כיצד יש לחגוג מסיבת בת-מצוה בדורנו? הרב עובדיה יוסף מסביר

חינוך הבנות בדורנו

האחרונים הסתפקו בבת שהגיעה לבת מצוה אם צריך לעשות לה סעודה, כיון שעתה התחייבה במצוות, ה"פרי מגדים" כותב, האב חייב לחנך את בנו ולא את בתו. ומביא גמרא מפורשת בנזיר כט. שמשמע בפשטות שאין צורך לחנך את הבת, וממילא גם אביה אינו צריך לברך עליה "ברוך שפטרני מעונשה של זו". אמנם התוספות ביומא כותבים שדוקא לגבי נזירות זהו שייך בבן ולא בבת, די לה שתקיים את מצוותיה, ולא שייך בה נזירות, אך ודאי שחייב לחנכה במצוות. וכך כתבו הרא"ש והמאירי ועוד גדולי עולם, ולא כדברי הפרי מגדים שהאב אינו חייב לחנך את בתו.

כיום ברוך ה' מי אינו שם את בתו בבית הספר, יש להן מורות חכמות צדיקות וצנועות, המדריכות אותן ביושר למצוות כהלכה ומעשה. בדורות הקודמים לא היה כך, זכינו בדורנו ש'כל בניך לימודי ה'', וגם "בנותיך". בעבר היו הבנות עמות הארץ, לא היו יודעות קרוא וכתוב, לא ידעו לברך ברכת המזון, היו אוכלות והולכות, כמו שנאמר בעשו ח"ו  'ויאכל וישת ויקם וילך ויבז עשו את הבכורה', מקיימות 'ואכלת ושבעת וברחת'...

כיום כל הבנות לימודי ה', מאושרות יודעות קרוא וכתוב וללמוד דינים, יש להן ספרים שלומדות בנקל, ובודאי ששייך חינוך גם בבנות, ועל כן ודאי שגם עליהן מברך האב 'ברוך שפטרני מעונשה של זו', אך בלי שם ומלכות.

ומצוה לעשות סעודה לבר מצוה, הן מטעם הזוהר שבאותו יום יורדת לו נשמה גבוהה, והן מצד שמתחייב במצוות ונחשב "מצווה ועושה", וכך יעשה גם לבת. ביום הבת-מצוה יורדת לה נשמה עליונה, כמו שכתב במפורש הגאון רבי זלמן מלאדי שאין הפרש בין בן לבת, וגם לה יורדת נשמה קדושה מהגוף שנקרא עם ישראל, ואין לעשות הפליות.

ישמרך בבנות

אך מחמת הצניעות יעשה את המסיבה רק עם חברותיה וקרובות המשפחה, ללא אנשים זרים. כמו שאמרו במדרש על צניעות הבת, 'יברכך ה' וישמרך', יברכך ה' - בבנים, וישמרך - בבנות. הבנות צנועות צריכות שמירה, לא כמו הבנים. 'איה שרה אשתך ויאמר הנה באהל', זו צניעות האשה. לכן יעשה חגיגה עם החברות, המורות והקרובות. ובפרט אם היא תאמר דברי תורה, או שאביה יאמר, יש פירושים רבים על הפרק 'אשת חיל מי ימצא ורחוק מפנינים מכרה', יסביר להן כמה חשוב מי שיש לו אשת חיל. "רחוק מפנינים מכרה", אשת חיל שוה את כל הכסף שבעולם! מי שהוא חושב בשעה שמחתן את בנו, "זאת אין לה כסף, מה אקח ממנה", איזה שוטה! מה אתה רוצה אם אין לה כסף? וכי בשביל כסף מבטלים שידוכין?! אם הבחור מוצא חן בעיניה והיא מוצאת חן בעיניו, ב"ה כולם אהובים כולם ברורים, כסף ה' שולח, צריך אדם לבטוח בקב"ה על כסף, ישתדל כמה שיכול, יתן עשרת אלפים דולר עשרים אלף דולר. בזמננו, לא היו נותנים 'גרוש'. בדורנו כולם יודעים שצריך לתת.

משעה שבתו נולדה, יקח תיבה, יעשה חור בדלתה וישים שם הכסף, כך לאט לאט יחסוך לה נדוניא, וכשתגדל לא יהיה לו קשה לחתן אותה. כל אדם יחשוב על דבר זה, לא יחתן אותם ויזרקם. הוא חייב לעזור להם בשנים הראשונות עד שיהיו חי נושא את עצמו, ותהיה להם פרנסה.

בת מצוה באולם

(הרב יוסף שרגא שואל: האם יעשו בת-מצוה באולם?)

אין צורך באולם, יקראו את הקרובות והמשפחה אל ביתם, בשביל מה אולם? כל זה מיותר. זה מודרני רק של השנים האלה, מקודם מי היה עושה אולם? מעולם לא עשו לי אולם... 

הדברים לקוחים מתוך הספר "מעדני המלך". לרכישת הספר היכנסו להידברות שופס או הקליקו כאן.