לא תאומים, לא שלישיה, אלא חמישייה

כיצד אנו מגיבות מול אם לתינוקות תאומים? לצד ההתמוגגות, הגרגור והפעייה לצמד התינוקות רבות מאתנו מעבירות מבט מתינוק אחד לשני ומנחיתות מבול של שאלות: איך את מסתדרת? את מצליחה לישון בלילה? את מבדילה בין האחד לשני? יש לך עזרה?

לצד אנחה כבדה ומלאת השתתפות: הוי, זה כ-ל-כ-ך קשה….

ואלו שיש להן תינוק אולי יביטו בו וינסו לדמיין כפול שניים. לא, זה מעבר ליכולת ההשגה. אחד זה כבר משרה של עשרים ושעות אז שניים?!

ואם כך התגובה לתאומים כיצד נגיב לאם המובילה עגלת שלישייה? מראה זה אינו מראה שבכל יום. העגלה תופסת לפחות חצי מדרכה ומושכת מבטים מכל עבר. ניגש ונבדוק אם באמת יש כאן שלושה. כן, שלושה, עיננו לא מטעות. אנו מביטות אל האם ביראת כבוד ורוממות על המשא הנכבד שנפל בחלקה ולוחשות בקושי: איך? איך את מסתדרת? שלושה! זה לא קשה? יש לך עזרה? את לא משתגעת? את בכלל ישנה בלילה אי פעם?

וכאשר העגלה הענקית מתרחקת אולי תהינה מאתנו שתנשומנה לרווחה. טוב שזו העגלה שלה ולא שלי.

גם הרופאים אינם ששים ושמחים למול הריונות שלישייה, כאשר השאלה ששואל כמעט כל רופא כאשר הוא נתקל בהיריון כזה: כבר דיברו אתך על הפחתת עוברים? ומרים גבה למול אישה ש'מתעקשת' להמשיך עם שלושת העוברים כאילו נסתרה בינתה.

ואם כך התגובה למול תאומים ושלישיות כיצד נגיב לאישה שנולדו לה – לא אחד ולא שניים, לא שלושה ולא ארבעה אלא חמישה תינוקות?

גם כיום בעידן הפוריות זה נדיר מאוד אבל בעבר, טרם נכנסו לעולם הטיפולים למיניהם, היריון חמישה היה בלתי מצוי כמעט.

תאומים היו נולדים אחת ל- 90 לידות של תינוק יחיד. שלישיה, בסבירות של אחד ל-8,100, הסיכוי לרביעייה היה1 ל- 729,000 ואילו חמישייה היו נולדים רק 1 ל- 65,610,000  לידות!

כיום הריונות מרובי העוברים נדירים פחות מאחר ורבים מהם נוצרים בעקבות טיפולי פריון אבל מעטים המקרים שבהם נוצרים חמישה עוברים והאישה מחליטה לא לבצע הפחתה ולבסוף יולדת חמישה תינוקות בריאים.

אז איך מגדלים חמישה תינוקות?

כאשר מדמיינים איך זה בפועל עלולה לעלות תמונה של אמא השרועה באפיסת כוחות כאשר לצדה, מכל עבר, תינוק אחר הצורח בקולי קולות. בקבוקים זרוקים ברחבי הבית בעוד החלב נשפך על גבי הרצפה שפזורים עליה טיטולים שריחם נישא למרחקים.

לא בהכרח.

מסתבר שלפחות אישה אחת כזו וכנראה עוד נשים אחרות שזכו גם הן, רחוקה מלהיות מוטלת חסרת אונים. התינוקות שלה דווקא מטופלים היטב והעיקר: היא מלאת חיוניות ובעיקר שמחה והודיה.

הכרנה את חמשת תינוקותיה של מישל.

כפי שתוכלנה לנחש מתוך החמישה ארבע מהן בנות המקיפות את הבן היחיד. את התמונה הזו טרחו לצלם האחיות בבית החולים בו ילדה מישל. הן 'עיצבו' את התינוקות על גבי המיטה וקישטו אותם בהתאם בכדי שתהיה למישל מזכרת להמשך.

חמשת התינוקות האלו הגיעו לעולם רגע לפני שהוריהם התייאשו, "במשך זמן רב ניסינו להביא ילדים לעולם אך ללא הועיל. החלטנו לעשות ניסיון אחרון לפני שנפרוש מהמרוץ", מסבירה מישל, כולה חיוכים ונינוחות כאילו הדבר הטבעי ביותר עבורה הוא להיות אם לחמישייה.

"לאורך כל הזמן ביקשנו מאלוקים ילדים", אומרת מישל, אומנם איננה יהודייה אבל יודעת למי יש לפנות, "ילדים, ילדים, ילדים, זו הייתה התפילה ואכן נענינו. אבל צריכים להיות זהירים מה שמבקשים מהקב"ה" היא מוסיפה בחיוך אך לא נראה שהיא מתחרטת אפילו לרגע אחד על המתנה שהשם נתן לה.

לאלו מבינכן שסקרניות לדעת את שמם של התינוקות: מיה, טסה, גרייסי, ריילי ובראנט.

וגם אם אנחנו לא מזהות מי זו ריילי ומי זו גרייסי או טסה אמא שלהם תזהה. את החוש הזה יש לכל אמא. בפרט לאם לחמישייה.

נודה שמול התמונה המתוקה הזו של חמשת התינוקות הרכים קשה להישאר אדישים.

אך למרבה הצער אל מחלקת אמ"א של הידברות מגיעות נשים רבות עם הריונות תאומים ושלישיות שמתקשות לעכל ולקבל את הברכה. לכל אחת מהן הסיבות והרקע שלה. ביניהן שנבהלות מדברי הרופאים ורוצות לבצע הפחתה אף שמבחינה רפואית אין סיבה מספקת ואף כאלו שמעוניינות לאבד את ההיריון כולו. במקום שההיריון המבורך ישמח אותן הן חשות הפוך. מאוימות, מפוחדות ומרגישות שאין זה לפי כוחותיהן.

הצוות במחלקת אמ"א עושה ככל יכולתו כדי לסייע ולתמוך בנשים אלו ולעודדן להמשיך את ההיריון  למרות החששות.

אבל אולי גם התמונה הזו של חמשת התינוקות תעשה משהו. תגרום לחיוך למול התינוקות החמודים. חיוך שיגרום לנו לזכור עד כמה הריון מבורך הוא מתנה גדולה משמיים שצריך לומר עליה תודה.

שוקלת הפלה? מכיר/ה מישהי שנמצאת על פרשת דרכים?

אמא יקרה, אנחנו כאן, במחלקת אמ"א של הידברות, כדי לעזור לך. העניקי לילדך הזדמנות נוספת, אל תתני לו לסיים את חייו. לפרטים ויצירת קשר, חינם ללא תשלום: לפניות אל מחלקת אמ"א – סיוע, ייעוץ והכוונה חינם לנשים למניעת הפסקת הריון והפלה: טל' 073-2221333, נייד 052-9551591. מייל kalina@htv.co.il