בדיקות הריון
תביעה על סך 2.5 מיליון ₪ נגד בית החולים "סורוקה"
ל' היתה מטופלת במהלך הריונה בבית החולים סורוקה. כשהתלוננה על האטה בתנועות העובר, הצוות הרפואי שלח אותה לביתה במקום לאשפז אותה. יומיים אח"כ, היא אבדה את תינוקה
- מחלקת אמ"א
- פורסם כ"ד טבת התשע"ז |עודכן
לפני כשנה וחצי גילתה ל' שהיא בהריון שני. היא פנתה למעקב הריון במסגרת המרכז לבריאות האישה של שירותי בריאות כללית, בבית החולים "סורוקה" בבאר שבע. במהלך הבדיקות השגרתיות של ההריון, התגלתה בגופה של ל' כמות גדולה של הורמון HCG, דבר אשר עלול לגרום לסכנה לעובר, ולסיבוכים קשים אפילו עד מוות של העובר. הממצאים גרמו לרופאים לשלוח את ל' למעקב במרפאה של הריון בסיכון גבוה, ולבדיקות מקיפות כמו אקו לב עוברי, בדיקת מי שפיר, סקירת מערכות מורחבת ומעקב סונוגרפי.
ל' עברה את הבדיקות, שיצאו תקינות, אך רמות ה-HCG בדמה עדיין היו גבוהות. בשל כך, היא התקשתה מעט להרגיש את תנועות העובר. המצב דרש בדיקה תכופה במוניטור לבבי, על מנת לאתר פעימות לב בעייתיות של העובר, אשר מחייבות אשפוז וניתוח קיסרי מידי.
ההריון התקדם בהצלחה, תוך מעקב מתאים אצל הרופא המטפל של ל'. אולם בשבוע 37 פנתה ל' לבית החולים, בטענה כי תנועות העובר הופחתו משמעותית. ל' ציינה את העבר הרפואי שלה ואת העובדה שהיא נמצאת בהריון בסיכון, בגלל רמות ה-HCG בדמה. למרות זאת, הרופאים בצעו לה בדיקה במוניטור, וכאשר זו יצאה תקינה, שחררו אותה לביתה. ל' בקשה להתאשפז עקב ההיסטוריה הרפואית שלה, אך הצוות הרפואי הודיע לה שאין כל סיבה לכך, וכי תוכל להמשיך את מעקב ההריון אצל הרופא המטפל שלה.
אולם ההמשך היה טראגי: יומיים לאחר הבדיקה בבית החולים, הגיע ל' לבדיקה שגרתית בקופת החולים – שם התגלה כי אין דופק עוברי. בנוסף, התגלה מיעוט משמעותי של מי השפיר. ל' נשלחה מיד לביה"ח, שם אשרו כי העובר מת. ל' נאלצה לעבור ניתוח קיסרי על מנת להוציא את העובר המת. בדיקות פתולוגיות לאחר הניתוח העלו כי לא היו לעובר מומים מכל סוג שהוא.
"טראומה קשה"
ל' ובעלה הגיש תביעה בבית משפט השלום בתל אביב נגד שירותי בריאות כללית ובית החולים סורוקה, על סכום של 2 וחצי מיליון שקלים. לטענתם, ניתן היה להציל את העובר. על פי כתב התביעה, הרופאים לא התייחסו לתלונות של ל' כפי שהיו צריכים להתייחס. הם התעלמו מהעובדה של' היתה בהריון בסיכון גבוה, ולא דאגו לבדוק עד תום את הסיבה שהובילה להאטה בתנועות העובר. לא התבצע ניטור לבבי ולא היה מעקב נכון אחרי המשקל הנמוך של העובר.
ל' ובעלה טוענים שהסיום הנורא של ההריון היה עבורם טראומה קשה, כמובן. נגרם להם תסכול גדול וצער עמוק, בעיקר כאשר לוקחים בחשבון שבמהלך ההריון לא נצפו מומים כלשהם בעובר, והם ציפו בחדווה ללידה של תינוק בריא לחלוטין. לו נעשה ניתוח קיסרי ביום שבו הגיעה ל' לבדיקה בבית החולים, טוענת התביעה, ניתן היה להציל את התינוק.
התובעים צרפו לכתב התביעה חוות דעת רפואית של מומחה לגניקולוגיה. המומחה קובע בחוות הדעת, כי הצוות הרפואי היה צריך לבצע ניטור של דופק העובר, בדיקה בדופלר ובדיקות נוספות. בנוסף, לטענתו הרופאים היו צריכים להשאיר את ל' בבית החולים לאשפוז ולמעקב, משום שהסיבה להאטה בתנועות העובר לא הובררה עד תומה. ביחד עם מצבה הרפואי של ל', לטענתו העובדה שהיא נשלחה לביתה למעקב סטנדרטי, היתה בגדר רשלנות ובגדר סטייה מהתנהלות רפואית מקובלת במצבים מעין אלו. לו נשארה ל' למעקב, אפשר היה להציל את התינוק.
ביה"ח סורוקה קבל את כתב התביעה, והגיב כי להערכתו לא מדובר במקרה של רשלנות רפואית, אך תגובה מלאה תינתן בבית המשפט.
שוקלת הפלה? מכיר/ה מישהי שנמצאת על פרשת דרכים?
אמא יקרה, אנחנו כאן, במחלקת אמ"א של הידברות, כדי לעזור לך. העניקי לילדך הזדמנות נוספת, אל תתני לו לסיים את חייו. לפניות אל מחלקת אמ"א – סיוע, ייעוץ והכוונה חינם לנשים למניעת הפסקות הריון והפלה: טל' 073-2221333, נייד 052-9551591. מייל kalina@htv.co.il