רץ במייל: השיחה הפנימית של העוברים התאומים

• תגיד, אתה מאמין בחיים שאחרי הלידה?
• ברור! איך אפשר שלא? אנחנו נמצאים במקום הזה רק כדאי להתחזק ולהתכונן לקראת החיים המיוחדים האלה שאחרי הלידה. כך תמיד אמרו לנו, ואני מאמין בזה.
• אוי, איזה שטויות. הלידה זה פשוט הסוף. אתה יכול להאמין איך נראים חיים אחרים? זה ממש טפשי.
• טוב, אני לא בדיוק יודע את הפרטים, איך נראים חיים אחרי הלידה, אבל אני חושב שאלה יהיו חיים עם המון אור, לא כמו שיש לנו כאן, ושנעשה דברים מעניינים – נאכל עם הפה, למשל, נלך...
• אוי, זה ממש קשקוש. בשביל מה יש לנו חבל טבור? בשביל לאכול. מה פתאום שנאכל עם הפה? ואיך אתה בכלל מדמיין שאפשר ללכת עם הרגליים? זה ממש מגוחך. החיים שלנו תלויים בחבל הטבור, וזה הכל. החיים שלנו לא ארוכים, וזה מה יש. תתמודד עם העובדות, אל תחיה באשליות...
• אני כן מאמין בזה. אני חושב שאפשר לחיות גם מחוץ לרחם. ברור, אלה יהיו חיים שונים מאד ממה שאנחנו מכירים עכשיו, אבל בפירוש אלה חיים טובים. נכון שהיום אפשר רק לדמיין את זה, אבל כל העוברים מאמינים בחיים האלה, קשה להאמין שכולם טועים...
• אבל תחשוב על זה: אף אחד לא חזר משם כדי להוכיח לנו שבאמת יש חיים אחרי הלידה. רוב העוברים לא מאמינים בחיים האלה, כי אין בהם היגיון. יותר הגיוני שאנחנו חיים בחושך שלנו, עד הלידה, וזהו, שם מסתיימים החיים.
• לא, אני לא חושב כמוך. אני לא יודע איך נראים החיים בחוץ, אבל אני כן יודע שכשניוולד, נכיר סוף סוף את אמא שלנו. והיא זאת שתדאג לנו שם.
• מה?! אתה מאמין ב"אמא"?! מצחיק. למה אנחנו לא רואים ולא שומעים אותה? למה לא מרגישים אותה? זה סיפורים, זה שטויות! אתה עובר רציני, איך אתה מאמין לשטויות האלה? אני מאמין רק לעובדות, רק למה שאני רואה.
• זה לא סיפורים! אני מאמין שאנחנו נמצאים בתוכה, היא מקיפה אותנו, לכן אנחנו לא יכולים לראות אותה. אבל היא שומרת עלינו בתוכה, ובזכותה אנחנו חיים בכלל. אם לא היתה אמא, לא היינו יכולים לחיות אפילו רגע.
• נו-נו, אלה ממש קשקושים. אם אני לא רואה את אמא, אני לא מאמין שהיא קיימת. זה נראה לי מובן מאליו.
• אני חושב שאתה טועה. כשהכל רגוע, כשאנחנו מתרכזים ומקשיבים, לא שמת לב אף פעם שאנחנו יכולים לשמוע אותה? שאנחנו יכולים להרגיש איך היא דואגת לנו וחושבת עלינו? לפעמים היא אפילו מלטפת אותנו! אתה פשוט לא שם לב... תפקח את העיניים, תסתכל מסביב. אני מאמין ובטוח שיש לנו אמא, ושהיא רק מחכה לנו שניוולד, כדי לחבק אותנו, כדי שנתחיל את החיים האמיתיים שלנו.

ואתה, מה אתה חושב?

אמא יקרה, אנחנו כאן, במחלקת אמ"א של הידברות, כדי לעזור לך.

העניקי לילדך הזדמנות נוספת, אל תתני לו לסיים את חייו. לפרטים ויצירת קשר, חינם ללא תשלום: לפניות אל מחלקת אמ"א – סיוע, ייעוץ והכוונה חינם לנשים למניעת הפסקות הריון והפלה: טל' 073-2221333, נייד 052-9551591. מייל kalina@htv.co.il