זמן קבלת שבת וסגולת הדלקת הנר: הרב עובדיה יוסף מסביר

"על שלש עבירות נשים מתות בשעת לידתן, על שאינן זהירות בנדה ובחלה ובהדלקת הנר" , הנשים יכולות לבוא לידי סכנה ביום הלידה ח"ו, 'ביום פקדי ופקדתי' , כשהאשה יולדת היא בחזקת סכנה, הקב"ה שומרה שתלד לחיים טובים ולשלום ולא יאונה לה ולעובר שום און. ומזכירים את עוונותיה באותה עת, כמו שאמרו חז"ל  דרך משל "נפל תורא חדד לסכינא", כשיש שור גדול ג'אמוס, אף אחד אינו יכול להפילו, הוא בורח ובועט, אך אם הוא נפל מיד מביאים את השוחט שישחטו. כך האשה בשעת הלידה היא בסכנה ומזכירים את עוונותיה, מלאך המוות מקטרג יש לה עוון פלוני ועוון פלוני , אם לא היתה זהירה בהדלקת נרות שבת תבוא לידי סכנה ח"ו, וזהו "שלום ביתו", כשיש הדלקה כהלכה ואינה מאחרת ניצולת מכל הקטרוגים האלה.

שלום "ביתו" זו אשתו , רבי יוסי אמר מעולם לא קראתי לאשתי אשתי אלא ביתי, אין אשה אלא לבנים, אין אשה אלא ליופי, אין אשה אלא לתכשיטין, בנים יופי תכשיטין ראשי תיבות בי"ת. צריך הבעל לדעת שאם רעייתו מבקשת תכשיטים לא יסרב לה, כשם שרצונו שיהיו לו בנים ויהיה לה יופי כך גם צריך תכשיטין... עליו לכבדה כגופו, היא תלויה בו והוא תלוי במי שאמר והיה העולם.

זמן קבלת שבת

זמן הדלקת הנרות הן בערב שבת והן ביום הכפורים הוא עשרים דקות לפני השקיעה, מי שאומר אחרת הינו מכביד על עם ישראל ללא טעם ומקור. ומה שיש אומרים שהמנהג בירושלים להדליק ארבעים דקות קודם השקיעה, לא היו דברים מעולם, היו נוהגים עשרים דקות ולא יותר, ואם היו מאחרים עד רבע שעה אין בכך כלום. מפני שמצות תוספת מחול על הקודש אין לה שיעור, וכמו שכתב מרן בבית יוסף  שאין שיעור לתוספת מחול על הקדש ודי אפילו בכמה דקות, ומהיכן המציאו שצריך ארבעים דקות? ומה שאומרים כדי שלא יהיו פרצות ותקלות, הרי בכל ארץ ישראל לא חוששים לפרצות ותקלות, היו גאונים בפתח תקוה אם המושבות, וכן בבאר שבע ובחיפה, 'בכל הארץ יצא קום', ורק בירושלים צריך לקבל ארבעים דקות? זהו דבר לא הגיוני ובלתי מקובל, ואם היה מנהג כזה היו הפוסקים שלנו צריכים לכתבו, ולא שכל אחד יבוא ויבדה מלבו איזה דבר ויאמר שכך היה המנהג. מנהגינו להדליק עשרים דקות מקסימום, ואפשר גם רבע שעה [בעריוה"כ], אם מרן כותב שדי בכמה דקות למה להכביד על ישראל שיצומו ארבעים דקות?

יש סברא של רבי אליעזר ממיץ שעליה סומכים האומרים רבע שעה, שכן הוא סובר ש'בין-השמשות' מתחיל שלש עשרה וחצי דקות לפני השקיעה, הוא יחיד בדבר וכולם חולקים עליו, מי שרוצה לחוש לדבריו יתחיל לצום רבע שעה, אף שלא נפסקה ההלכה כמותו.

לא טוב להדליק עם ההכרזה שמכריזים 'בתרועה וקול שופר' ארבעים דקות קודם השקיעה, כמנהגם. אלא כמה שאפשר לאחר עדיף, עד רבע שעה או עשרים דקות. ורק אדם הממהר לבית הכנסת להתפלל מנחה, ויודע שאשתו רשלנית ועצלנית, ואם לא ישמע ממנה את ברכת הדלקת הנרות היא עלולה ח"ו להכשל, יכול להקדים עשרים וחמש דקות לפני כן. אך אם אשתו אשה חרוצה ומבינה יאמר לה תדליקי רבע שעה לפני השקיעה, אך לא טוב להקדים יותר.

ואם היא מדליקה ארבעים דקות קודם, ממתי מדליקים את החשמל ביום זמן רב לפני הלילה? לכן צריך שיהא ניכר שמדליקה בשביל הלילה, כפי שמברכים 'להדליק נר של שבת'.

גם הרדיו והעתונים כולם 'הלכו אחרי ההבל ויהבלו'. היה רב אחד שטעה והטעה את האחרים, ואפילו הרדיו - הצדיק הגדול שעובד ביום שבת... מכריז ומלמד אותנו מתי הדלקת נרות, לו מותר לחלל שבת... 'עמי בעצו ישאל ומקלו יאמר לו'.

שאלו את הגאון מהרי"ץ דושינסקי רבה של העדה-חרדית, שהיה ידוע כגאון ועצום, והוא כתב בתשובותיו, מעולם לא חששנו לסברת ר"א ממיץ ואנו מדליקים עשר דקות קודם השקיעה. ובאים היום 'חדשים מקרוב באו לא שערום אבותיכם', ומצריכים ארבעים דקות. הוא כתב עשר דקות והם לא די להם אפילו בעשרים דקות, כל זה שיבוש! והעיקר שדי לנו בעשרים דקות או רבע שעה, ובפרט בימות החורף שלא מספיקים לעשות כלום והיום כלה וילך אם מדליקים לפני עשרים דקות, בפרט כשיש משפחה גדולה והאשה מסכנה רצה ועובדת כל היום, וגם צריכה להדליק קודם ארבעים דקות, דבר זה אינו נכון, אי אפשר להכביד כך על ישראל, 'הנהג בהם מנהג דרך ארץ', וה' לא ימנע טוב להולכים בתמים.

הדברים לקוחים מתוך הספר "מעדני המלך". לרכישת הספר היכנסו להידברות שופס או הקליקו כאן.