מתי בודקים את כתב היד בהגדלה באמצעות מיקרוסקופ?

בניסיון להבין מה היא הדרך הנכונה להשתמש בכלי הזה, הנקרא גרפולוגיה, נעסוק היום בתנאים הגרפו-טכניים.

מה פירוש המילים תנאים גרפו-טכניים?

בכדי להגיע למירב האמינות באבחון, ובכדי לשאוב מהכתב את מירב המידע שמתאפשר, יש צורך לכתוב בתנאים טכניים מסוימים, להכין את הכתב על פי הוראות הגרפולוג.

ראשית יש לשבת בנוחיות ליד שולחן. אי אפשר להסיק מסקנות מכתיבה בזמן נסיעה או על הברכיים.

המשטח עליו אנחנו מניחים את הדף וכותבים, חייב להיות חלק. כשכותבים על מפה, יופיעו רעידות קטנטנות בגלל אריגת בד המפה. אלה יכולים להוביל גרפולוג לא מיומן דיו למסקנה שהכותב סובל מליקויי למידה, או למסקנות אחרות.

העט – גם הוא חשוב. עטי פילוט שאין צורך ללחוץ עליהם כדי שיצא דיו - לא מאפשרים לראות את מידת הלחץ, ובעיקר לא את אזורי הלחץ המשתנים. לכן מומלץ להשתמש בעט כדורי פשוט, שהלחץ עליו או על הדף משאיר רושם.

רוב הגרפולוגים מבקשים לכתוב על דף בלי שורות וסימנים, כדי להתרשם מהמרווחים שהכותב יותר, וההיערכות שלו על הדף.

כתיבה ברצף עדיפה על העתקה. ההפסקות עבור העתקה נראות לפעמים כמו סוג של נתק חשיבה.

כאשר אדם מתחיל את כתיבתו, הוא לרוב ייצוגי ומסודר יותר מאשר אחרי ההסתגלות למעשה הכתיבה והדף. לכן נדרשות לפחות כ10 שורות ברצף, בכדי לאבחן את הכתב. אמת היא, שאפשר לראות הרבה גם ממספר מילים או מחתימתו של אדם, אבל אפשר להגיע למידע רב יותר כאשר כותבים לפי התנאים הנדרשים.

הטוב ביותר הוא להביא לאבחון גם כתב מלפני כמה שנים, כדי שהגרפולוג יוכל לראות את מגמת השינוי, וכך האבחון לא יהיה נקודתי אלא יבחן תהליך שינוי מתמשך.

עד כאן דברנו על אבחון ללא הגדלה משמעותית. גרפולוגים רגילים לבחון את כתב היד בהגדלה. אם כשהוא סרוק למחשב ואם בזכוכית מגדלת, כשהמקור נמצא.

אבל יש עוד סוג של גרפולוגיה, בהגדלה עצומה על ידי מיקרוסקופ.

כשלוקחים מקטע של אות ובוחנים אותו תחת מיקרוסקופ, נראה כל מקטע קטן של קו כמו נוף. כאן ניכר ביתר בירור, שכל מוח יוצר איכות וצורת קו ייחודית לו.

אלפרד קאנפר היה גרפולוג נודע לפני עשרות שנים, לפני עידן המחשב, וודאי המחשב הביתי.

קאנפר הוכיח שביכולתו לומר, על פי בדיקת דופנות הקו תחת מיקרוסקופ, מי עתיד לחלות במחלה הקשה. תוצאות מצוינות של חיזוי נכון במחקרו המקדים שכנעו חברות ביטוח ואינטרסנטים אחרים. אלה היו בטוחים שמצאו את נוסחת הפלא להתעשרות קלה... הוא הצליח לגייס מהם סכומי עתק למחקר מקיף יותר, אך כיון שמחקר כזה צריך להקיף שנות חיי אדם, הוא לא זכה להשלים את מחקרו. באותו שבוע בו נפטר, נשרף כל החומר של המחקר. אמנם היו לו שתי אסיסטנטיות, אך אלה לא הצליחו לשחזר את מידת ההצלחה שהייתה מנת חלקו הבלעדית של קאנפר עצמו. כך, מאז נפטר בפתע, לא הצליחו לשחזר את הצלחותיו.

גם פרופ' סרגור סיהארי, מנהל המרכז לניתוח וזיהוי מסמכים באוניברסיטת ניו-יורק בבפאלו, עסק בהגדלות עצומות. הוא פיתח תוכנת מחשב המיועדת להוכיח את ייחודיות כתב היד ולענות על טענת בתי המשפט. פרופ' סיהארי שאף לשכלל את התוכנה שלו עד שתשיג תוצאות מדויקות כמו טביעת אצבע. סיהארי הגיע לתוצאות מרשימות למדי: התכנה השיגה 95% הצלחה כאשר נדרשה לזהות מי מבין שני אנשים כתב מסמך מסוים (בהתבסס על ידע קודם של כתב היד שלהם). כאשר נדרשה לזהות כתב יד אחד מבין אלף כותבים, סיפקה התוכנה תשובה נכונה ב- 89% מהמקרים.

למרות זאת טענו בתי המשפט שעדיין אין תשובה לשאלה מה הסבירות שהתוכנה תאתר שני אישים שונים כבעלי אותו כתב. פרופסור סיהארי ממשיך לשכלל את התוכנה, ולהוכיח לבית המשפט האמריקאי ש"חותם יד כל אדם בו".

מטרת דוגמאות אלו, העוסקות בגרפולוגיה תחת מיקרוסקופ, היא לאפשר, ולו הצצה, לעולם עשיר מהמקובל בציבור, לגבי הבנת השפה הגרפולוגית – שפה בה כולנו משתמשים, אך מעטים מאיתנו מבינים כיצד להשתמש בה כראוי, ומעטים עוד יותר מבינים את משמעויותיה.

המייל של עפרה הר כסף – kavnekuda1@gmail.com