מוסרים שיעור? הרב שטיינמן בעצות נפלאות עבורכם

הכנת השיעור

1. צריך לכלול בהכנה לא רק את הבנת הדף אלא גם נוסח שיתאים להבנת השומעים. פעמים רבות יש נוסחאות המוכרות לבני הישיבות והתלמידי חכמים, ואינם מוכרות לשומעים, לדוגמא: כדי שמאכל יקבל טומאה צריך הכשר ע"י מגע משקה, המילה "הכשר" מובנת בצורה שגויה אצל חלק מהשומעים, אלא יאמר: ע"י נגיעת מים במאכל, נהפך המאכל לראוי לקבל טומאה.

2. הכלל החשוב בהכנה הוא, שעל מוסר השיעור להכין את השיעור לאחר שהוא עצמו מבין לחלוטין את הסוגיה. רק לאחר מכן עליו להתכונן להעבירו לשומעים.

3. על מוסר שיעור לתכנן את ההספק של כל השבוע, כדי לדעת איך לחלק את השבוע נכון.

4. בפרקים העוסקים בנושאים מוגדרים מומלץ לעבור על המשניות לפני תחילת הפרק. חלק נכבד מהשאלות שתישאל הם משניות מפורשות. ויותר מומלץ לעיין בשו"ע או ברמב"ם.

5. בשיעור שאין הרבה זמן ללמוד מומלץ לקבוע ציר מרכזי שעליו מדובר בדף ולהתמקד בעיקר בנידון הזה.

6. אמר פעם אחד מבעלי המוסר שמוסרי שיעורים צריך זהירות לא להיות צינור בלבד, אלא לחשוב על רעיונות מוסריים גם לעצמו.

7. מגיד שיעור רצוי שיהא צמוד לציבור פנים אל פנים, במרכז החדר. בציבור גדול עדיף שישב על כסא מוגבה כדי שכולם יראו אותו במבט פנים, ולפעמים רצוי שמוסר השיעור יעמוד במקום מוגבה יותר, כדי שכולם יראו אותו.

בכניסה לשיעור

8.. מגיד שיעור שנכנס לשיעור עם חיוך ומאיר פנים לשומעים ומקרין אהבה וחיבה, זה מחזק הקשר של הלומדים בשיעור למוסר השיעור, וממילא גם ההקשבה יותר מרוכזת.

9. חשוב לקבל תלמיד חדש בשיעור באמירת שלום עליכם חמה ולבבית וגם להציגו בפני הציבור כדי ליצור הרגשה טובה, לדאוג לו למקום, לגמרא וכדו'

הקדמה לשיעור

10. כשיש כמה וכמה דרכים לתרץ קושיה, יש תועלת להודיע מראש שיש בסוגיה ארבעה תירוצים ולספור תוך כדי לימוד הגמרא – דבר זה עוזר להתמצאות של הלומדים היכן אוחזים בתירוצים על הסוגיה.

11. סוגיה שבנויה על הרבה ידיעות מומלץ להכין הקדמה קצרה מאוד על הידיעות, בנפרד משילובם בסוגיה.

תחילת השיעור

12. אם מוסר השיעור רוצה לאחר בתחילת השיעור כדי להמתין למאחרים, כדי שלא יצטרף לחזור פעמיים על הסבר הגמרא למאחרים, יתחיל באיחור של כמה דקות בלבד.

13. גם סיום השיעור צריך שיהיה בזמן. אם  קורה שמוסר השיעור רוצה להאריך והוא רואה שנגמר הזמן, יאמר לציבור שבגלל שנגמר הזמן הוא מבקש שיאריכו עוד קצת זמן כדי להבין הענין, וזה עצמו מרגיע את הציבור.

במהלך השיעור

14. הרב שטיינמן הרבה להדגיש בפני מוסרי שיעורים בגמרא, שלעיתים יש סוגיות בגמרא הקובעות להקל, אך למעשה אנו לא נוהגים כך להלכה – ראוי להדגיש בפני השומעים שסוגיה זו אינה להלכה. (כגון בדיני טהרת המשפחה, שהשומעים לא יגיעו חלילה לידי טעות)

15. להיזהר מאוד מאוד בכבוד הלומדים, מפני שלענין פגיעה - מוסר השיעור מייצג עבורם את התורה.

16. מומלץ למוסר השיעור להתחמק מהכרעות בנושאים כגון להדליק מזגן או לכבות.

17. בקשר לשאלה ששואלים בשיעור, לפעמים השאלה מעניינת ואז רצוי להציגה לכלל הלומדים, ולפעמים השאלה לא כל כך טובה, אלא שיש אז הזדמנות למגיד השיער לשפר את השאלה ולומר: "ר' שמעון שאל טוב", ואז יש לשואל תשומת לב שמחזקת אותו לקביעות עיתים. רצוי באופן כללי להזכיר את שמו של השואל.

18. לפעמים בסוגיה קשה יכול מוסר השיעור לומר: "בסוגיה זו ישנן סברות כל כך יפות ועמוקות", ועל ידי זה מעורר את השומעים. ולפעמים בסוגיות קשות אפשר לומר: "סברהעמוקה כזו לא בכל מקום אפשר להסביר, אלא שכאן יושבים תלמידי חכמים".

19. חשוב לדבר בשיעור בדרך חיובית על השומעים ולא בדרך שלילית. למשל, אם עוסקים בסוגית גנב שטבח משלם ד' וה', שלא יאמר מגיד השיעור לשומע: "מה אתה אומר, ר' יעקב, אם למשל אתה גנבת וטבחת, אתה ודאי מבין שתצטרך לשלם" - ואז כבר פגע המגיד בר' יעקב, אלא ידבר כללי. ולעומת זאת, בדבר חיובי ראוי להזכיר את הלומדים.

20. כשהופכים את הדף רצוי שיגיד מגיד השיעור: "אנו הופכים את הדף", ועל ידי זה מעורר אותם.

21. כשיש בגמרא דברי אגדה יש בזה הזדמנות נפלאה למגיד השיעור לומר דבר מוסר שישפיע על ההתנהגות של המאזינים, ואת המוסר הוא מכניס בתוך הגמרא ואז זה מתקבל.

סוף השיעור

22. ניתן לסכם בסוף השיעור בשלשה משפטים מה כתוב במשנה? מה הוסיפה הגמרא? ומה התחדש לאחר המו"מ בסוגיה בנידון וכדומה. בלי להיכנס לכל מה שנלמד.

אחרי השיעור

23. אם אפשר, להתקשר להתעניין מדוע פלוני לא הגיע. לפעמים זה מצוה שאין ערוך לשכרה.

24. מגיד שיעור שמכין את הדף ואומר את השיעור, רצוי שיחזור על הדף גם אחרי שאמר כבר את השיעור ואז יהיה לו תועלת מיוחדת, שאז זה לימוד לשם זיכרון.

באדיבות אתר 'דרשו'.