כתבות מגזין
ריקה רזאל: "הרבה מהשירים שלי נכתבו בהשפעת הרבנית ימימה"
בגיל 43, כשהיא סבתא לנכדה, עוסקת בנדל"ן ומגדלת שמונה ילדים, מוציאה הזמרת והיוצרת ריקה רזאל אלבום בכורה. "לא היה פשוט לעמוד מהצד ולראות שהאחים שלי משמחים ומופיעים, ואני נשארת בחוץ", היא מודה בראיון לאתר הידברות
- אתי דור-נחום
- פורסם כ"ד כסלו התשע"ט |עודכן
מיכל וריקה (צילום אישי)
"לעבוד עם בתי הבכורה, מיכל, זה כיף אדיר", מתגאה הזמרת והיוצרת ריקה רזאל, "היא ילדה מקסימה וטובה. ברור שלפעמים יש קונפליקטים בין אם לבתה - ובזה השיר עוסק". בשיר שהוציאה ('הכול מאהבה') ביקשה ריקה להעביר מסר על הורות, החיבור בין ההורים והילדים, והיחסים המורכבים ביניהם, "רציתי לכתוב שיר שמבטא את ההשפעה שיש להורים על הילדים ולהיפך", היא משתפת, "אולי זה גם חלק מתהליך ההתבגרות שלי, עכשיו כשאני בת 43. חמי לוי ואן-לואן, פסיכולוג ילדים, אמר לי פעם שלא משנה מה ההורים עושים, ברגע שהכול נעשה מאהבה - יהיה בסדר. הכי חשוב שהילדים ידעו שאנחנו אוהבים אותם, ורק רוצים בטובתם תמיד".
ריקה ובעלה יוני מתגוררים בשכונת נחלאות בירושלים, השכונה שבה ספוגים ימי ילדותה, בסמטאות הצרות והקטנות, והבתים העתיקים. יחד הם מגדלים שמונה ילדים: "כאימא ילדים תמיד נוגעים לך בנקודה אישית שלך. עם כל אחד ואחת יש לי קשר שונה, ואני חווה איתם באופן שונה את מסע ההתבגרות שלהם. אני מנסה לאפשר לכל ילד להיות במסלול שלו ולהתבטא בו. מיכל, הבת הבכורה, היא ילדה שאיתה הכול זרם. שתי בנותיי האחרות שנמצאות בגיל הנעורים הן למשל המתבגרות היותר קלאסיות. כל אחת בוחנת ובודקת את הגבולות, רוצה לפרוץ. אנחנו מכילים את זה יפה, נותנים לכל אחד את המקום שלו, ומצד שני - לא מוותרים על גבולות, הכוונה ומסגרת".
"לא היה פשוט לעמוד מהצד"
העבודה עם בתה הבכורה, בת ה- 22, מזכירה לריקה את הימים שהופיעה עם שני אחיה הגדולים, היוצרים יונתן ואהרן רזאל. השלושה גדלו בבית מוזיקאלי, וכיום העשייה של יונתן ואהרן היא חלק בלתי נפרד מסצנת המוזיקה הישראלית. בילדותם ריקה הייתה סולנית של להקת 'משפחת רזאל', להקה שהקימו שלושת האחים, ואיתה הם הופיעו על במות שונות, בארץ ובחו"ל. עם השנים המשפחה התחזקה, וכשאחיה היו מופיעים באירועים משפחתיים, ריקה כבר לא הופיעה לצידם, "הפעם האחרונה ששרתי עם האחים היה אולי לפני עשרים שנה", היא משתפת, "אם פעם היינו מופיעים כהרכב בכל האירועים המשפחתיים, תכניות טלוויזיה והופעות בחו"ל, אז כבר מזמן זה לא. בלהקה אני הייתי הזמרת וניגנתי גם בחליל צד, ואז הכול נעצר. הלהקה התפרקה כי יונתן הלך לצבא, ובלעדיו זה כבר לא היה כזה 'קול' להופיע יחד, אנחנו, האחים הקטנים יותר".
ריקה עם אחיה בלהקת ''משפחת רזאל''. מזהים את אהרן ויונתן? (צילום: יוחאי סמט)
ריקה מעריצה את אחיה, ומפרגנת להם על הקריירה המוזיקאלית: "אני מאוד גאה שהם במקום של מוזיקאים משפיעים. אני הגרופית שלהם, ונוהגת לנסוע להופעות שלהם. יונתן הוא הבכור, וביני לבין אהרן יש הבדל של שנה, כך שגדלנו יחד, והיינו קרובים. אין יום שלא עוצרים אותי ברחוב ושואלים אותי עליהם". ריקה מודה שהיה לה קשה להפסיק לשיר לצדם: "זה לא היה פשוט לעמוד מהצד ולראות שהאחים שלי משמחים ומופיעים, ואני נשארת בחוץ. היה לי קשה שלא שרתי במשך הרבה שנים, אבל כנראה שזה בגלל שלא הרגשתי שאני במקום הנכון. זה לא היה הזמן. בתהליך ההתגברות שעברתי עם עצמי, החלטתי למצוא את הדרך שלי להגשים את החלום. האמת היא שזה גם פונקציה של זמן. לפני 15-20 שנים היו פחות הזדמנויות להופיע מול נשים. היום זה שונה, יש ספקטרום רחב יותר, כך שיכולתי למצוא את המקום שלי".
"הייתי המומה מהסערה"
לפני כשנה יונתן, אחיה, כיסה את עיניו בפיסת דבק-מסקינטייפ, במהלך הופעה בפני קהל נשי בבנייני האומה בירושלים. כיסוי העיניים חולל סערה תקשורתית. יממה לאחר מכן, יצא סינגל הבכורה של ריקה "בדיוק מושלם", סינגל שסימן את חזרתה לאור הזרקורים. על תקרית המסקנטייפ היא אומרת: "הסערה חידדה לי איזה פער יש בין שני העולמות, הדתי והחילוני. הייתי קצת המומה. יונתן רצה לעשות את הדבר הכי טוב ונכון, ולאפשר לנשים שבאו להופעה, שהיו שומרות תורה ומצוות, מקום לרקוד באופן שיהיה להם כי נוח בעולם, ובחופשיות. כשהוא כיסה את עיניו, זה היה ממקום של לכבד את הבחירה שלהן. אבל זה הוצא מהקשרו, והתפרש אחרת לגמרי. אני מאוד מקווה שהתקשורת בין המגזרים תהפוך לבריאה ומכילה יותר, שהקיטוב שלא יעמיק. זה בדיוק מה שאני מנסה לעשות באמצעות המוזיקה שלי: לבנות גשר בין המגזרים, דווקא בגלל שחייתי בין שני העולמות".
ריקה נישאה בגיל 19, ובגיל 34 כבר הייתה אימא לשמונה ילדים. הצורך להתפרנס הביא אותה לתחום הנדל"ן, וכיום היא בעלת משרד תיווך נדל"ן. כמו כן, היא משמשת כחברת הנהלה במינהל הקהילתי בלב העיר. לצד העבודה וגידול הילדים, היא ניהלה דיאלוג מתמיד עם המוזיקה, אבל כתבה ואחסנה בבוידעם. הסגנון המוזיקאלי שלה הושפע מהאחים שלה, וגם מיוצרים כמו חנן בן-ארי, עידן רייכל, הכבש ה- 16, מוזיקה קלאסית והביטלס. בשנות ה- 40 לחייה החליטה שהחלום ליצור מוזיקה ולהופיע עוצמתי מידי מכדי שהיא תגנוז אותו, והחליטה להופיע מול קהל במסגרת שמתירה ההלכה. עד אז מי ששמע את יצירותיה היה בעלה, יוני. "הוא אדם מדהים ובעל מפרגן. למעשה הכול בזכותו, הוא דחף אותי לעשייה, ומאוד שמח בשבילי. הוא אוהב שאני מצליחה להשפיע על נשים דרך המוזיקה, לחזק אותן. האמת, הוא מתרגש אפילו יותר ממני".
הבחירה לשיר רק מול נשים העמידה מולה ניסיון לא קל, "בהתחלה מאוד התחבטתי עם השאלה הזאת, זה לא היה פשוט. כילדים אף פעם לא שמענו קול אישה, זה לא היה בלקסיקון שלנו. לבסוף, החלטתי שאני מופיעה רק מול נשים, זה המקום הכי נכון בשבילי. אנחנו הולכים על פי ההלכה".
מיכל וריקה (צילום: ראובן חיון)
בהופעות רק מול נשים יש משהו אחר, מעצים ומגדיל, היא אומרת ומצד שני מודה שיש גם קשיים, "רוב האירועים לא מיועדים רק לנשים, ולפעמים זה מגביל אותי, מאחר שאני לא יכולה להשתתף בהופעות. יש גם תגובות נוסח: 'זה פרימיטיבי, זה פאסה'. לא תמיד נעים לשמוע את זה, צריכים להיות חזקים כדי לעמוד בזה. עם זאת, להופיע מול נשים זאת אנרגיה אחרת לגמרי, זה פשוט מדהים. את באה להופעה בפשטות. הקהל הנשי מאוד מפרגן, בפרט הקהל הנשי-חרדי. זה קהל מאוד אוהב, קהל שהוא מאוד שם בשבילך. זאת אנרגיה אחרת. ההערצה של הקהל הדתי לאמנים מגיעה ממקום אמיתי של השפעה ערכית, ממקום רגוע, נכון ואמיתי. והאמן עצמו כאן להשפיע, לחזק, להרקיד ולשמח, זה לא ממקום של 'בואו תסתכלו כמה אני מדהימה'. אני מאחלת לעצמי שאהיה כלי להפיץ מסרים חיובים ולרגש. אני מרגישה על הבמה בבית, זה חלום שמתגשם לחזור לשיר, וליצור, ולהתעסק בזה בעשייה היום יומית. דרך המוזיקה אני עוברת מסע פנימי".
אחת הדמויות מעולם היהדות שריקה מחוברת אליהן היא הרבנית ימימה מזרחי: "אני מכירה אותה עוד מנחלאות, לפני 20 שנים, כשהיא התחילה למסור שיעורים לכמה נשים בביתה. מבחינתי היא מודל, הרבה מהשירים שלי מושפעים מהשיעורים שלה, והמסרים שלה על חשיבות השמחה, אופטימיות ועשייה. היא אישה אצילית, ותמיד אהבתי לראות אותה. היא משדרת עוצמה ואופטימיות, בעיני היא ונדרוומנית. היא בעלת משפחה גדולה, קרייריסטית, רצינית, חכמה וטובה. היא מודל מבחינתי".
לאחרונה הפכה לסבתא, לאחר שבנה השני, אוהד, התחתן ונולדה לו תינוקת. "זה נורא כיף", צוחקת ריקה, "כמו שאומרים - ילדים הם כמו סוכרייה על מקל, ואילו נכדים זה רק הסוכרייה, זה רק הטוב". ואיך השילוב בין אימהות, עבודה, ויצירה מוזיקאלית? "נראה לי שזאת מנת חלקנו הנשים", היא צוחקת, "אנחנו יודעות לתמרן בין קריירה, אימהות, וסיפוק עצמי. אישה היא מולטי טאסקינג. אני הפכתי לאימא בגיל 19, ובגיל 34 כבר היו לנו שמונה ילדים. התחלתי לעסוק בנדל"ן כדי לפרנס את המשפחה, ומצד שני לשלב את האימהות. באופי שלי יש לי קוצים, אני צריכה להיות בעשייה, תמיד הסתכלתי בהערכה על אימהות שהן טוטאליות עם הילדים, שהן יכולות להיות פנויות רק לילדים, ורק לצרכים שלהם. אני מודה שאני לא יכולה. מאחר שלא שרתי הרבה שנים נתקלתי בתגובות נוסח: 'את חווית השתקה'. זה הפוך על הפוך. לנשים היהודיות יש את התפקיד הכי חשוב - להביא אור לעולם. כיום נשים דתיות עובדות קשה ומתאמצות. הן מגדלות משפחה, זוכות להביא חיים לעולם, אבל לא מקבלות את הקרדיט המתאים. מה שחשוב הוא שהן יודעות שזה הדבר הכי חשוב, שיש בו את הסיפוק הכי גדול".