סיון רהב מאיר: כל אחד צריך רק אדם אחד שיאמין בו

"שלום, שמי רויטל שנור, פסיכולוגית חינוכית מירושלים. אולי בזכות הדברים שכתבתי עוד ילד כואב יקבל מאור פנים ויחס אכפתי. פרשת השבוע, חיי שרה, העלתה בי את השאלה איך בסביבה מלאה קלקולים, עבודה זרה ורמאות, יכולה לגדול רבקה אמנו? התשובה היא: היא יכולה, אם יש לפחות דמות אחת שמאמינה בה! הפרשנים מסבירים שלרבקה הייתה מינקת מופלאה ושמה דבורה, שהעניקה לה רבות בהיותה פעוטה. היא הצליחה לטעת בה מידות טובות ולגדל אותה לתפקידה המרומם, למרות תנאי הסביבה הקשים. התורה אפילו מקדישה פסוק שלם לתיאור פטירתה של אותה דבורה. במהלך עבודתי פגשתי לא מעט אנשים שהצליחו להתפתח בסביבה בעייתית מאוד – רק בזכות מישהו שהיה שם בשבילם. התרגשתי פעם מסיפורה של אישה שגדלה בבית ענק ועשיר, כשהוריה בחו"ל עבור עסקים שלעולם לא הסתיימו. היא גדלה לבד, ללא נוכחות הורית, אבל הפכה להיות אישה לתפארת בגלל השכנה ממול. עם דמעות בעיניים היא סיפרה לי על השכנה שהביאה תבשיל חם, שהזמינה אותה אליה לשיחה לבבית של ערב, שנטעה בילדה הנטושה אמונה שיש תקווה, שיש אכפתיות בעולם, שקשרים בין אנשים יכולים להתקיים גם ללא מטרות רווח. תפקחו את העיניים, תסתכלו סביב, אולי גם לידכם יש ילד שחי בסביבה רעה וכואבת – ואתם יכולים להיות המבוגר המשמעותי שיאמין בו, ויגרום לו לפרוח כשושנה בין החוחים".

שלש תזכורות לבחירות

הבחירות לרשויות המקומיות הגיעו. נגמרו הספינים, הקמפיינים, הסקרים והמאבקים. בשנת 1961 נערכו בישראל בחירות סוערות, והרבי מלובביץ' אמר אז שהתעמולה הופכת לעתים למלחמה. הוא הוסיף ודיבר על המילה "בחירות": המועמד להיבחר משתדל בכל כוחו למצוא חן, מתאמץ ומשקיע, וכך גם אנחנו צריכים להתאמץ בבחירה החשובה, כלפי "הבוחר בעמו ישראל באהבה". ולסיום, הסביר, יש אנשים "הטועים לומר שבעת ההכנה לבחירות ובזמן הבחירות עצמן – יש להקל חלילה בענייני התורה ומצוותיה". אבל זה לא כך, ויש שלושה עיקרים ויסודות שצריך לזכור כל הזמן, גם במירוץ לקלפי. וכך אמר:

1. "שאין אומתנו אומה אלא בתורתה.

2. המלבין פני חברו ברבים אין לו חלק לעולם הבא.

3. אֱמֶת וּמִשְׁפַּט שָׁלוֹם שִׁפְטוּ בְּשַׁעֲרֵיכֶם.

שלושת הדברים עליהם העולם קיים, בשעת בחירות, לפניהן, ולאחריהן – בשווה".

בחירות טובות.

לראות מעבר

איך להגיב כשמישהו חושף בפנינו מצוקה? אפשר רק לעשות "וי" ולטפל בזה, ואפשר לבדוק האם הוא לא זקוק לעוד משהו. בואו נלמד מרבקה אמנו: בפרשת השבוע אליעזר מבקש רק מעט מים, אבל רבקה עושה מעל ומעבר. היא נותנת לו לשתות בנדיבות, ומשקה גם את כל הגמלים שאיתו וכמובן מזמינה את כולם להתארח בביתה.

הרב מיכי יוספי אומר שזה כלל נפלא ביחסים עם הזולת, ולא רק כשהוא מבקש משהו פיזי: כשמישהו מספר על קושי או חוסר מסוים, אנחנו נוטים רק לעשות מה שביקש, "לסתום את החור". אבל עלינו לחשוב – אם הוא כבר הסכים לומר שחסר לו דבר-מה, אולי הוא זקוק לעוד משהו? איך עוד אפשר לעזור? הרי לא תמיד מגלים לנו את כל הבעיה. צריך לחשוב ביצירתיות ובאכפתיות ולסייע בשפע, ברחבות, מכל הלב והנשמה. הנערה רבקה הופכת ל"רבקה אמנו" בזכות יכולתה לעשות לא רק את מה שביקשו.