תירס, האותיות הקטנות: חמש עובדות מטורפות, שיגרמו לכם למעט באכילתו

תירס - ילדים ומבוגרים נהנים לאכול אותו, ובעולם הוא משווק בכמויות עתק. למעשה, מדובר באחד המאכלים היותר פופולריים, היות וממנו מיוצרים שלל מוצרים אחרים כמו ציפויים לטוגנים, רטבים, חמאת בוטנים ועוד. אולם מחקרים שבדקו את השפעותיו ארוכות הטווח של התירס על בריאותנו, חזרו עם ממצאים מאכזבים למדי. 

כאנשים שומרי תורה ומצוות אנו מצווים לבדוק כל מזון הבא אל פינו, אך מלבד החובה להישמר מפני איסורים הלכתיים - עלינו להישמר גם מפני מה שמזיק לנו מבחינה בריאותית. תירס, במידה וצורכים אותו בצורה מושכלת וטובה - לא יזיק יותר ממה שמזיקים מאכלים אחרים, אך שאלת המינון כאן היא קריטית לדברי ד"ר ג'וזף מרקולה. 

לדבריו, התירס הוא הסוג הפחות מבין כל סוגי הדגנים, מבחינת הערכים התזונתיים שלו. מה הופך אותו לכזה? ייתכן וזה קשור לעובדה שהוא מהונדס גנטית, ומכיל רמת עמילן וסוכר גבוהה מאוד, אבל זו עוד 'בעיה' קטנה יחסית לכל שאר העובדות עליו. 

העובדה הראשונה - בלבול בין פרוטאין לגלוטן

מעטים יודעים זאת אך אצל אנשים רבים מתרחשת תופעה מוזרה כשהם אוכלים תירס: הגוף שלנו לא תמיד יודע להבחין בין הפרוטאין שבתירס לגלוטן, וממילא משייך להם את אותן תכונות. מה שנראה במצבים כאלה בפועל הוא רגישות יתר של מערכת העיכול. כמו כן, הוא יכול לגרום לתופעות של נפיחות בבטן וגזים, כי כשאנחנו צורכים תירס, העמילן הגבוה מתפרק במעי הגס ומייצר הרבה גזים. 

העובדה השנייה - זהירות, מתקפת סיבים

התירס הוא אמנם מקור טוב של סיבים וחומרים מזינים אחרים, שבין היתר מסייעים בשטיפת רעלים רעים מהגוף - אך צריכת יתר של סיבים אלה יכולה להיות גרועה עבור הבטן, ואף להביא לקלקול קיבה, גירוי מעי ושלשולים. מחקרים שנעשו על סיבי התאית - שנמצאת בתירס, מצאו כי היא אינה מסוגלת להתעכל בצורה טובה בגוף שלנו.

העובדה השלישית - תגובות אלרגיות 

צריכה מוגברת של תירס יכולה להוביל לאלרגיה ותסמיניה, בין היתר פריחות בעור, נפיחות במקומות שונים בגוף, הקאות ועוד. לדברי רופאים, 80% מהתירס שמשווק בארה"ב מהונדס גנטית, מה שהופך אותו לא רק לקשה יותר לעיכול כי אם בקרב אנשים אלרגיים גם להתקפי אסטמה אנפילקסיס. 

על פי אתר משרד הבריאות, תגובה אנפילקטית היא תגובה אלרגית מהירה שמסכנת חיים, ומופיעה אצל כל מי שסובל מאלרגיה. עוד מופיע שם כי הגורם השכיח ביותר לתגובה הזו היא רגישות לסוגי מזון שונים. התגובה האנפילקטית גורמת לפעילות של שתי מערכות או יותר בגוף החולה, ויכולה להיות מסוכנת פי כמה כאשר מדובר בחולים שסובלים ממחלות לב, אסטמה ומחלות של תאי הפיטום (מסטוציטוזיס) ועוד. 

העובדה הרביעית - מה הקשר בין תירס להדברה?

בעוד שתירס מתקשר אצל רבים מאיתנו כדגן הקרוב לטבע, בייחוד אם אוכלים אותו כקלח - החומרים שמתווספים אליו בתהליך הייצור, הופכים אותו להכי רחוק משם: בצילוס טורינגיאנסיס (באנגלית: Bacillus Thuringiensis) היא בקטריה המשמשת בתעשיית ההדברות כחומר חזק ויעיל כנגד מזיקים.

את הבקטריה הזו מכניסים החקלאים כדי להתגבר על מצוקה גדולה של חרקים שנכנסים אליו, שכדי להרוג אותם מוכרחים להשתמש בחומר חזק מספיק. אלא שמלבד העובדה שהוא הורג אותם, שרידים שלו עלולים להישאר בתירס, להגיע אל הקיבה שלנו ולעשות בה 'שמות'. 

העובדה החמישית - התרחקו מדיאטות תירס

מחקרים שנעשו על סוגי דיאטות שונים שנהוגים כיום בעולם, מצאו כי יש קשר ישיר בין 'דיטאת תירס' לבין התפתחות מחלת האוסטיאופרוזיס - בשל העובדה שתירס כמעט לא מכיל בתוכו סידן. האוסטיאופורוזיס היא תופעה של דלדול העצם כתוצאה מבריחת הסידן שבה, מה שהופך אותה לרגישה וחשופה יותר לשברים. 

למזלנו, דיאטת תירס היא לא כל כך פופולרית, אך כמו שאר הדיאטות שמשמיטות את כל אבות המזון ו'נסמכות' על רכיב מזון אחד - גם כאן יש סיכון גדול מאוד להתפתחות מחלות כדוגמת האוסטאופורוזיס - שיש מי שמכנים אותה 'המחלה השקטה' דווקא משום שהיא מתפתחת בהדרגה, ולא גורמת לכאב. יכולות לעבור שנים רבות עד שהשברים שמופיעים בעצמות הגוף ובפרט בחוליות עמוד השדרה - יתגלו.