"המשכתי בהיריון למרות שהודיעו לי: ’העובר ימות כשיצא לאוויר העולם’"

"אני אמא לארבעה ילדים ברוך השם, לפני ארבעה חודשים בדיוק נולד בני הרביעי", מספרת יעל, המתגוררת ברחובות. יעל אישה צעירה, בת 27 בסך הכל, שמצאה את עצמה בחודש החמישי להיריון כשבשורה קשה מונחתת עליה, כמו מהלומה עזה.

"הגעתי לבדיקה שגרתית של סקירת מערכות, עד אז לא זיהו שום דבר בעייתי, והיה ברור לי שהבדיקה עומדת להיות תקינה", היא מספרת. "אלא שכאשר הרופא ביצע את הבדיקה, הוא התעכב והתעכב, ולבסוף הודיע לנו שלתינוק עומד להיות מום לבבי מאוד קשה. הוא הפנה אותי לפרופסור בכיר בהדסה שעשה בדיקה נוספת, ואכן אישר את הדברים, גם הוא אמר שמדובר במום קשה ביותר, עד כדי כך שמדובר בעובר שאינו בר חיות. 'אין על מה לדבר', הוא אמר לי, 'אין שום טעם להמשיך את ההיריון, כי אין סיכוי שהתינוק הזה ישרוד באוויר העולם'".

לחץ והתלבטויות

יעל ובעלה שמעו את הדברים הקשים ומצאו את עצמם בלבטים עזים. "מעולם לא חשבתי שאמצא את עצמי במצב בו אני שוקלת הפסקת היריון. זה דבר שהיה ברור לי שלא אגיע אליו, באף סיטואציה שהיא. אבל כשהדברים נאמרו לי מצאתי את עצמי חוקרת את פשר המום הלבבי, והתברר שזהו באמת מום קשה ביותר. המשמעות היא שחדר שמאלי של הלב התנוון במהלך ההיריון ואינו יכול כלל לשמש את התינוק.

"כמובן שהצעד הבא היה התייעצות עם רבנים. פנינו לרב יצחק זילברשטיין מרמת אלחנן, שהוא הרב שאנו נוהגים להתייעץ אתו. הרב שמע את כל הפרטים, הוא אמר לי כך: 'בעיקרון יש לך היתר להפסיק את ההיריון, אבל אני ממליץ לבדוק שוב, כי ייתכן שהעובר בכל זאת נחשב לבר חיות'. הוא גם הוסיף שמוכרחים להבין שהשאלה היא מורכבת מאוד, וכלל לא פשוט להתיר הפסקת היריון בכזה מצב.

הגאון רבי יצחק זילברשטיין

"יצאתי מהרב כשאני מבולבלת לגמרי. הבנתי שיש משמעות גדולה לקביעת העובדה – האם העובר בר חיות או לא, אבל לא ידעתי איך אני יכולה לדעת זאת. ניסיתי לפנות לעוד מומחים רפואיים והם לא היו תמימי דעים. מכל אחד שמעתי חוות דעת אחרת. זה עוד יותר בלבל אותי. לא הצלחתי להבין מבחינה רפואית מהו מצבו של התינוק. בסופו של דבר נזכרתי במחלקת אמ"א של ארגון הידברות. אני רואה בכל שבת את הפרסומים שלהם בעלון. חשבתי שאולי שם יצליחו לסייע לי. התקשרתי למספר הטלפון שהופיע שם ומיד חיברו אותי לקלינה, מנהלת המחלקה. היא ידעה להפנות אותי לרופא בכיר מאוד בתחום שאמר שהוא לא מכיר את המקרה לגופו, אבל הזדמן לו לטפל במקרים דומים ובהם כן היה אפשר להציל את הילד. הוא נתן לי מעט תקווה, אבל עדיין הבלבול היה רב. קלינה מאוד הבינה אותי, היא אמרה לי: 'את מי את עוד רוצה לשאול? מה שיעזור לך נדאג לסדר לך'. אמרתי לה שאני רוצה לשאול את הרב חיים קנייבסקי, והודעתי מראש שמה שהרב יגיד – זה מה שאעשה. קלינה קישרה אותי בשיחת טלפון עם אחד הנכדים ששהה בדיוק עם הרב. הרב שמע את הדברים ותגובתו הייתה כזו: 'כל עוד יש בעובר חיות, אני ממליץ להשאיר', והוא בירך: 'השם יעזור שיהיה בריא'".

רק אמונה

"מיד עם סיום השיחה היה ברור לי שאני ממשיכה עם ההיריון", אומרת יעל, "וזה לא היה פשוט בכלל. מאז ובמשך החודשים הבאים עד לסיום ההיריון, עברה עליי תקופה מאוד קשה. במשך כל היום רדפו אחריי תרחישים נוראיים, והם לא היו הזויים בכלל. כי הרופאים הכינו אותי לכך שמיד עם לידתו של התינוק הוא ייכנס לסדרת צנתורים. במקרה הקל ביותר הוא יצא מהם עם פגיעה מוחית, במקרים הקשים יותר, הוא בכלל לא יצא מהם. הם חזרו שוב ושוב על המשפט: 'זה עובר שלא מסוגל לחיות מחוץ לרחם'. הייתי מסתובבת ברחוב, שומעת תינוקות בוכים ומתמלאת בדמעות, כשאני חושבת לעצמי שבכלל לא בטוח שאזכה לשמוע את התינוק שלי בוכה".

מה בכל זאת החזיק אותך באותה תקופה?

"האמונה. רק האמונה. שיננתי לעצמי כל הזמן שהקב"ה לא נותן ניסיון אם אי אפשר לעמוד בו, ומה שמוטל עליי הוא לחפש את הכוחות שהקב"ה נותן לי במצב הזה. חשבתי לעצמי גם שהקב"ה לא נותן ניסיונות לכולם, אלא רק לגדולים, אז כנראה שאני מספיק גדולה...

"זה עדיין היה לי קשה מאוד. אבל בשלב מסוים אמרתי לעצמי: 'די, מספיק לבכות. אנשים בוכים בגלל אובדן של חיים ולא בגלל חיים שניתנו במתנה, ואם ר' חיים ברך שיהיה בריא, אז מדובר כאן בחיים במתנה, גם אם אני עדיין לא יודעת איך הם ייראו'".

תינוק בריא ושלם

ללידה מספרת יעל שהיא הגיעה בסיומו של חודש תשיעי, עם חרדות נוראיות ומתח שאי אפשר לתאר. "בכלל לא הייתי מסוגלת לחשוב על מה שעומד לעבור עליי בלידה, הייתי אחוזה בלחץ נפשי מפני מה שעומד להיות עם התינוק. ללידה התלוותה רופאה צמודה ומיד אחרי שהתינוק נולד לקחו אותו לבדיקות. לאחר מכן באו להודיע לי שהוא נולד 'לפי הציפיות', כלומר – עם המום. מכיוון שהחדר השמאלי בלב התנוון במהלך ההיריון, יש צורך לחבר את כל מה שבחדר שמאל לחדר ימין, ועושים זאת בשלושה ניתוחים שיאפשרו לחדר ימין להפוך למתפקד עיקרי.

"התינוק אושפז בפגייה", מספרת יעל, "וכבר לאחר כמה ימים הוא נכנס לניתוח הראשון שעבר בחסדי שמיים בהצלחה מרובה. כל תקופת האשפוז הייתה רצופה בניסים ונפלאות, ממש הרגשנו איך שהברכה מלווה אותנו בכל דבר, גם בדברים הקטנים וגם בגדולים. אגב, באותה תקופה קיבלנו עזרה מיוחדת ממחלקת אמ"א של הידברות. הם התקשרו כדי להתעדכן ולאחל מזל טוב, וכשסיפרתי להם על כך שקשה לנו מאוד כלכלית, בפרט בגלל הוצאות הדלק של הנסיעות, הם פשוט באו והעבירו סכום כסף מיועד לשם כך, וזה כבר אחרי שהתינוק נולד... הם אמרו לנו בצורה הכי פשוטה: 'אנחנו רוצים שיהיה לנו חלק בהצלת ילד יהודי'. ממש התרגשנו".

(צילום: shutterstock)

כעבור שלושה שבועות זכתה יעל לעזוב את בית החולים עם תינוק קטן בידיים. "תינוק רגיל לכל דבר שאינו מחובר לכלום, שום צינור, שום זונדה או חמצן, ממש כלום, ואפילו יונק הנקה מלאה. בימים הקרובים ימלאו לו ארבעה חודשים והוא בחסדי שמיים מתפתח נפלא, מחייך, מרים את הראש, ממש כמו תינוק רגיל. הדבר היחיד ששונה בו זה שהוא נאלץ לקחת תרופה שתלווה אותו כל החיים, וכן, יהיו לו עוד שני ניתוחים שהוא ייאלץ לעבור, אחד בעוד חצי שנה והשני בגיל שנתיים וחצי. לאחר מכן הוא בעזרת השם יהיה ילד ככל הילדים".

יעל מציינת כי מהרגע שהם שוחררו מבית החולים אין לה מנוח. "אני לא גומרת לחשוב על מה שחווינו, ועל כך שברגע אחד היינו עלולים לוותר חלילה על התינוק המדהים והבריא הזה. אני בטוחה שיש כל כך הרבה הורים ששומעים משפטים כמו שאנחנו שמענו ובוחרים לנהוג אחרת. אני רוצה להעביר את המסר שראינו דווקא מתוך השוטטות שלנו במחלקות בית החולים – כשמדובר במומי לב, אז גם במצבים סבוכים מאוד, יכולים להיות פתרונות. אסור להתייאש מכלום, אסור לוותר. איזה הורה מסוגל להרוג את הבן שלו רק בגלל תחזית של רופא ?"

שוקלת הפלה ? מכיר/ה מישהי שנמצאת על פרשת דרכים?

אמא יקרה, אנחנו כאן, במחלקת אמ"א של הידברות, כדי לעזור לך. העניקי לילדך הזדמנות נוספת, אל תתני לו לסיים את חייו. 

לפניות אל מחלקת אמ"א – סיוע, ייעוץ והכוונה חינם לנשים למניעת הפסקות הריון והפלה: טל' 073-2221333, נייד 052-9551591. מייל kalina@htv.co.il