עובדיה חממה: "בפלייליסט של מעלה אני כבר מסודר"

נעים להכיר

"עובדיה חממה, 54, נשוי ואב לשלושה, אוטוטו סבא. חי ופועל בתל אביב. לפרנסתי מנהל עסק משפחתי וותיק, ובשביל הנשמה - מוסיקאי יוצר שמחבר שמיים וארץ כבר 35 שנה בהתמדה רבה".

ניצוץ של נוסטלגיה

"הייתי ילד מגמגם, מה שהפריע לי מאוד להתבטא בעל -פה, וניווט אותי להתבטא טוב יותר בכתב. בשיעורי הבעה בכתב, כשנתבקשנו לכתוב חיבור, הייתי שואל את המורים אם זה בסדר שאכתוב בחרוזים. הם תמיד זרמו איתי, וכך נולד המשורר שבי.

"בקליניקת הדיבור בה טופלתי, הדריכו אותי לדבר בקצב קבוע (ליצור לעצמי מטרונום פנימי תוך כדי דיבור). מתוך כך הבנתי שכששרים לא מגמגמים, וכך נולד המוסיקאי שבי. כשהייתי בן עשר, באחד משיעורי החוג לחלילית בו השתתפתי, התבקשנו להמציא מנגינה של גשם. חלילן לא יצא ממני, אבל במנגינה ההיא שחיברתי לראשונה, נולד היוצר שבי.

"כשהייתי חייל, רותקתי לחודש בגלל שהאשימו אותי בדבר מה. המפקד אפשר לי להביא ציוד מהבית, והבאתי איתי גיטרה, טייפ, ומחברת שירים. בתקופה הזו כתבתי והלחנתי את שירי הראשון. אני לא חושב שיש משהו שיכול להמחיש יותר מזה - איך המגבלות שלך הן לאו דווקא בעוכריך, ואיך הכל לברכה ולטובה".

ניצוץ של שורשים

"סבא אברהם, אבא של אמא, זכור לי לטובה במיוחד. בשנותיו האחרונות הוא היה סופר סת"ם. אני זוכר היטב את ניגון תפילתו הבבלית, ואת המתינות הדתית הספרדית החמה והעוטפת שלו. אני זוכר איך הוא היה משתף אותי בבניית הסוכה באהבה, מראה לי לראשונה איך מיישרים עם פטיש מסמר עקום, ולהבדיל, את פרשת בר המצווה שלי.

"לפני לא מעט שנים התראיינתי אצל הרב אורי זוהר, והודיתי לה' על הזכות הגדולה שהייתה לי עם השליחות של השיר 'אנא בכוח'. בצניעות התוודיתי שאינני מבין למה דווקא אני זכיתי בזכות הזו. הרב אורי שמע את דברי ואמר לי: 'זו הייתה זכות אבות. הסבים והסבתות שלך התפללו עלייך וזה בזכותם'".

ניצוץ של יהדות

"גדלתי במשפחה מסורתית, ומאז ומתמיד הנקודה היהודית דלקה בי, גם אם היא מכוסה בתקופות מסוימות בכתונת חולין. לפני 28 שנים, כשהייתי חתן טרי, אשתי עליזה ביקשה ממני שאקנה תפילין ואניח כל יום. כששאלתי בפליאה מאיפה הגיעה העצה הזו היא ענתה לי: 'אתה אסטרונאוט וזה יחבר אותך'.

"באותו יום נסעתי לבני ברק, ורכשתי תפילין, אותם אני מניח מאז כל יום בזכותה. זה החלון בזמן בו אני באמת מתחבר לנשמה בתפילה חרישית, בשיחה עם בורא עולם, בבקשות ובתחינות, בעיקר על הזולת. וכן, לא פעם תוך כדי הנחת תפילין ירדו אלי מנגינות".

ניצוץ של יצירה

"ב"ה אני ביצירה מתמדת ותמיד עובד על כמה פרויקטים במקביל. עכשיו אני יוצר אלבום של שמחה, אלבום שני משירי הרב קוק, וכמובן עובד על פרויקט ה 'מדרשיר' עליו אספר בהמשך בהרחבה.

"בין כל אלו, הופתעתי מאוד שהצלחתי להשלים בזמן קצר יחסית אלבום שלם למילותיו של ארז אורבך הי"ד, שנרצח בפיגוע לפני שנתיים. ארז ז"ל היה נער בן עשרים שכותב עם חכמה יהודית בת שנות אלפיים. התוודעתי לחוברת שיריו שפורסמה לאחר מותו, ופשוט נשאבתי ליצירתו התמציתית והקצרה. שיר רדף שיר, ובקרוב ההקלטות יושלמו. ב"ה נוציא לאור אלבום לעילוי נשמתו, וכדי לרומם גם את נשמותינו".

ניצוץ של השראה

"אני מאוד מחובר לאברהם אבינו, המהפכן הראשון שקם לשנות את העולם עם בשורת רוח אמונית. אינני שייך למגזר מסוים, אלא אם כן יש מגזר ללא שייכות לשום מגזר, כך שאני מוצא יופי בכל מגזר ומגזר. גם בתוך עולם התורה והרבנים לא ממש עשיתי לי רב אחד. לומד מכולם.

ובכל זאת, אפשר לומר שהכי רחוק הלכתי אחרי הרב קוק, משורר התשובה שלי. לאחרונה השלמתי הקלטת אלבום שני משיריו. אני מרגיש שהשירים שהלחנתי מפרי עטו - כמו נכתבו במיוחד בשבילי".

(צילום: דוד מיכאל)

ניצוץ של עשייה

"שגרת יומי מתנהלת בין המשפחה לעבודה בעסק המשפחתי. את המוסיקה אני יוצר בין הטיפות. בין הזמנים. חוטף כל רגע פנוי. שום דבר לא בא בקלות. המון השקעה. בסופו של דבר יצירתי היא שירת חיי,  והיא הדיאלוג שלי עם העולם ובוראו.

"השירים שלי הם מעין נרות חנוכייה שאני מאיר קודם כל בתוך חדרי ליבי, ומניח אותם על החלון כדי להאיר לעולם כולו. את השמש כולם מכירים. אנא בכוח הוא מגדלור גדול, ובאורו אני מנסה להדליק עוד ועוד נרות. אני מאד מקווה שבורא עולם יקבל לפחות עוד פעם אחת נר קטן שלי לחנוכיית היכלי הניגון של מטה. בפלייליסט של מעלה אני כבר מסודר".

ניצוץ של שבת

"אני ממש חי את המשפט 'לחיות משבת לשבת'. איכשהו כל ימי השבוע עוברים עלי בספירה לאחור ובכמיהה ליום המנוחה הקדוש הזה, שיש בו המון שקט פנימי, משפחה, קריאה ולימוד. כתבתי פעם שהשבת היא בחזקת גאולה קטנה עבורי: 'עוד מעט, עוד מעט קט, כל יום שבת'.

"עבורי הקידוש בליל שבת הוא רגע הקסם של השבוע כולו. לכבוד שבת קודש, לאחרונה פיתחתי רעיון שמייחד ומשאיר טעם של שבת: אני סוחט ענבים טבעיים לצורך ברכת היין. מעין טעם גן עדן. אגב, הרבה מאוד שירים שלי נכתבו במוצאי שבת עם האנרגיות שנבנו במהלך השבת".

ניצוץ של התמודדות

"החיים רצופי אתגרים ומהמורות, אבל באמונה ובהגות היהודית יש את הכוח לשים הכל בפרופורציה. לראות את התמונה הגדולה ולדעת שהכל לטובה מה' יתברך. שאין רע בלי טוב, ולהיפך. הכל משמש בערבוביה, אבל לטובה.

"בדיעבד יותר קל לחבר את חלקי הפאזל ולראות איך מהקושי ההוא נבנית ועלית קומה. החכמה היא להגיד לעצמך בזמן אמת, שהקושי הזה הוא לא מקרי, ושגם הוא לטובתי. שהוא חלק מתכנית גדולה שאחריתה שלום. הבריאה מזמנת לכל אדם שליחות מיוחדת וגם יכולת לעמוד באתגרים שאחרים לא יוכלו".

ניצוץ של לימוד

"הייתי סטודנט צעיר כשהתאהבתי בפילוסופיה היהודית וברזי הזוהר והקבלה. היה לי אז חסך גדול בידיעת התורה. לפני כ-5 שנים התחלתי ללמוד עצמאית את פרשת השבוע מדי שבוע, ובצורה שיטתית לקרוא מדרשים. אני אוהב לשמוע הרצאות ביוטיוב, ומקשיב באדיקות להרצאת פרשת השבוע של סיון רהב מאיר.

"בעודי קורא ולומד את הפרשה הרלבנטית ומדרשיה לאורך השבת, אט אט התגבש בי הרעיון לכתוב 'מדרשיר' לאותה פרשה. כלומר - פרשנות אישית שלי לרעיון מסוים בפרשה. מילים ומנגינה. מצאתי עצמי בריטואל של לימוד בשבת, כתיבה והלחנה במוצאי השבת, והקלטה לאורך השבוע, וכך חוזר חלילה גם בשבוע הבא. קיבלתי על עצמי להשלים את פרויקט המדרשיר לכל פרשות התורה.

"השנה התחלתי מבראשית לפרסם ברשת מדי שבוע את מדרשיר השבוע. שרים איתי פה מיטב זמרי המוסיקה היהודית. לשמחתי הצלחתי אף  לגייס את הרב מאיר ישראל לאו להגיש בקולו החם והעמוק את מדרשיר השבוע לפרשת ויגש, המופיע גם בכתבה זו. הפרויקט אומץ על ידי חלק מתחנות הרדיו באופן קבוע, וכולי תקווה שמפעל החיים זה יתנחל עם השנים בלב התרבות הישראלית.

ניצוץ של סיום

"תפקידי הרחב במסגרת משפחתי ברור לי. ברורה לי האחריות שלי בכל הגזרות. אבל זה בעצם מה שמתבקש ונדרש מכל אדם. לעומת זאת, בי כאדם חד פעמי בוערת מלאכת מפעלות היצירה המוסיקלית. זה המקום שאוסף את כל הניגודים והצדדים שבי לכדי אדם שלם. אני פוגש ביצירתי את היהדות בשיאה ואת היהודי שבי. את האלוקים שבי. כל שיר הוא מסע התעוררות קטן.

"אני פועל מתוך תחושת שליחות עצומה, ומתוך חרדת קודש. יש בי קול פנימי שאומר לי שמה שאני עושה - אף אחד אחר לא יעשה, ומכאן חשיבות העניין. למען האמת גם נדרשת ממני המון אהבת חינם בקטע הזה. אני נדרש לבלוע עלבונות, אבל החזון והסיפוק הרוחני גוברים על האגו.

"שירי לא תמיד ברורים לכולם. הם בדרך כלל מאוד לא בזרם המרכזי, ולעיתים אני מהנהן בחיוך לאמרתו של הרבי מקוצק: 'באמצע הרחוב הולכים רק סוסים, ובצדדים הולכים האנשים'. אני אדם שהולך בצדדים, במובן של נישה. המוסיקה היהודית אותה אני חותר ליצור היא נישה. וגם אם היא לא תיכנס מחר בבוקר לפלייליסט של גלגל"צ, היא פשוט תשנה עם הזמן את העולם התרבותי שלנו. כך אני מאמין ומקווה בכל לבי".