הכוריאוגרפית גיטי פורגס: "אין צורך לצפות במופעים מעורבים כדי להיות מקצועיים"

כשהגיעה גיטי פורגס (36) לחוג מחול לראשונה, היא עברה שם חוויה מיוחדת. "הנשמה שלי התעוררה, וחוויתי הארה כמו של חוזרים בתשובה, שגילו את האור", היא מתארת. "התחלתי לדבר עם ה', וראיתי אותו דרך החוויה הזו באופן אחר לגמרי. גדלתי בצורה מוקפדת מאד מבחינת צניעות, ופתאום התגלה לי שדווקא דרך חיבור לגוף  ושימוש בו, אני חיה ומרגישה את ה' טוב יותר. הרגשתי שהכלי הזה נכון לי, וכך התחיל חיפוש, שבסופו זכיתי להפוך לכוריאוגרפית - יוצרת בתנועה".

תשוקה חזקה לריקוד

גיטי גדלה במשפחה של חסידי בעלז באנטוורפן שבבלגיה. "מאז ומתמיד הייתי ברוכת כישרונות", היא מתארת, "אבל דווקא בהופעות שהיו במסיבות בבית הספר, לא קלטתי את הצעדים של הריקוד מהר כמו בנות אחרות, ומשום כך גם לא תמיד נבחרתי לרקוד. בכל זאת, הייתה לי תשוקה חזקה מאוד מצד הנשמה, וכשכן נבחרתי, הרגשתי ממש הארה ותענוג מכך. לא הייתי מודעת אז לדבר, אבל מסתבר שהקולות הקטנים שבתוך הנשמה לא טועים אף פעם".

כשבגרה, ראתה גיטי מידי פעם ברחובות אנטוורפן פרסומים על להקות מחול שונות. "היה ברור לי שזה של הגויים, ולא קשור אלינו", היא מספרת, "על עצמי חשבתי שאהיה בכלל מורה בסמינר". אולם כשעלתה ארצה לאחר נישואיה, היא גילתה שהדרך להוראה לא סלולה בפניה כפי שחשבה. "שמי הטוב בחו"ל לא הלך לפניי פה בארץ, ולא הייתה לי תעודת הוראה שתתאים למה שצריך כאן. ה', שהוא כל כך טוב, זימן לי את החיים בפינצטה ממש, ולא נתן לי להיות מורה. היום אני מורה ועוד איך, אבל באופן אחר, יצירתי ומיוחד". במקביל, חברה הציעה לה להגיע לשיעור מחול, "זה לא היה מקובל", היא מספרת, "ושם חוויתי את ההארה הגדולה, שהייתה נקודת ההתחלה שלי בתחום הזה".

מאז, החלה גיטי ללמוד מחול באופן מקצועי. "למדתי במסלולים שונים לנשים חרדיות, וקיבלתי תעודה של מורה למחול. בהמשך, הייתי חלק  מקבוצה של נשים שומרות מצוות, שהתארגנו והביאו אליהן את המורות הכי טובות ומקצועיות בארץ, כדי ללמוד מהן. היה מדהים לראות לאיזה הישגים הגענו בקבוצה הזו. בכלל, חשוב לי לעודד נשים שלא התחילו ללמוד מחול בגיל חמש או תשע, ולומר להן שכאשר יש רצון, אפשר להגיע להישגים מדהימים גם בגיל מאוחר".

החברות שלמדו איתה הסתפקו בעבודה בחוגי מחול ובמסיבות סוף שנה, אבל לגיטי זה לא הספיק. "הייתה לי דחיפה מבפנים, משהו שבעט לי בבטן והיה חזק יותר מכל הגיון", היא מתארת. "היו שנים שגם לי היו חוגי מחול לנערות, אבל הייתי חוזרת מהם הביתה מותשת, והרגשתי שאני רוצה יותר. כשהתחלתי לחשוב על להקת מחול ועל כך שאולי אלמד נשים, חברות מסביב תהו באוזניי אם הדבר יהיה רווחי מבחינה כלכלית. אני, לעומת זאת, הרגשתי שגם אם אני מפרנסת - זה חייב למלא אותי ולתת לי סיפוק".

"הכל נמצא בפנים, תחפשי שם"

אחרי תקופה של בירור, הגיעה גיטי להבנה שהיא רוצה להיות יוצרת. "הבנתי שאני לא סתם מתעסקת בנושא ושמה אותו במרכז, אל שיש כאן כלי להבעה של משהו. רציתי להביע דרכו את כל מה שאני עוברת כאדם, ואת התובנות שעולות לי בחיים".

כאישה שומרת מצוות, דרכה לעולם המחול לא הייתה קלה. "כשהתחלתי להבין שיש עולם מחול מקצועי ומפותח", היא מתארת, "שאלתי את הרב אם אפשר ללכת למופעים מעורבים, או אפילו רק לצפות בהם ביוטיוב, לצורך לימוד. הרב לא התיר לי לעשות זאת, והרגשתי שהוא סוגר לי את כל האפשרויות להתקדמות מקצועית. הוא אמר לי אז: 'הכל נמצא בפנים, תחפשי שם'. ברגע הראשון כעסתי ולא הבנתי מה הוא רוצה, אבל אז ראיתי שכאשר אני קשובה פנימה, יוצאים ממני דברים מקוריים. הבנתי שדווקא כך אני לא מחקה אף אחד ולא בתחרות עם אף אחד, אלא צינור נקי. הדרך שעברתי מאז נעשתה בהרבה עמל וזיעה, אבל הגילויים שגיליתי בה היו מדהימים. מבחינתי דווקא הדרך היא זו שמביאה את היצירות הכי מעניינות ואת הטעם שבדבר. אפשר כיוצרת להיכנס למקומות החשוכים, למגבלות, ולגלות בהם אור".

(צילום: shutterstock)

כוריאוגרפית גדולה בעולם המחול, שגיטי שוחחה איתה, האירה לה את הדברים עוד יותר. "היא אמרה לי 'את נשמעת כמו מהמזרח הרחוק, שהכל שם נובע מהבטן, מבפנים'", היא מתארת, "אבל אני הבנתי שלא צריך לקחת את זה משם, כי הדברים קיימים כבר אצלנו. בנוסף, היא אמרה, שאם ייקחו יוצרים משני מקומות שונים בעולם, יהיה דמיון בין העבודה של שניהם, מכיוון שיורדת השראה לעולם, וכל יוצר שמוכן להיות כלי, מקבל את ההשראה הזו. אז מאד קל לחשוב שבגלל שאני לא חשופה לדברים אני לא יודעת, אבל ההפך הוא הנכון. אנחנו חיים בעולם של אינסטנט, ונראה שיש קיצורי דרך, יש מחשבה שאם היה לי יותר ידע הייתי מתקדמת מהר יותר, אבל כיוצרת אני מבינה שהדרך לוקחת זמן".

גם ביצירה האחרונה שלה - 'חזרה בגלל שאלה' ("U-turn"), מדברת גיטי על הדרך ליעד, שבה מגלים שהיעד הוא בעצם בדרך. "בכל רגע יש אפשרות לעצור, לנשום, להבין מה עושים, ולראות את הקב"ה תוך כדי", היא מסבירה.

במהלך הדרך, היו לגיטי גם מחשבות לעזוב את הכוריאוגרפיה. "היו תקופות שאמרתי לעצמי שאעזוב את העיסוק הזה, ואמשיך בתחומים אחרים, כמו כתיבה או ציור", היא מספרת. "הרגשתי מורכבות גדולה, מכיוון שזו לא הנורמה בנוף, והקושי היה גם להיות שונה, וגם לסלול לבדי דרך חדשה. בכל הצמתים האלה, אמרתי לה' שהוא ברא אותי כך ונתן לי את הכלים האלה, ואני יודעת שלעזוב את התנועה זה דבר שהוא  לא אפשרי עבורי. הקב"ה הוא החבר הכי טוב שלי, ואני כל הזמן אומרת לו שאם הוא נתן לי את הכלי הזה, שיכוון אותי. ובאמת הוא פותח לי כל הזמן, והדבר נותן לי כוח. אני יודעת שאני ייחודית ויש לי את הדרך הייחודית שלי בעולם".

במהלך הזמן, יצרה גיטי סדנה לנשים חרדיות, שמורכבת מעבודה עם הגוף, יחד עם הקשבה לנפש. "גיליתי שוב את מה שהאמנתי בו בצורה חזקה, שלכל אישה יש תנועה שמיוחדת לה, והיא פנימית. אין צורך ללמוד טכניקת מחול מובנית, אלא פשוט להקשיב פנימה, להיות מחוברת לעצמך, והתנועה מחוללת שינוי. כמי שגדלה בחברה עם נורמות מאד חזקות, אני לאט לאט מגלה שכל אחת היא ייחודית, עם הבית והילדים הייחודיים שלה, וחשוב לי לחזק נשים להיות מי שהן".

עיסוק משפחתי

איך המשפחה והחברה שסביבך מקבלים את העיסוק שלך?

"בעלי שותף מלא בכל הדרך שאני עושה, וזה לא מובן מאליו, שחסיד בעלזא יתמוך בכך שאשתו תלך לעולם המחול. אני מתייעצת איתו על כל דבר, הוא ממש הדעת תורה שלי, וכמובן שכאשר יש צורך, אני פונה גם לרב. פעם אמרתי לאדמו"ר שאני רואה בתנועה כלי לקירוב, והוא שאל אותי איך אני מקרבת בלי לדבר. השבתי לו שלתנועה יש כוח גדול, כי היא יכולה להביא דברים שאי אפשר לומר במילים. יש שם עומקים שעוברים את השכל, ומגיעים ישר לתאים של הגוף.

"לגבי החברה", היא ממשיכה, "אישה חשובה שהתייעצתי איתה, אמרה לי שמדובר קודם כל בחברה שנמצאת בתוכי. ככל שאני יותר שלימה עם מה שאני עושה, ויותר ברור לי שהעשייה הזו היא רצון ה' והשליחות שלי בעולם, כך קל לי יותר לדבר על הנושא עם אחרים ולהיות שלימה עם זה. זו דרך שעדיין לא מוכרת בסביבה שבה אני חיה, ולמדתי לפעמים גם לא לדבר עם אנשים מסוימים, כי אין להם את הכלים להבין אותה, אבל יש שיפור עם הזמן, ולאט לאט אנשים נפתחים לעניין".

גם את הסדנאות והמופעים שלה, בחרה גיטי שלא לפרסם בדרך הרגילה. "הבנתי שלא לכל אחת יש את הכלים להבין זאת, ובהמלצת הרב, אני מזמינה דרך היכרות אישית, במיילים והודעות. כך, רק מי שמתאים לה, מגיעה, ובאות נשים מכל המגזרים - החל בחסידויות הכי חזקות ועד לנשים שאינן שומרות מצוות. המופע מדבר לכולן, כי יש בו אמת, ומדברים אותה באופן מעניין ומרתק, באופן של חוויה שהיא מעל השכל".

כיום, מעבירה גיטי גם מפגש-אמן הנקרא 'שני עולמות סותרים - ואמת אחת', בו היא מספרת על התהליך שעברה, ולאחר מכן נותנת לנשים לחוות את חוויית התנועה. "נשים רואות אותי רוקדת", היא מספרת, "ואני שואלת אותן במה הן היו חושבות שאני עוסקת, אם היו רואות אותי סתם כך ברחוב, עם הלבוש החרדי הסטנדרטי שלי. אנחנו מדברות על כך שחשוב לראות את הנשמה שיש בכל אחת, ולא רק את הגוף. החוויה הזו מורידה מחסומים ומחברת בינינו. הרבה פעמים נשים חילוניות שבאות לסדנה אומרות לי ששיניתי לגמרי את התפיסה שלהן על האישה החרדית".