עשרה בטבת - יום הקדיש הכללי: כל מה שרציתם לדעת, ומה המסר לגבינו?

אחרי האסון הנורא של השואה, ביקשה הרבנות הראשית לישראל לציין את האסון הנוראי של ימינו בדרך רוחנית. על כן קבעה את יום עשרה בטבת כיום זיכרון וכיום הקדיש הכללי לזכר ששת המיליונים שנספו בשואה.

יום זה אינו נחשב רק כיום אזכרה לנספים בשואה שיש להם קרובים, שאין ידוע התאריך בשנה בו הם נספו. אלא גם ובעיקר כיום אזכרה לאלפי בתי אב ומשפחות שלמות שנרצחו בשואה עד שלא נותר מהם שריד ופליט.

דווקא לגבי אנשים שנרצחו בשואה, ולא הותירו אחריהם זכר - קבעה הרבנות הראשית לישראל שביום זה ידליקו נר לעילוי נשמתם בכל בית בישראל.

עוד קבעה הרבנות הראשית שכל מי שאחד מהוריו כבר אינם בחיים (אף בלי קשר לשואה), יאמר גם קדיש יתום בציבור ביום זה לעילוי נשמתם. תקנה זו של הרבנות הראשית מחייבת את כל מי שאחד מהוריו נפטר, אף אם אין לו קרובים שנספו בשואה, משום שהנספים בשואה הם כמת מצווה שכל ישראל קרוביהם.

את התקנה קבעו הרבנים הראשיים דאז, הרב הרצוג והרב עוזיאל זצ"ל. כה לשונם: "אור לעשירי בטבת מדליקים נר נשמה בכל בית, וכל מי שאין הוריו בחיים יאמר בתפילה קדיש יתום, גם אם אין לו קרובים שנספו בשואה, כי כל בית ישראל צריכים לבכות את השריפה אשר שרף ה'".

בתקנתם, קבעו הרבנים כי י' בטבת יהיה יום אזכרה לנספים שלא נודע תאריך מותם אף שיש להם קרובים. אלו דבריהם: "לאלה מיליוני החללים, שאין סימוכים לקביעת יום מותם, יום זה (י' בטבת) קודש לזכרם ולעילוי נשמותיהם הזכות והטהורות. דינו של יום זה, יום העשירי בטבת, לבניהם ולקרוביהם, כדינו של יום המיתה - לאמירת קדיש, ללימוד משניות ולהדלקת נר-נשמה".

הרבנים הראשיים לישראל הוסיפו וציינו כי קביעת י' בטבת הוא יום אזכרה כללית למיליוני הנספים שאין להם קרובים ששרדו. כה דבריהם: "ולכל יהודי באשר הוא שם, קדוש היום הזה לזכר רבבות בתי האבות והמשפחות שנשמדו כליל ללא השאר שריד ופליט, וגואלם הוא בית ישראל כולו, ועל כל אחד להדליק בליל-זה אור לעשירי בטבת, נר-נשמה בביתו, ומי שאין הוריו בחיים ישתתף באמירת קדיש בציבור".

הרב ראובן זכאים מסביר מהו יום הקדיש הכללי, ומהי המשמעות שלו. צפו:

הרב יגאל כהן: למה נקבע יום הקדיש הכללי דווקא בעשרה בטבת? צפו: