רץ, חוטף, מפיל, מטפס: למה הילד שלי זז כל הזמן?

הילד שלי, בן ה-5 הוא ילד רועש מאד. הוא כל הזמן רץ לפה ולשם, קשה להושיב אותו עם משהו שיתעסק בו. הוא חוטף דברים מילדים אחרים ומפיל על הרצפה, הוא נתקע באנשים ונראה שלא יודע לרסן את עצמו. איך אני יכולה להרגיע אותו?

את אומרת שהוא כל הזמן רץ לפה ולשם. האם באמת זה "כל הזמן", או שזה מרגיז אותך כל כך עד שנראה לך שאין לזה סוף?

לפעמים הורים רואים שהכול שחור, בזמן שהשחור רק צובע שטח קטן אחד. אם באמת הוא כל הזמן תזזיתי ולא רגוע כדאי לקחתו לאבחון, שבו יראו אם הוא סובל מאיזו בעיה אמיתית.

אם יש לו בכל זאת זמנים של ישיבה שקטה, הוא כנראה כן יודע לשבת. אם כן, מדוע הוא רץ ומתרוצץ ומפריע?

בדקי, אולי אין לכם בבית משחקים או דברים שהוא יכול להתעסק בהם? פשוט משעמם לו. יתכן אף שהוא בן יחיד.

אולי יש לכם יותר מדי חפצים, משחקים, צעצועים, עד שהוא כבר לא יודע במה לבחור?

אולי אתם מרבים להעיר לו, והוא כבר למד שזהו דפוס ההתנהגות שלו מולכם ושלכם מולו?

מה שאני יכולה להמליץ לך: לחפש אם יש גם זמנים שהילד נוהג בהם כשורה, לעבור לידו, בזמן שמשחק, ללטף את ראשו באהבה ולהמשיך הלאה. להשקיע פחות התייחסות לילד כשהוא בזמנו המרגיז. הילד ילמד שהוא זוכה לחיוך, לליטוף לנשיקה בזמן שהוא "בסדר", וימשיך להיות כך.

אני גם ממליצה לשים לב שיהיה לילד מה לעשות, ומצד שני – שלא יהיו יותר מדי חפצים שיסיחו את דעתו ויגרמו לו לחפש את עצמו כל הזמן בכל הבלגן השורר בבית.

(מנוחה פוקס - סופרת ומומחית תהליכי חינוך)

* * *

בנינו לומדים יחד בבית הספר, אחד בכיתה ו' והשני בכיתה ג'. הגדול הוא טיפוס אחראי במיוחד. הוא עוזר לאחיו ומעורב בכל העניינים שלו בבית הספר. נראה פתאום כי האח הצעיר מתגמד מולו ומפתח בו תלותיות. האם יש מקום להתערבותנו?

אחים אחראיים ודאגנים מהווים באיזה שהוא מקום, די נכבד, רגיעה להורים, שיש כתובת ל"פניות הציבור" והעניינים בשליטה. האח הגדול בא לבקר את הקטן, ידאג לו שיאכל, שלא ילך לאיבוד, מעדכן את אמא מה קרה בשיעור ואת המורה מה קרה בהפסקה...

זה נשמע די נחמד, אך  כדאי לדעת כי התערבות מוגזמת של האח מייצרת מציאות לא רצויה. כשהאח הקטן משתף פעולה – קשר זה מתפתח לתלות, והצעיר לא רוכש מיומנויות של עצמאות, ומקבל דימוי של חסר מסוגלות. לא מתמודד עם דברים. מאידך, הגדול משקיע זמן ואנרגיות מיותרות במקום להיות פנוי לצרכיו.

כשהאח הצעיר אינו משתף פעולה בקשר, הוא עלול לחוות את אחיו כטרדן ומציק, ומערכת היחסים ביניהם מתערערת.

לכן כדאי לבדוק במה מסתכמת אחריותו של האח הגדול כלפי אחיו, לבחון באילו תחומים יש צורך בהתערבותו (אחריות בדרך לבי"ס וכד'), להסביר ולהנחות שיש לתת לצעיר אפשרות להתנהל בכוחות עצמו (כמו פתרון בעיות בתוך הכיתה וכד'), וגם להפנות את תשומת לבו של הצעיר לכך שיש עוד אלטרנטיבות לעזרה כשלא מסתדרים, כגון פנייה למורה.

(קרן אהרון - מאבחנת דידקטית, מרצה בחינוך מיוחד ובפסיכולוגיה התפתחותית)

* * *

האם אדם שסבל מחרדות בעבר, יסבול מהן כל חייו?

חרדה הינה תופעה שיש לה כל מיני צורות וכל מיני משמעויות. כהכללה, זו תגובה טבעית להתרחשויות בחיים, למצבי סכנה, לאובדן וכו'. כיוון שזו תגובה טבעית, וכיוון שהחיים מזמנים כל מיני מצבים והתמודדויות, בדרך כלל אי אפשר (וגם לא כדאי) להיות חסינים לגמרי לחרדה. זהו חלק מהעולם הנפשי שלנו. אבל אם כוונתך לעיסוק מוגזם ובלתי פוסק בדאגות ובחששות, או לחילופין להתקפי חרדה קשים שמורגשים בגוף (דפיקות לב, הזעה, נשימות מואצות וכו'), יחד עם מחשבות נוראיות (על מוות, מחלה וכו') – ידוע שלחלק מהאנשים יש נטייה גדולה יותר מאשר לאחרים לחוות את זה. הם כאילו מועדים יותר לחרדה (מסיבות גנטיות ו/או בשל חוויות בעבר).עם זאת, ברוב המקרים ניתן להקל משמעותית ולצמצם למינימום תופעות של חרדה. אפשר לעשות זאת בעזרת טיפול תרופתי, בטיפול CBT או בשילוב בין השניים. כהכללה, טיפול תרופתי נותן לרוב מענה מהיר יותר, אך אינו משפיע לטווח הארוך, אלא רק כל עוד את נוטלת את התרופה.

(אורלי סמירה - יועצת זוגית, פסיכותרפיסטית CBT)