פוחדת להיות חולה. אבל ממש פוחדת

שלום, הגעתי לאורלי? מדברת נועה (שם בדוי, כמובן. הפרטים במאמר שונו). קיבלתי המלצה עליך, אפשר לקבוע פגישה?

מיד בתחילת הפגישה חשתי בחוסר הנוחות שלה, בהתפתלות ובקושי לשתף..  הקושי נבע מהפחד שלה לדבר על הנושא.

נתתי לה את הזמן והמרחב להיפתח לפי הצורך האישי שלה. זה קרה די מהר, והיא סיפרה: "לפני 5 שנים שמעתי הרצאה, במהלכה המרצה מזהירה על הנהגות שונות שאשה צריכה להקפיד בהן כדי למנוע מחלות כמו 'המחלה'. מיני אז התפתחו אצלי מחשבות ופחדים עד כדי חרדה קשה, שאינה מאפשרת לי לנהל חיים תקינים.

"לפני מס' חודשים עברתי תקופה קשה של ירידה לא מכוונת במשקל, כאבים, חוסר יכולת לתפקד. הייתי זרוקה על הספה כל היום, לא אכלתי, חייתי על מלפפונים. כל הבדיקות שעשיתי הצביעו שהכל תקין, אך אני לא הפסקתי לחשוב שיש לי כנראה סרטן מתקדם. הלכתי לרופאים שונים, בצעתי בדיקות רבות, אך הכאבים לא חלפו. החולשה עטפה אותי חזק, הסימפטומים שליוו אותי רק הגבירו את החשש שאני כנראה אני חולה, אחרת מה פשר התחושות שאני חווה?

"לאט לאט התאוששתי פיזית. אך נפשית עדיין קשה לי, המחשבות לא מניחות לי, כל הזמן אני מחפשת בגופי אם יש סימנים יוצאי דופן המעידים על ממצאים חשודים. איני מסוגלת לומר את שם המחלה. אני חושבת שהעיסוק האובססיבי שלי ועצם המחשבה על זה בעצם מקרבים אלי את המחלה.

"לא פעם אני נתקפת סחרחורות, לחץ, הזעת יתר. התקף חרדה. אך לא ברור לי מה מעורר את זה. אני מבקרת אצל רופאים שונים, רוצה לוודא שהכל תקין אצלי, ואכן, הכל תקין, לפי הבדיקות. מצד שני, עצם הבדיקה מלחיצה אותי, ואחר כך ימי ההמתנה לקבלת התוצאות. אני לא עומדת במתח הזה, אני נמנעת מכל מפגש, מצב או אפשרות שיכולים להזכיר לי, ולו במעט, משהו שקשור למחלה".

מה הציפיה שלך מהטיפול? אני מבררת.

"איני רוצה לייחס חשיבות למחלה הזו. שלא אחשוב עליה. שתהיה כשאר המחלות, ושלא תטריד אותי".

לאחר שהבנתי מהן המחשבות הלא מועילות שיש לנועה, ומאלו מצבים היא נמנעת, יצאנו לדרך עם תכנית עבודה: למדנו מה מעורר אצלה תחושות פיזיות כמו סחרחורת, לחץ ועוד, איך להתמודד עם מחשבות פולשניות, דיברנו על מה משמר את המצב הקיים ממנו היא סובלת, ובחנו מחשבות אלטרנטיביות למחשבות המעוותות אודות בריאותה.

בהדרגה עקבית ובהתמדה החלו להיווצר אצל נועה שינויים קוגניטיביים סביב נושא הבריאות שהטריד אותה כל כך. היא גילתה שיש לה היכולות והמסוגלות להתמודד מול מצבים מהם היא חוששת, כמו בדיקות, רופאים וחשיפה לנושא הבריאות והמחלות בצורות שונות, מבלי שזה יעורר אצלה מתח ולחץ.

נועה הבינה, באמצעות הטיפול, שההימנעות שלה מאותם מצבים מהם היא חוששת, למעשה משמרת את הפחד שלה ואף מעצימה אותו. לאט-לאט היא אפשרה לעצמה להתמודד עם אותם פחדים, תוך כדי ליווי שלי, ובחינת ההרגשות שלה.    

בנינו מדרג חשיפות. אלו, למעשה, מצבים בהם היה לנועה קושי להתמודד. מצבים אלה נחוו אצלה כאתגרים קשים, המלווים במתח, אך בפועל היא גילתה על עצמה כמה שזה אפשרי, וכמה היא יכולה ומסוגלת להתמודד עם מצבים מהם חששה. היא אף הצליחה להכחיד אותם.

נועה החלה להיחשף בהדרגה לכל המצבים מהם נמנעה, תוך שאנו מדרגים את רמת הקושי לכל מצב, ומחליטים מהו הדבר שהיא יכולה לנסות כעת, וכיצד לדעתה תרגיש במהלכו. בין פגישה לפגישה היא קיבלה חיזוקים, צברה ביטחון ושינתה עיוותי חשיבה.

למעשה, בפרק זמן קצר ביותר, נועה הרגישה והתנסתה בכל המצבים מהם חששה ונמנעה. השיא, מבחינתה, היה לומר את שם המחלה (סרטן), ולדבר עליה באדישות כמו כל על מחלה אחרת, ואף ללוות חברה שחלתה בסרטן. בטרם הטיפול, מחשבה זו לבדה גרמה לה מתח ופחד, אך השינויים במחשבה שעשינו, לצד השינויים בהתנהגות, ולאור הכוחות שגילתה בעצמה, שברו את המחסומים די מהר. נועה הצליחה להתמודד עם חרדת הבריאות ועם עיוותי החשיבה שהתקבעו אצלה.

לקראת סיום הטיפול שיתפה אותי בתחושת ההקלה שהיא מרגישה, ללא מחשבות מיותרות ופחדים שמנהלים אותה. נושא בריאותה כבר לא מעסיק ומאיים עליה. היא משוחררת, ומצליחה לחיות ברוגע ושלווה חיים איכותיים ונעימים.

אורלי סמירה היא מטפלת רגשית, פסיכותרפיסטית ומטפלת ב-CBTבמחלקת "נפשי בשאלתי" בהידברות. לפניות למחלקה לקבלת ייעוץ התקשרו 073-3333331 או במייל sarap@htv.co.il