פתילה בת 1,500 שנה ששימשה להדלקת נר שמן התגלתה בנגב

מחקר חדש שערכה רשות העתיקות זיהה פתילה יחידה מסוגה ששימשה להדלקת נרות שמן למאור. הממצא הנדיר מתוארך לתקופה הביזנטית – לפני כ- 1,500 שנה.

אוניברסיטת חיפה עורכת מחקר מקיף ביישובים הביזנטיים בנגב, בהובלתם של פרופ' גיא בר עוז וד"ר יותם טפר. במסגרת המחקר איתר ד"ר טפר ממצאים שטרם פורסמו מחפירות המשלחת האמריקנית בראשות קולט, שנערכו בשנות ה- 30 של המאה שעברה בשבטה שבנגב. בין ממצאים אלו הייתה הפתילה הייחודית, שנשלחה לבדיקה ברשות העתיקות. על אף ממדיה הקטנים, חשיבותה של פתילה זו גדולה משום שהיא זוהתה באופן ודאי כפתילה, בשעה שמספר הפתילות המוכרות מועטות ביותר.

ד"ר נעמה סוקניק מרשות העתיקות, שחקרה את הפתילה, אומרת כי "על אף גודלו המזערי של הממצא משבטה, שאורכו אינו עולה על סנטימטרים בודדים, הוא שופך אור על אחד החפצים החיוניים והשכיחים בעת העתיקה, שכמעט ונעלמו מן העולם, אך שרד בשבטה". היא סבורה כי הממצא הנדיר השתמר הודות לאקלים היבש השורר בנגב. היא מציינת כי "נרות השמן שיחקו תפקיד מרכזי בחיי היום יום בעת העתיקה ואפשרו את הארתם של בתים ומבני ציבור גם בשעות החשכה. הנרות, העשויים חרס או זכוכית, נמצאים לעיתים קרובות בחפירות הארכיאולוגיות, ואולם למצוא פתילות מהעת העתיקה, זה נדיר. הסיבות לכך טמונות, כנראה, בעובדה שמדובר בחפץ עשוי מסיבים צמחיים, שבדרך כלל מתפרק במהירות ונעלם באדמה, וכן בעובדה שמדובר בחפץ קטן ממדים, שעל פי רוב התכלה באש".

הפתילה אותרה בתוך בית הפתיל שלה – מעין צינור קטן עשוי נחושת, שבתוכו הונחה בעת הדלקתה. בדיקה מיקרוסקופית שערכה ד"ר סוקניק הצביעה על כך שהפתילה נעשתה מסיבי פשתן שהופקו מצמח הפשתה. צמח זה מוכר מתעשיית האריגים והלבוש, אך סיביו התאימו גם לבערה בנר והפצת אור.

לדברי סוקניק, "הפתילה הנדירה שנבדקה שייכת לטיפוס נר זכוכית האופייני לתקופה הביזנטית – מעין כוס או קערת זכוכית שמולאה בשמן ואפשרה, באמצעות פתילת הפשתן, תאורה ארוכה גם בשעות החשכה".

הגילוי הארכיאולוגי מקשר אותנו לפרק "במה מדליקין", הפרק השני במסכת שבת, בו נדונו חומרי בערה וסוגי פתילות שמותר להשתמש בהם להדלקת נר שבת. הפשתן מוזכר כאחד מחומרי הגלם האיכותיים להכנת פתילות, משום שהוא בוער יפה ובמשך זמן רב. סוקניק מוסיפה: "פתילות אחרות המוזכרות במשנה נעשו מסיבים שונים שאיכותם ירודה ועל כן נפסלו, ביניהם מוזכרים הסיבים שהופקו מצמח פתילת המדבר, הגדל עד היום באזור ים המלח. נראה שגם תושבי שבטה בחרו להאיר את מבני הציבור שלהם בפשתן". לדבריה, צמח הפשתן אינו גדל בנגב, ולכן "סביר שהגיע למקום מחלקיה הצפוניים יותר של הארץ, בדרכי המסחר".

הבדיקות שנעשו לפתילה מלמדות כי איכות הסיבים שלה אינה מהמשובחות ביותר. ד"ר סוקניק מניחה כי תושבי שבטה בתקופה הביזנטית הותירו את הפשתן האיכותי עבור תעשיית הלבוש, ואת חומר הגלם הפחות איכותי ניצלו להכנת הפתילות.