טורים נשיים
החסד שאנחנו עושים משפיע על החסד שאנחנו מקבלים מלמעלה
ניסיון האמונה במקרי אסון ומוות, מבחן האמונה בהשגחה פרטית, ועל היצר שבא לאחר המצווה...
- חוה שמילוביץ’
- כ"ג חשון התשע"ט
(צילום: shutterstock)
לימוד גדול יש לנו מפרשת חיי שרה. נראה כפשוטו ששרה אימנו נפטרה בגלל בשורת העקדה, אך אין זה כך כלל!
ממקרה זה ניתן להבין את עומק התפילה "הסר שטן מלפנינו ומאחורינו". יש יצר שמתגבר לפני המצווה – שבא על מנת למנוע אותנו מלקיים אותה. מטרת היצר הזה הוא כמובן שנתגבר עליו במידת הגבורה ונזכה לשכר גדול יותר.
ויש יצר שבא אחרי המצווה, אחרי שמתגברים אנו על הניסיון ומקיימים את המצווה, אז שולח לפעמים היצר הרע הרהורים וחרטה על המעשה הטוב – ורוצה לגרום לנו לתהות על מעשים טובים שעשינו. כך רצה היצר הרע להוכיח לאברהם אבינו שידאג ויתחרט על מעשהו כי בגללו כביכול נפטרה אשתו, שרה אימנו.
אך על פי האמת לאמיתה באותו הרגע בדיוק נשלמו ימי חייה והגיע זמנה למות, נמנו "שני ימי חייה" וזה היה הזמן הקצוב לה לחיות.
שני חיי שרה – אלו היו השנים הקצובות לחייה, ואף לא רגע אחד יותר מזה.
מכאן אנו לומדים, על גודל ההשגחה הפרטית של הבורא ועל הניסיון באמונה, כי הנפש השפלה שלנו בד"כ מביטה על מקרי העולם ממקום נמוך ומחברת לפי ההיגיון הפשוט מקרה למקרה – לחבר את מות שרה אימנו לעקדת יצחק.
אך אין שיכלנו האנושי יכול לשער ולתאר את האמת, לכן עלינו להפנים על כל צעד שעל את האמונה הקדושה שבעצם אין שום קשר בין המקרים באמת, כי הכול מדויק ומושגח מהשם הרחמן לשם הניסיון ונתינת השכר.
אברהם אבינו עמד בניסיון, ולא תהה על שעשה רצונו של מקום על אף שנראה כאילו הפסיד מכך. הוא ידע והבין שזהו הזמן שבו הייתה צריכה שרה אימנו להסתלק מן העולם.
יהי רצון שנזכה גם אנו ללמוד מאברהם אבינו להתגבר על כל הניסיונות, וגם על המכשולים שלפני המצווה וגם על הניסיונות שאחריה, שלעולם לא נתהה ולא נתחרט על שום מעשה טוב שעשינו, כי כל מעשה טוב שלי נגנז באוצרותיו של הבורא ואינו נאבד כלל מן העולם!
מידת החסד
"כי אמרתי עולם חסד יבנה", ראשית תיקון העולם והתהוות עמ"י התחיל מאברהם אבינו שהוא איש החסד ומרבקה שהשקתה את הגמלים, מצד רצונה להשפיע טוב.
בפרשה זו אברהם אבינו עושה חסד של אמת – חסד עם המתים, שהוא חסד גדול ועצום, שאין עליו הכרת טובה נגלית מצד המקבל, ולכן הוא חסד לשם שמים. האתגר שלנו לגבי מידת החסד הוא שנתעורר לעשות חסד מתוך רצון להשפיע טוב, אפילו ללא אינטרס אישי.
עלינו ללמוד מהפרשות האלו על מידת החסד, כי בכל יום מחויבים אנו לעשות חסד עם הבריות, וכדאי לשים לב שלא יעבור עלינו שום יום ללא עשיית חסד, ובכל מעשינו הטובים שממילא אנו עושים לרוב, מתוך הרגל – שנכוון שהם חסד.
כי השפע העליון נשפע ע"י חסד, כך קבע הבורא בבריאה שעל פי מעשינו מגיעים השפעות מעולמות עליונים וכאשר אנו עושים חסד, אז נשפע חסד מן השמים והרי אין אף אדם יכול להתקיים מבלעדי החסד של הבורא.
כי בהתעוררותנו מלמטה אנו מעוררים את ההתעוררות העליונה.
וכן מחויבים אנו לעסוק בחסד, מסיבה ראשונה, שכך נמשיך על עצמנו חסדים, ומסיבה שניה, שזוהי תחילת עולם התיקון הן בכללות והן בפרטיות, מאחר שכל אדם הוא עולם קטן, ותחילת תיקון האדם ע"י השימוש במידת החסד שבו והליכה בדרכי הבורא.
עזרנו להרגיש כ"כ טוב עם עצמנו ומתוך כך לרדוף ולחפש תמיד את אלו הזקוקים לחסדנו כדי להטיב להם ובכך להידמות אליך ולהדבק במידותיך, שהרי אתה רודף צדקה וחסד וכל היום, משפיע עלינו ועל העולם כולו חסדים לא לפי מעשינו. אני רוצה לאהוב את החסד ולרדוף אחר החסד ולהמשיך חסדים גלויים לעולם כולו.
עבודת הנפש לפי הפרשה
1. קחי איזה מקרה שבו הפסדת משהו, כביכול, בגלל מצווה או מעשה טוב שעשית – והכניסי לשם את האמונה בהשגחה הפרטית, שההפסד היה אמור לקרות בלי קשר למצווה או למעשה הטוב.
2. שימי לב לכל אותם חסדים קטנים שאת עושה ביום-יום, וכווני בהם לעשיית חסד.
3. קחי תחום אחד של חסד שאת עושה ממילא, ותני קצת יותר ממה שהיית נותנת, לדוגמא: ממילא אני מגישה אוכל לבעלי או לילדים – הוסיפי חיוך או מילה טובה, "עשיתי זאת במיוחד עבורך" וכד'.
4. חשבי אילו חסדים "קטנים" את יכולה להוסיף לחייך ללא מאמץ גדול (ואדרבה, למי שיש כוח – לעשות חסד עם מאמץ).
5. חפשי איזה חסד את יכולה לעשות מבלי לקבל שכר, חסד לשם שמים, כמו לתת צדקה בסתר, לשים שקית פופקורן על ידית דלתם של שכנים מבלי לומר ממי זה (אם יש ילדים – כדאי לשתף אותם במבצע – עשיית חסד בסתר בינם לבין עצמם אפילו).
6. לקחת אירוע שגרם לי כאב, ולנסות לחשוב איך אני יכולה לפתח על ידו מידה טובה שלא הייתה בי, או להידבק יותר בהשם יתברך ע"י תפילה או הכנעה מתוך אמונה בטובו.
אהבת? הרשמי לקבל חומרים ייחודיים לעבודת הנפש, המבוססים על פסיכולוגיה יהודית מחוה שמילוביץ במייל havaor20@gmail.com