מדריך צעד אחר צעד – היפותרמיה (מכת קור)

חשוב! מדריך זה אינו קורס עזרה ראשונה, ואינו מקנה רישיון חוקי להגיש עזרה ראשונה. המידע מובא להעשרה ולהפניית תשומת הלב, מומלץ מאוד לעבור קורס עזרה ראשונה. בכל מקרה חירום רפואי יש להיוועץ במומחה!

מדריך זה נכתב על פי הנחיות איגוד הלב האמריקאי האחרונות. הנחיות אילו עשויות להשתנות מעת לעת.

לכבוד החורף שהביא עם ענניו גשמי ברכה, נרחיב במדריך הבא, על היפותרמיה, או בעברית: מכת קור. למען האמת, היפותרמיה יכולה להופיע גם בקיץ, (והיפרתרמיה – מכת חום, עלולה לקרות גם בחורף). אך הצינה שנושבת בחוץ משרה את האווירה המתאימה.

לפעמים קר לנו. אך זו לא היפותרמיה. לפעמים קר לנו מאוד, אבל גם זו לא היפותרמיה.

במדריך שלפנינו נסביר מהי היפותרמיה, נפרט מהם גורמי הסיכון, נמנה סימנים לזיהוי נפגע היפותרמיה, וכמובן, העיקר, ניתן הנחיות כיצד לטפל. אז התכרבלו היטב, מתחילים!

עם כל הכבוד לרגל

בגוף האדם איברים רבים. כולם חשובים, כולם נחוצים, כולם תורמים לבריאותנו ולתפקודינו המיטבי, כל אחד בדרכו.

אך במרכז הגוף, באזור בית החזה והבטן העליונה, ממוקמים רוב האיברים החיוניים. כי עם כל הכבוד לרגל - הלב, הריאות והכבד הם, לדוגמא, איברים שאי אפשר לחיות בלעדיהם.

אזור זה מכונה: "ליבת הגוף". בליבה חייבת לשרור טמפרטורה של 37 מעלות, עם אפשרות של סטייה קלה למעלה או למטה.

כשהטמפרטורה באזור הליבה יורדת מידי, האיברים לא יכולים לתפקד כראוי. כאשר טמפרטורת הליבה יורדת מתחת ל-35 מעלות, זוהי היפותרמיה.

בהיפותרמיה, הגוף מאבד חום מהר יותר ממה שהוא יכול לייצר.

מי צודק? התל אביבים או הירושלמים?

במוח יש מקום מיוחד שנקרא היפותלמוס, שאחראי, בין היתר, על ויסות הטמפרטורה בגוף בכל מצב וזמן.

למשל, בבוקרו של יום יצאנו מהבית, רוח קרה נשבה, ורעד קל חלף בנו. עשינו "אחורה פנה", ולקחנו סוודר. בצהריים נהיה חם, ואנחנו עדיין עם הסוודר. עכשיו ההיפותלמוס יפקוד להוריד את חום הגוף, ואנחנו נזיע.

יש להיפותלמוס עוד דרכים לשמור על חום הגוף, למשל:

1.שערות גופנו יסמרו, כדי ללכוד חום שמתנדף החוצה מהעור.

2.ייתכן שנרעד, כך השרירים פועלים ומעלים את קצב חילוף החומרים, שמעלה את ייצור החום בתוך הגוף.

3. כלי הדם הקרובים לעור יתכווצו, ובכך פחות חום יתנדף החוצה. זוהי הסיבה שלפעמים צבע העור מכחיל.

ואם תהיתם מי צודק, האם הירושלמים שמתלוננים על החום הנורא של תל אביב, או התל אביבים שמצטמררים מהקור בירושלים, נפתור את התעלומה, ונאמר ששניהם צודקים.

לגוף יכולת מופלאה של הסתגלות לתנאי הסביבה. אם נשהה בסביבה חמה, במשך תקופה, הגוף יסתגל וילמד כיצד לקרר בצורה יעילה ומהירה יותר. וכן להיפך בסביבה קרה.

אבל גם ההיפותלמוס הוא רק בן אדם: יכולת ויסות החום בגופנו היא בעלת גבול עליון. חשוב שנתלבש ונתנהג בהתאם לטמפרטורת הסביבה, ונסייע להיפותלמוס לשמור על טמפרטורת גוף תקינה. בטמפרטורות קיצוניות חשוב לנקוט בהתנהגות מושכלת המותאמת לתנאים. אם לא נשמור על חום גופנו, ההיפותלמוס יצא למלחמת הגנה.

בהתחלה הוא ינסה להשתמש בדרכים שהזכרנו למעלה.

אם הוא לא מצליח, הוא מתרכז בהגנה על איברי הליבה. הגוף יפנה את זרימת הדם לאיברים החשובים ביותר: מוח, לב, ריאות וכדומה, על חשבון האיברים הפריפריים, כמו הידיים, הרגליים וכדומה. זרימת הדם בהם תהיה איטית ובעלת נפח נמוך.

זוהי גם הסיבה לסכנה של כוויות קור וקפיאת איברים היקפיים כמו: אוזניים, אצבעות, אף.

הילוך איטי

חידה: האם אפשר למות מקור?

תשובה: לא.

רגע לפני שאתם נדהמים מהתשובה, ארחיב ואוסיף, שהיפותרמיה עלולה לגרום סיבוכים שיובילו בהחלט לסכנת חיים, אך הקור עצמו לא הורג, בניגוד להיפרתרמיה (מכת חום), שיש בה פגיעה בלתי הפיכה וסכנת חיים מידית.

אבל מה פשר החידה? מה קורה בגוף האדם בזמן היפותרמיה?

הקור מאט תהליכים. כמו מוצר מזון שאנו שמים במקפיא ובכך מאריכים את חייו. לחם בטמפרטורת החדר יאבד מטריותו לאחר יום או יומיים. בתוך מקרר הוא ישרוד כמה ימים, ובמקפיא – חודשים.

גם בגוף האדם מתרחש תהליך דומה.

הקור ממתן את קצב פעימות הלב, את קצב צריכת החמצן, האדם כביכול קופא. גם תהליכים הרסניים שהיו עלולים לפגוע בגוף בגלל המצב הלא תקין שהוא שרוי בו – מואטים. הגוף גם לא צורך הרבה חמצן, וכל הפעילות בו איטית.

(צילום: shutterstock)

העוקץ נמצא בהפשרה.

לחזור ממצב קיפאון למצב טמפרטורה רגיל, זה לא תמיד פשוט. יש אמרה רפואית: "אדם לא מת, עד שהוא מחומם ומת".

כלומר, הסכנה אצל נפגע היפותרמיה טמונה בחימום לא נכון שניתן לו.

הרפואה היום רושמת הצלחות מדהימות בהצלת נפגעי היפותרמיה, אבל כמובן, זה לא אומר שאפשר לסיים את המדריך במילים הללו ולהיות שאננים.

סכנות רבות אורבות לנפגעי היפותרמיה, ביניהן: כוויות קור, הפרעות קצב, הפרעות בפעילות המוחית ועוד.

הזהירות מהיפותרמיה היא הכרחית, והזהירות בטיפול בנפגעי היפותרמיה, הכרחית לא פחות.

קצת פיזיקה

חום ינוע מהמקום החם יותר אל המקום החם פחות. לא אלאה אתכם בעקרונות פיזיקליים, רק אכתוב בקצרה דוגמאות לגורמים שכיחים להיפותרמיה.

היפותרמיה עלולה להיגרם מ:

1. חשיפה קצרה למזג אוויר קר מאוד
2. חשיפה ממושכת למזג אוויר קר
3. רוח / גשם / שלג
4. טביעה או שהייה במים קרים
5. פגיעה במוח באזורים האחראיים על וויסות חום הגוף
6. מחלות שונות
7. אלכוהול / סמים / תרופות מסוימות
8. טראומה (לא טראומה נפשית, אלא פיזית)
9. הלם היפוולמי כתוצאה מאיבוד דם

כל אחד מהגורמים עלול לגרום להיפותרמיה, אבל לרוב נראה אצל נפגעי היפותרמיה שילוב של כמה גורמים.

שהייה בבגדים רטובים, עייפות ורעב מגבירים את הסיכון להיפותרמיה.

דוגמאות מהחיים:

1. להתעמל ולעשות ספורט בחוץ במזג אוויר קר, עלול להיות מסוכן במקרה של הזעה. הגוף מפנה החוצה את החום, והסביבה הקרה "תשאב" אותו במהירות.
2. לטייל במסלולים רטובים במשך זמן רב ללא אוכל מספיק, וללא שינה מספקת.
3. חיילים העוטים מדים ומעילים עבים ושוהים בסביבה קרה ללא תזוזה, כגון במארב, חשופים לסכנת היפותרמיה אם יזיעו בתוך השכבות שעליהם, ולא יהיה לגוף לאן לנדף את הזיעה. הם עלולים למצוא את עצמם בתוך בגדים רטובים במזג אויר קר.

שניצלים קטנים

יש קבוצות באוכלוסייה שמועדות ביותר להיפגע מהיפותרמיה.

קשישים – מערכות ויסות חום הגוף אצל מבוגרים לא תמיד עובדות ביעילות.

תינוקות –

1. לילדים קטנים יש שטח פנים גדול יחסית למסת הגוף שלהם. יש לחום שטח גדול להתנדף ממנו. נסביר זאת בעזרת משל: נניח שיש לנו שתי שקיות שניצל קפוא. בשקית אחת שניצלים גדולים, ובשנייה יש שניצלונים. אם נרצה לחמם שניצלים, איזה שניצל יתחמם מהר יותר? בוודאי שהשניצלון. למה? השטח החיצוני של השניצל, לעומת הפנים שלו, גדול יותר.
2. אצל תינוקות, בנוסף לכך, הגוף עדיין לא יכול לייצר חום כתוצאה מרעידות, ולכן יש לגופם פחות אופציות לייצור חום במידה והטמפרטורה יורדת.
3. ילדים קטנים לא מודעים לסכנה שבקור, והם לא תמיד יודעים לדווח לנו שקר להם.

קר... מתקרר... קפוא!

מתי לחשוד שזו היפותרמיה? הרי מדידת טמפרטורה של חום ליבה נעשית רק על ידי צוות רפואי.

טוב, חוץ מזה שסביבת הנפגע כנראה תיתן לנו רמז עבה, נוכל למצוא סימנים נוספים.

סימנים להיפותרמיה קלה:

רעד מתמשך

עייפות

חולשה

עור חיוור ו\או קר

נשימה מהירה

סימנים להיפותרמיה בינונית:

ירידה ביכולת הקוגניטיבית

בלבול

איבוד שיקול דעת

קושי בתזוזה

ירידה ביכולת קואורדינציה

ישנוניות

דיבור לא ברור

נשימה איטית ושטוחה

סימנים להיפותרמיה קשה:

איבוד הכרה

נשימה שטחית או ללא נשימה

דופק איטי מאוד, או ללא דופק. אישונים מורחבים – שני סימנים אילו ייבדקו על ידי חובש מקצועי.

סימני היפותרמיה בתינוקות:

תינוק עשוי להיראות בריא!

צבע עור אדום

עור קר

תיתכן צליעה

אפטיות

חוסר תיאבון

הוראות הפשרה

מה עושים?

1.מזעיקים עזרה! הנפגע זקוק לעזרה רפואית מידית! יש טיפולים שהוא יוכל לקבל רק בבית חולים, לכן חשוב למהר בהזעקת עזרה. בשלב זה בוודאי תישאלו על ידי המוקדן האם הנפגע בהכרה, והאם הוא נושם. בדקו בזהירות (פירוט תמצאו במדריך להחייאה) ופעלו על פי הנחיות המוקדן.

2. מרחיקים מהאזור הקר. קודם כל "סור מרע". בזהירות, ובלי תנועות חדות או מהירות, מרחיקים את הנפגע מהאזור הקר. אם הנפגע שוכב על האדמה הקרה, חשוב לבודד אותו מהאדמה.

3.מסירים או חותכים בגדים רטובים. גם כן בזהירות! חשוב לא להזיז את הנפגע תזוזות קיצוניות בשום שלב. לאחר מכן מייבשים את הנפגע, ומכסים בבגדים יבשים ובשמיכות.

4. מביאים את הנפגע לסביבה חמה. אין לחמם בחום קיצוני או ישיר!

מה עוד?

*אם הנפגע בהכרה מלאה, ניתן לו לשתות שתיה מתוקה וחמה.

*אסור לשתות אלכוהול או קפאין (אלכוהול לא מחמם! בניגוד למה שמקובל לחשוב, אלכוהול מרחיב כלי דם ובכך גורם לירידת טמפרטורת הגוף. הוא נותן רק אשליה של חום).

*אסור לעשן! תמיד אסור לעשן, אבל לנפגע בהיפותרמיה זה עלול לעלות ביוקר, ובמזומן... העישון גורם לכיווץ כלי הדם ההיקפיים. גם ככה כלי הדם מכווצים, וכיווץ נוסף עלול לגרום להפסקת זרימת הדם לאזור. המשמעות עלולה להיות כוויות קור, או נמק כתוצאה מקור.

*אסור לעסות את הנפגע. נכון שכשקר לנו, עיסוי גורם לחימום. אך לנפגע היפותרמיה זה עלול להזיק.

*אם הנפגע בהיפותרמיה קלה, הוא יכול לזוז על מנת לחמם את עצמו, אך עליו להיזהר מלהגיע למצב של הזעה.

*טיפולים נוספים שהנפגע זקוק להם ניתנים רק על ידי צוות רפואי, לכן חשוב שעזרה רפואית תגיע בהקדם.

*במקרה של החייאה, כדאי מאד שיהיה פרמדיק נוכח במקום, לפעמים יש הנחיות שונות לביצוע החייאה על נפגע היפותרמיה.

"כל המציל נפש אחת מישראל, כאילו קיים עולם מלא".