ההחלטה הכי גרועה שקבלתי: הפסקת הריון של אחד מתוך תאומים

ס', אשה בת 34, כבר היתה אמא לשני ילדים, כשנכנסה להריון נוסף. מהר מאד היא גלתה שזהו אינו הריון רגיל: בבטנה נמצאים תאומים. מאמא לשניים, היא עומדת להפוך לאמא לארבעה. היא ובעלה החלו לעכל את הבשורה, ולהתרגל לשינוי הגדול שעומד להתרחש בחייהם, בהתרגשות רבה.

אך ההתרגשות לא נמשכה זמן רב.

ס' עברה בדיקת שקיפות עורפית, והרופא הודיע לה בקול מונוטוני, כי התוצאה אצל אחד מן העוברים אינה תקינה. מה זה אומר בדיוק? הוא לא הסביר. בני הזוג קבעו מיד תור לרופא מומחה, על מנת לשמוע מהי המשמעות של התוצאות, ולקבל חוות דעת נוספת עליהן. הרופא המליץ לס' לבצע בדיקת מי שפיר, ולא להסתמך על נתונים סטטיסטיים, על מנת לדעת מהי בדיוק הבעיה, אם בכלל, ולאחר מכן להחליט מה לעשות.

כשהרופא לא אומר מילה

ס' ובעלה החליטו שלא ספרו לילדיהם על ההריון, עד שידעו דברים ברורים. הם הלכו לסקירת מערכות ראשונה לעובר, ובמהלכה הבחינו שהרופא אינו אומר מילה. זה הכי גרוע, הבינה ס' מיד. אחרי מדפר דקות נוספות של שתיקה אמר הרופא, כי לבו של אחד העוברים אינו מתפתח כראוי. הוא הפנה את ס' להתייעצות דחופה בבית החולים איכילוב.

בשבוע ה-15 להריון, הגיעו ס' ובעלה לפגישה אצל קרדיולוגית מומחית. 4 רופאים מומחים בצעו סקירה נוספת של העוברים, וכולם קבעו באופן חד משמעי, כי אחד העוברים סובל ממום קשה בלבו. כאשר ייוולד, הוא יזדקק לסדרה ארוכה של ניתוחים, לכל הפחות עד שיגיע לגיל 4, והוא יזדקק גם לטיפול רצוף ולהשגחה רצופה של ההורים, 24 שעות ביממה. הרופאים כולם המליצו להפסיק את ההריון, ואף קבעו לס' תור לוועדה להפסקת הריון.

זו היתה רק ההתחלה של תהליך ארוך, מייסר וכואב עבור ס'. "זו ההחלטה הכי קשה שאדם יכול לקבל", היא מספרת, "היינו קרועים ושבורים. למה אנחנו צריכים להחליט מה לעשות עם העובר?". הוועדה להפסקת הריון נתנה את אישורה, ובשבוע ה-18 להריונה הגיעה ס' לבית החולים, על מנת לבצע הפסקת הריון – רק עבור אחד מן העוברים.

ס' עברה טלטלה עזה. הפסקת הריון במקרה כזה נעשית בצורה ישירה: מחט מוחדרת אל תוך הרחם, ומזריקה רעל, הישר לליבו של העובר. והעובר, פשוט מת בתוך הרחם. ס' הרגישה שעולמה חרב עליה. מצד אחד, חשה שאין ברירה אלא להפסיק את ההריון הזה. מצד שני, חשה בעוצמה חזקה עוד יותר, שהמעשה היה שגוי. "יכולתי להיות חזקה, יכולתי לנסות לנצח את הסטטיסטיקות, יכולתי להתמודד עם ילד בעל מום. למה עשיתי את זה?"

המחשבות הללו עינו את ס'. מצד אחד, הטיפול בתינוק שכזה היה פוגע ביכולת שלה לטפל בשני ילדיה הגדולים ובתינוק הנוסף העומד להיוולד. וחוות הדעת הרפואית כה שלילית… מצד שני, איך אפשר כך להרוג תינוק? "יש לי חור בלב", אומרת ס'. "למה זה מגיע לי? למה זה מגיע לנו? הילד שלי, עכשיו כבר לא שלי…"

גם אחרי ההפלה: עדיין הריון בסיכון

לאחר הפסקת ההריון, חזרה ס' לעבודתה, כשהיא מרגישה נורא. עם עובר אחד חי, ועובר אחד מת, שניהם עדיין ברחם. למרבה האירוניה, הריונה של ס' עדין נחשב, מבחינה רפואית, להריון בסיכון, ולהריון של תאומים, אף שאחד מהם גבר לא היה בין החיים.

מספר שבועות לאחר מכן, הגיעה ס' ללדת. היא ילדה את שני ילדיה, החי והמת. היא התעקשה, בניגוד לעצת הרופאים, להביט גם בתינוקה המת, שכבר היתה לו צורה של תינוק, גוף של ממש, על אף גודלו הקטנטן.

זהו סיפור אכזרי וקשה. הסבל של ס' ממשיך להתקיים, סערת הרגשות, הבלבול ובעיקר, בעיקר הכאב.

שוקלת הפלה? מכיר/ה מישהי שנמצאת על פרשת דרכים?

אמא יקרה, אנחנו כאן, במחלקת אמ"א של הידברות, כדי לעזור לך. העניקי לילדך הזדמנות נוספת, אל תתני לו לסיים את חייו. לפניות אל מחלקת אמ"א – סיוע, ייעוץ והכוונה חינם לנשים למניעת הפסקות הריון והפלה: טל' 073-2221333, נייד 052-9551591. מייל kalina@htv.co.il