורר בין נוכריים שהמנהג יהיה מוזר בעיניהם.

אם חל ברית מילה באמצע העומר, מותר לאבי הבן, הסנדק והמוהל להסתפר ולהתגלח באותו יום, הואיל ויום טוב שלהם הוא. גם חתן בר מצווה מתירים לו להסתפר לכבוד היכנסו למצוות.

מותר לגזוז ציפורניים בימי הספירה ומותר לברך שהחיינו בימים אלו. אין הנשים בכלל איסור התספורת בימי העומר וגוזזות שערן כרגיל. 

בעריכת מתתיהו דייטש-אשכנזי, עורך העלון והספר רב-המכר "שַׁבָּת טִישׁ".

פורסם בעיתון "גוט שבת" היוצא לאור ע"י ביהכנ"ס המרכזי "מארינה רושצ'ה" במוסקבה, רוסיה.