להתייעץ עם הילדים

ילדים מרגישים שהם מסוגלים, כאשר מביאים אותם להבנה הזו.

אפשר להביאם לכך בכל הטכניקות שכבר הזכרנו בטורים הקודמים, ואפשר לעשות זאת גם  על ידי שנבקש מהם להיפגש אתנו, כי אנו זקוקים לייעוץ.

ייעוץ? מילדים? להתייעץ עם קטנים ממך?

זה נשמע מצחיק, אבל זה הרבה יותר מלהיב מאשר מצחיק.

לפעמים הייעוץ יכול להיות קצר וממוקד, לעיתים הוא יהיה כבד וארוך. הכול לפי הזמן העומד לרשותכם.

קחו למשל את היום המעורפל שקם לתחיה עם בוקר. אתן פותחות את התריס, מעירות את הילדים, והנה שאלה עולה במוחכן. קר או חם היום? בגדים חמים או לא? צריך מטריה או לא? יש לקחת סוודר? אולי מעיל?

תמיד הייתם חושבים על זה בשקט, בלב, בראש, וכשהילדים היו קמים, הייתם קוראים לעומתם: "ילדים, היום ללבוש בגדים חמים, קר בחוץ, הולך לרדת גשם!".

הילדים היו מתווכחים: "אבל, אמא, אני לא מסכים. לא ירד גשם! אמרו בפירוש שלא ירד! תראי, אפילו יש קרן אחת של שמש שם, בשמיים, רואה?".

עד כה היית עונה: "אני לא רוצה ילדים מצוננים. קומו. קר, מעיל, סוודר, מגפיים, מטריה, שמעתם?".

אמא יקרה, מהיום לא את הקובעת. הם הגדולים, החושבים, המבינים והיודעים. בזה הרגע מתחילה שיחת התייעצות. היא תיקח בדיוק שלש דקות.

"ילדים, ראו את מזג האוויר, מה אתם אומרים? מה נראה לכם? יהיה גשם? השמש תחליף את העננים?"

הילדים קופצים ממיטותיהם. כולם שווים בין שווים. כולם רוצים לחשוב, להשתתף, להביע דעתם, לייעץ.

"אמא, את לא רואה שהשמש מתחילה לצאת?".

"הי, טיפה של גשם על החלון. ירד גשם, אמא".

"חייבים מטריה!".

וכך מתחילה לה השיחה. זה מתווכח עם זה, גם אמא בתמונה, ייתכן שההחלטה תהיה לא לקחת סוודר ואז לילדים יהיה קר, אבל, בינינו, האם עד כה תמיד צדקה אמא כשאמרה שירד גשם? כמה פעמים התלונן הילד שנצלה מחום ולא הפסיק לקטר על הסוודר שנסחב אחריו כמו טפיל? האם תמיד צדקת, אמא, כששלחת ילד ללא סוודר, ומבול של גשם החל לרדת ולהרטיב את השממה?

קחו לדוגמה את אבא שנכנס הביתה: "מזל טוב לכולם, אמא ילדה בת!".

"ילדים", הוא אומר, "היום נלך לבקר את אמא בשעה 5 בדיוק!".

"אבל, אבא, אני לא יכול, יש לי יום הולדת של נועם החבר שלי".

"אין מה לעשות. כך החלטתי ודי!".

במקום ציווי והכתבת דברים – מרגע זה, הכול נעשה בהתייעצות. אמא ילדה, ואבא מעלה את השאלה לשולחן הדיונים.

עכשיו בודקים ובוחנים מתי כל אחד יכול. גם אבא בודק את עצמו. קובעים שעה המקובלת על כולם, משכנעים בטוב טעם את אלו שלא מתחשק להם בדיוק בשעה הזו, ויוצאים לדרך ברננה.

ברור שלא תמיד אפשר להתייעץ עם ילדים, אבל כשזה מתאפשר, זה פותר את כל השאלות, את כל הבעיות, את כל התהיות.

כי לא עוד: "אבא אמר". כולם ישבו על המדוכה. בסופו של דבר הוחלט העניין ברוב קולות. לאף אחד אין תלונות, אף אחד לא מתווכח ולא מתייפח. כולם יצאו מורווחים. אז למה לא להתייעץ עם הילדים? למה לשאת בעול לבד?

ילדים הם לא פחות חכמים מאתנו, המבוגרים.

במדינת הגמדים גרים ענקים. השאלה אם מסתכלים על גובהם או על שכלם.

אל תחמיצו את הסדנה "מנוחה, תצילי אותי!". חובה להורים שרוצים שיפורים מול הילדים ובכלל. לפרטים הקליקו כאן.