ממתק לשבת - פרשת נשא

1. תמונת השבוע - חג השבועות בכותל המערבי

חג השבועות, הינו אחד משלושת הרגלים שיש בשנה, יחד עם סוכות ופסח. חג השבועות חל תמיד ביום החמישים לספירת העומר לאחר חג הפסח בתאריך קבוע ו' בסיון. בזמן שבית המקדש היה קיים, היו מקריבים בחג השבועות את קרבן שתי הלחם ומאז החלו להקריב את הביכורים, הם הפירות הראשונים שהבכירו. חג השבועות מכונה גם "חג מתן תורתנו" ובו קוראים את עשרת הדיברות שנמסרו לנו בסיני ורבים נוהגים להישאר ערים כל ליל חג השבועות ולעסוק בתורה, כדי לתקן את מה שאבותינו ישנו לפני קבלת התורה והקב"ה הוצרך להעירם לשם כך.

בארץ ישראל נוהגים רבים לנהור אל הכותל המערבי בליל שבועות וביומו ומתקבצים לשם אלפי יהודים.

חג השבועות בכותל המערבי

2. תמונה היסטורית - הר סיני

בחג השבועות מציינים את קבלת התורה ולשם כך ספרנו ספירת העומר, בהמתנה לקראת קבלת המתנה הגדולה של התורה הקדושה. היא נמסרה לנו על ידי משה רבנו, גדול הנביאים, לאחר יציאת מצרים, בהר סיני. אין זיהויים ברורים כיום היכן הוא הר סיני המקורי, בו ניתנה התורה לעם ישראל, אולם מקובל לזהות את ההר עם הר המכונה בערבית 'ג'בל מוסא', שתרגומו: ההר של משה והוא הנראה בתמונה.

בספרים הקדושים נכתב, כי הקב"ה הסתיר מאתנו את זיהויו המדויק של ההר, כדי שהוא לא יהפוך למקום מקדש, בעוד שאין בו שום קדושה, ומקום השראת השכינה היא בבית המקדש בירושלים.

3. פתגם השבוע

"תורה בלי מצוות, כהדס שאין בו ריח ואין בו טעם" (רבי נחמן מברסלב)

4. סיפור קצר

לאחר סיום התפילה בחג השבועות, שנסתיימה בשעה מאוחרת לאחר תפילה נלהבת וקריאת התורה ואמירת האקדמות, אמר רבי חיים מצאנז לחסידיו: "עד עכשיו קיימנו את ה'חציו לכם' שהצטווינו לעשות ביום טוב, שהרי אין לך תענוג כמו תפילות החג וקריאת התורה, ועכשיו נלך לקיים את ה'חציו לה'' לאכול את סעודות החג בקדושה ובטהרה".

5. בדיחה יהודית

משכיל אחד היה מלגלג על המצוות וביטל רבות מהן. בחג השבועות, המשיך לאכול מאכלי חלב והיה שוטח עשבים כמנהג ישראל. שנה אחת הפסיק גם מנהגים אלו ולגלג גם עליהם. אמר עליו רבי אייזיל חריף כי הצדק עמו, כי בשנה שעברה היה בגדר מודה במקצת (הודה על חלק מהמצוות והמנהגים) ולכן היה חייב שבועה (שבועות), ועכשיו הוא כופר הכל ולכן הוא פטור לגמרי...

6. מושג ביהדות - ביכורים

חג השבועות נקרא גם חג הביכורים, כי בו היו מקריבים את קרבן שתי הלחם מהחיטים החדשים וכן היו מתחילים להביא מאחר חג השבועות לבית המקדש, את פירות הביכורים. הפירות הראשונים שהבכירו אצל כל אדם בארץ ישראל, היו מסמנים אותם בחוט אדום ומעלים אותם בסל לבית המקדש, שם היו מניפים את הסל והכהן היה מקבל את הפירות. לא היו מקריבים את הפירות על המזבח, כי בתורה כתוב שאסור להקריב על המזבח כל שאור וכל דבש. מצוות ביכורים אינה נוהגת כיום עד שייבנה בית המקדש במהרה בימינו.

7. שו"ת בהלכה – הלכות חג השבועות

א. עדיף להתפלל ערבית ולקדש על היין בליל שבועות, כשהוא ודאי לילה. כדי לקיים את הפסוק: "תמימות תהיינה".

ב. מברכים ברכת שהחיינו בליל החג על כוס יין.

ג. פשט המנהג בכל תפוצות ישראל להיות נעורים כל הלילה ולעסוק בתורה. סדר הלימוד הוא על פי התנ"ך, משנה ותורת הנסתר. ויש שעוסקים בתורה בגמרא ובשאר הלימודים.

ד. יש להיזהר מדיבורים בטלים ויושב בטל כישן דמי.

ה. העוסק בתורה בלילה ושותה משקה בלימודו, אינו צריך לחזור ולברך על כל כוס ודי לו בברכה אחת, וטוב שיכוון דעתו לפטור את כל מה שיביאו לו. אם יצא מבית המדרש וחזר, צריך לברך שוב.

ו. לא יברך ברכות התורה אלא עד אחרי עלות השחר. יש נוהגים לשמוע את הברכות ממי שישן בלילה אולם ספק ברכות לקהל.

ז. יתגבר על עייפותו להתפלל כראוי. ויש שנחים מעט לאחר עלות השחר לפני תחילת התפילה.

ח. יש נוהגים לעמוד על רגליהם בשעת קריאת עשת הדיברות והרמב"ם התרעם על מנהג זה.

ט. נוהגים לשטוח עשבים ופרחים בבתי הכנסת ובבתים, זכר לדברי חז"ל שבעצרת נידונים על פירות האילן והר סיני הוציא פרחים.

י. נוהגים לאכול בו מאכלי חלב, וסיבות רבות נאמר בדבר. ויש ליזהר להפריד בין החלב והבשר. יש נוהגים לאכול דבש וחלב לרמז על התורה שנאמר עליה "דבש וחלב תחת לשונך".

יא. מצווה לשמח את הנשים בבגדים ובתכשיטים נאים וכן את הקטנים בממתקים ומעדנים.

יב. נוהגים לקרוא את מגילת רות בחג השבועות שבו מוזכר לידתו של דוד המלך שנפטר בו. 

בעריכת מתתיהו דייטש-אשכנזי, עורך העלון והספר רב-המכר "שַׁבָּת טִישׁ".

פורסם בעיתון "גוט שבת" היוצא לאור ע"י ביהכנ"ס המרכזי "מארינה רושצ'ה" במוסקבה, רוסיה.