חובת הזהירות בגדרי וסייגי חז"ל: הרב עובדיה יוסף במסר נוקב

על האדם להזהר גם בגדרות ובסייגים שגזרו חז"ל, כמו שאמרו בדרך רמז במדרש : שאלו לנחש, מפני מה אתה מצוי בין הגדרות? אמר להם, אני פרצתי גדרו של עולם לפיכך אני הולך בין הגדרות. פשט הדברים, הנחש מצוי היכן שיש גדר, 'כיון שפרץ גדרו של עולם', שהקב"ה אמר : 'ומעץ הדעת טוב ורע לא תאכל ממנו, כי ביום אכלך ממנו מות תמות', והוא פרץ זאת.

אך מפרשים עוד, הכוונה אינה על הנחש עצמו, אלא יצר הרע הוא הנחש, כשבא ומכשיל בני אדם, אינו אומר להם שיעשו לאו מהתורה, שילך אצל אשת איש חס ושלום או יחלל שבת ח"ו, שלומי אמוני ישראל אנשים טובים יראי שמים לא ישמעו לו, גם אם יפתה אותם כך מהבוקר עד הערב. לכן הוא מתחיל לפתות בענייני שבות [איסורים דרבנן], ועיקר כוונתו בשביל איסורי התורה, היום אומר כך ומחר יאמר כך.

וזהו ששאלוהו 'מפני מה אתה מצוי בין הגדרות' - גדר שגדרו חכמים. אם אתה רוצה להחטיא, תחטיא באיסורים יותר חמורים! אומר להם, תסמכו עלי, אני מנוסה להחטיא יותר טוב ממכם...

כמו אצל חוה, ה' אמר לאדם הראשון 'כי ביום אכלך ממנו מות תמות', והוא טעה והוסיף גדר מדעתו, באומרו לחוה שהקב"ה אמר אל תאכלו ואל תגעו בו. היה לו לומר לה שעיקר האיסור הוא לא לאכול, ובואי נוסיף גדר על עצמנו שלא ליגוע בו גם כן. כשהנחש בא להסית אותה אמר לה, מה הקב"ה ציוה אתכם? ענתה , 'ומפרי העץ אשר בתוך הגן אמר אלהים לא תאכלו ממנו ולא תגעו בו פן תמותון', דחף אותה על העץ, אמר לה, ראית שלא מת בנגיעה, כך אין מיתה באכילה! ומכח הגדר שעברה עליו נכשלה גם כן באכילה.

סופו של הכועס

וכך הוא בכל המצוות, יצר הרע אינו בא לאדם ישירות שיעבור על מצוה ממש, אלא תחילה מכשילו בגדר, ואז 'עבירה גוררת עבירה', ונכשל גם בדברים עיקריים. וכמו שאמרו בגמרא שבת קה (ע"ב): "רבי שמעון בן אלעזר אומר משום חילפא בר אגרא, שאמר משום רבי יוחנן בן נורי, המקרע בגדיו בחמתו, והמשבר כליו בחמתו, והמפזר מעותיו בחמתו, יהא בעיניך כעובד עבודה זרה! שכך אומנתו של יצר הרע, היום אומר לו עשה כך ולמחר אומר לו עשה כך, עד שאומר לו עבוד עבודה זרה, והולך ועובד", וסופו שעובר מהעולם, וכמו שנאמר  'לא יהיה בך אל זר', היה לפסוק לומר לא יהיה לך אל זר, אלא זהו כעסו של האדם שכאשר כועס כאילו עובד עבודה זרה. לכן כל גדרי המצוות שחז"ל מזהירים עליהם כולם כגחלי אש, אם נכשל בהם סופו שיכשל בגופה של עבירה.

אין פשרות בגילוי עריות

יש הרבה מעשיות על כך, ולא כעת הזמן. למשל, באביזרייהו דגילוי עריות נאמר עליהם "יהרג ואל יעבור". והיינו דברים שחז"ל גדרו בהם גדר ואינם כתובים בתורה. לדעת הרמב"ם אם חיבק ונישק רווקה שכולן נדות, עבר על לאו מהתורה, שנאמר : 'איש איש אל כל שאר בשרו לא תקרבו לגלות ערוה אני ה''. לא תקרבו - כל קריבה אסורה, ומרן פסק כן, שכך דעת עוד רבים מהראשונים. ואמנם לדעת הרמב"ן זהו איסור רק מדרבנן, אך גם לדעת הרמב"ן דרכו של יצר הרע שמתחיל באיסורים של גדר.

סופם של המזלזלים בצניעות

אנו יודעים שמי שנכשל בזה סופו שנעשה פוקר רשע זנאי. כל אלה שהולכים למשל לבריכות שחיה מעורבות, אין ספק שיש בזה איסור הרהורי עבירה קשים מעבירה, רק בראיה בלבד אנו קוראים בכל יום 'ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם אשר אתם זונים אחריהם', העין רואה והלב חומד, ואחר כך בא לידי עבירה. כשאדם הולך למקומות כאלה, בריכה מעורבת וים מעורב, ורואה שם כל מיני מראות נגעים שאין להם בושת פנים, היום זוהי רק ראיה ומחר יעבור עבירה!

כמה מעשים שבאים לפנינו בעוונותינו הרבים לבתי הדין זוגות שנפרדים, והשורש הוא מהדברים האלה! הם בפירוש אומרים לנו כן, וכל אחד מאשים את השני, ובאו לידי עבירה כתוצאה מכך .

נקרא רשע!

מה שהתורה אומרת הכל אמת! יצר הרע גדול, הוא עשוי מאש, והגמרא קוראת לאדם שרק עובר במקום כזה שיש בו בריכת שחיה "רשע", אף שעוצם את עיניו אם יש דרך אחרת ועבר שם נקרא רשע, ואפילו שלא ראה כלום! איך הוא מביא את עצמו לידי נסיון, אולי יפתח את עיניו ויביא עצמו לידי עבירה, 'אל תאמין בעצמך עד יום מותך', על כן ילך בדרך אחרת.

ואם לא היתה לו דרך אחרת, אז 'עוצם עיניו מראות ברע הוא מרומים ישכון' . בזמנם לא היו בריכות שחיה, רק הנשים היו מכבסות סמוך לשפת הים והיו מגביהות את שמלתן למעלה עד הארכובה או הירך כדי שלא ירטבו, ומי שעובר שם בשעה ההיא נקרא רשע, אם לא היה מוכרח לעבור שם. הרחק מן הכיעור ומן הדומה לכיעור ומן הדומה לדומה.

וכן אם ביתו סמוך לחוף הים, ביכולתו רק לצאת ולברוח משם, יחפש לו בית במקום אחר, שיש צניעות, יש כאלה חצופים שהולכים בבגדי פריצות לים, 'ועל הים לקו מאתים וחמישים מכות'... אוי לרשע ואוי לשכנו, יחפש לו בית בתוך העיר 'בתוך עמי אנכי יושבת', כל מי שיש לו טיפת יראת שמים אינו עושה דברים כאלה .

לפתח חטאת רובץ

'ושמרתם את משמרתי' , אמרו חז"ל , זהו ציווי לחכמי ישראל שמרו את משמרתי שלא יבואו לידי מכשול, וכמו שאמרו גם כן במשנה  'ועשו סייג לתורה'. וזהו שכתוב  'הלא אם תיטיב שאת, ואם לא תטיב לפתח חטאת רובץ', אומר לו הקב"ה לקין, הזהר מיצר הרע שהוא כמו הכלב שעומד על יד הפתח אך הפתח סגור, מחכה שיבוא איזה אדם שיפתח את הדלת קצת, ואז תכף מזנק פנימה, כך היצר הרע דומה לכלב-לחמור-לזבוב לכל התועבות...

כמה צריך מאד להזהר ובפרט באביזרייהו של גילוי עריות שנפשו של אדם מחמדתן. אמנם אמרו חז"ל  אין יצר הרע שולט אלא במה שעיניו רואות, אך בכל זאת היצר הרע בזה הוא היצר הרע הכי גדול, ואדם שמביא עצמו לידי כך סופו נכשל, לא יוכל לומר הייתי אנוס, אלא נקרא שמו פושע, וגם בשמים יענישו אותו. הוא לא ידע שזאת אשת איש יחשוב שהיא פנויה, ובסוף מתברר שהיא אשת איש, אוי לו ואוי לנפשו, כעת אסר אשה על בעלה, ומבואר במשנה חגיגה : 'מעוות לא יוכל לתקון' - זה שאסר אשה על בעלה, מה ביכולתו לעשות! אם נכשל בפנויה אין זה בין אדם לחבירו, אך אם אסר אשה על בעלה, גם לו נאמר שבעלה אינו חייב להאמין לו נמצא שיושב באיסור כל ימיו, ומי גרם לו? אותו הרשע!

כל פשרה - כשלון!

זוהי החומרה של דברים אלה שתמיד אנו מזהירים עליהם, ולצערינו לא רבים יחכמו, יש הרבה שיצר הרע מתגבר עליהם ונכשלים למרות מה שאנו מזהירים אותם. אני מכיר כמה אנשים מראשי ה...  שאינם מתביישים והולכים למקומות כאלה, ושמעתי באוזני את אחד מהם אומר בפירוש בפני קהל ועדה "אינני חרדי קיצוני, אני הולך לים מעורב, איני רוצה ללכת למקום נפרד", תצלנה אזן משמוע, אוי לאותה בושה! אלה נקראים דתיים? תקח את הדת שלהם תזרוק בזבל, אוי להם מיום הדין! והוא אומר "זה של דתיים קיצוניים", כל דבר שכתוב בשלחן ערוך זה של דתיים קיצונים, צריך לעשות להם שלחן ערוך חדש... שלחן גהינם - שלחן ארור, לא שלחן ערוך... דין זה כתוב ברמב"ם, וכי נעשה תורה חדשה?! ומי שכופר בדברי חז"ל אין לו חלק ונחלה בתורת ה', כל זה מדרכו של יצר הרע. אלה ה... קוראים את עצמם "גשר", אך הגשר חד סטרי, הולכים לגהינם - מערך, ולא חוזרים... 'כל באיה לא ישובון' . ופלוני יוכיח, אביו היה מראשי ה... 'ויצא העגל הזה', עושה תעמולה למערך וכורת ברית עם הרפורמים ומעודד אותם.

פשרנותם של הרפורמים

הרפורמים אין להם תורה ולא דת ולא דין, אינם מאמינים בשום דבר, אין להם אמונה בקב"ה, עושים גיורים הבל הבלים. שאלנו כמה פעמים אשה שעשתה גיור רפורמי, עשית טבילה? - לא. - למדת יהדות? - לא. הם רק שאלו "מה שמך", שמה היה "גהנם", הפכו אותה ל"שרה" ונעשית יהודיה בהבל פיו של הרשע הזה האפיקורוס שהוא בעצמו מחלל שבת. אוי להם על שברם, אין להם שום דבר, הכל מסחר.

בליל כיפור אחרי שגמרו את התפילה יש להם חזן שמנגן להם 'ויתן בקולו קול עוז', כל נדרי. גמרו את החצי-רבע תפילה, - "רבותי כולם מוזמנים לאולם למטה יש ארוחה", יום כיפור, איך אתה אוכל סם המוות רועץ? וזה "הרב" של הרפורמים!

הדברים לקוחים מתוך הספר "מעדני המלך". לרכישת הספר היכנסו להידברות שופס או הקליקו כאן.