18 דברים שתלמידים עם הפרעות קשב היו רוצים שהמורים שלהם ידעו

מורה יקר שלי –

1. יש לי הפרעת קשב, ריכוז והתנהגות. זה מצב רפואי אמיתי. הוא פוגע בכישורים הניהוליים במוח שלי. זו הסיבה שלעיתים קשה לי ללמוד, בייחוד בהשוואה לתלמידים אחרים. החלק במוח שלי שאחראי על ניהול כל החיילים שיעבדו יחד לשלוח פקודות ולעשות דברים – לא עובד כ"כ טוב. אז אני צריך עזרה.

2. אני לא משוגע, טיפש, עצלן וגם לא ילד רע, אפילו שזה לא תמיד זה נראה ככה. למעשה, לפעמים אני אפילו חכם יותר מילדים אחרים שאין להם ADHD. אבל בגלל שהמוח שלי עובד אחרת, קשה לי להוציא את זה החוצה. ברגעים האלה אני מרגיש טיפש כל כך, ובדרך כלל כבר לא נשאר לי מספיק אומץ כדי לבקש עזרה. אלו המקרים בהם הרבה קל לי יותר ומשפיל פחות להתנהג כאילו אני מבין, או לכעוס, להשתולל ולהילחם רק כדי שהילדים בכיתה לא ידעו שהאמת היא שממש קשה לי. אפילו אם המחיר שאני משלם הוא להפוך לילד הרע של הכיתה. כדי לשנות את זה אני חייב לדעת שאני יכול לסמוך עליך. שלא תצחק עלי, ולא תבייש אותי בפני כולם, כשאשאל או כשאעז לבקש עזרה.

3. יש ימים בהם אני מצליח לעשות הכל נפלא, ולמחרת לא. בבקשה אל תגרום לי להרגיש רע יותר. אל תאמר לי: "אם אתה רוצה אתה מצליח, עשית את זה אתמול". במקום זה, תעזור לי להתחיל כאילו זו הפעם הראשונה.

4. בגלל שאתה לא יכול לראות את ה-ADHD שלי, ולפעמים נראה כאילו הכל עובד אצלי לגמרי בסדר, קל לשכוח לפעמים שאני זקוק לעזרתך. חשוב לי שתזכור אותי, שתזכור שגם כשהמכונית שלי נוסעת מהר, ונראית יציבה – האמת היא שאני נוסע בלי ברקסים. בבקשה אל תניח שאני לא צריך אותך יותר.

5. יש זמנים שבהם קשה לי מאוד לשלוט בהתנהגות שלי. זה מרגיש כאילו בתוך הראש שלי יש לבה רותחת, או תחנת רכבת סואנת, והכל נוסע בבת אחת עם המון רעש ובלגן. לכן לפעמים, כשאתה מבקש ממני לעשות משהו – להקשיב או לשים לב, אני מתפרץ. זה רק בגלל שאני לא יכול לקחת עלי עוד משהו עכשיו.

6. אתה יכול לעזור לי בכך שתהיה כאילו המאמן שלי. מאמן טוב גורם לשחקנים שלו להוציא מעצמם את המיטב. בכך שהוא מעניק להם עידוד ושבח מידי, במיוחד מול אחרים. כשאתה מעניש אותי על דברים שאני לא יכול לשלוט בהם, או לא יודע לעשות – זה גורם לי להרגיש גרוע יותר עם עצמי. בבקשה אל תעליב אותי מול כל הכתה. דבר איתי בשקט, בצד, ותן לי חיזוק ושבח כשאני מצליח.

7. לפעמים קשה לי עם חברים. אני יכול להיות החבר הכי טוב של מישהו – וממש לפגוע בו בלי לשים לב, או להתלהב מאד עד שהחברים סביבי ממש מבוהלים. בבקשה תדריך אותי איך לעשות את זה נכון יותר. תראה לי איך. אני לא לומד טוב כ"כ אם רק אומרים לי, אני צריך דוגמה. אני צריך לראות את זה ממש.

8. תעזור לי לזכור את החוקים. תלה אותם במקום בו אראה אותם כל הזמן. אני זקוק לעזרתך כדי לדעת אם אני לא מתנהג לפי הכללים. תזהיר אותי. לא מספיק עבורי שהכללים האלה קיימים. אני צריך להתאמן על זה. אם אני עושה הפוך, תזכיר לי מה אני כן אמור לעשות.

9. אני צריך את עזרתך כדי ללמוד איך להתארגן ללימוד. כל תחומי הארגון: כתיבת מטלות, תכנון, סיום משימות, ארגון בזמן וסדר עדיפויות – קשים לי. אם אתה רואה שקשה לי, בבקשה אל תאיר לי רק את המקומות שבהם אני טועה. תסביר לי איך כן לעשות.

10. קשה לי לזכור הרבה הוראות ביחד. בבקשה תן לי הוראה אחת בכל פעם. כשדברים כתובים, זה עוזר, כי אז אני לא חייב לזכור. אך לפעמים אני שוכח להסתכל על הדף. תחזיר אותי אליו.

11. גם כשאני לוקח תרופה, אני צריך לזוז. זה מסייע לי ללמוד. לפעמים קל לי יותר להקשיב כשאני עומד, ולפעמים אני מרגיש כמו חשמל במתח גבוה וצריך לשחרר קצת את הרגליים. סכם איתי על סימן מצוקה שאוכל להשתמש בו כשאני ממש צריך שחרור. אני יכול לרוץ למשרד להביא לך משהו, לחלק דפים, למחוק את הלוח, להקיף בריצה את ביה"ס. או שאתה יכול לעשות תרגיל מתיחות לכל הכיתה, ואף אחד לא ידע שזה רק כדי לעזור לי.

12. בתפילה – א ני מרגיש לפעמים שהמוח שלי נרדם מיד כשאני פותח את הסידור. כשאני בתזוזה קל לי יותר להיות ממוקד בתפילה, אפילו אם זה לא נראה ככה. כך אני לא משתעמם וחולם...

זה בסדר אם אתפלל בסוף הכיתה או במסדרון? לפעמים גם זה עוזר.

13. אל תעניש אותי במניעת זמן ההפסקה. אני זקוק לפסק זמן הזה נואשות – לרוץ, להשתחרר, לשחרר אנרגיה. בלי זה אני מתפוצץ.

14. מקום בכיתה – קל לי יותר בקדמת הכתה, כך אני לא חייב לראות את כל התנועות והדיבורים של הילדים האחרים, וזמין לי יותר לסמן לך שאני זקוק לעזרתך. אבל אני יודע שיש ילדים עם ADHD שטוב להם יותר לשבת דווקא מאחורה, בפינה. כך הם יכולים לעמוד ולא להפריע לאף אחד, ורק משם הם מרגישים שיש להם מספיק שליטה בכל מה שנעשה בכיתה, בלי להסתובב בכל רגע אחורה ולבדוק.

15. כשהקשב בורח לי – סמן לי, דבר אלי או גע לי בכתף כדי להחזיר אותי לקשב. תגיד לי משהו כמו "זה חשוב, שים לב". ובבקשה רק אל תעליב אותי בשמות כמו "חלמנוביץ'", או "הלו, איפה אתה"...

16. אני רגיש לריחות ולרעשים יותר מאחרים. אפילו הזמזום של הפלואורסנט מפריע לי, או התג בבגד. לפעמים אני לא יכול להתרכז בגלל שאני שומע את העיפרון של החבר שלי כותב. אם אתה רואה שקשה לי, בבקשה תן לי לבחור מקום שבו יהיה לי קל יותר.

17. מעברים – קשה לי לעבור מעניין לעניין, במיוחד אם אני עושה משהו כיף. להפסיק זה קשה כ"כ. לכן יעזור לי אם תכין אותי מראש לפני שצריך לעבור למטלה הבאה, ותיתן לי כמה דקות לפני שחייבים להירגע. כשאני מתרגל לרעיון ויודע מראש, קל לי יותר. אני רוצה שתדע – לעבור מהפסקה לכיתה – זה הכי קשה. עזור לי לעשות את השינוי ולהירגע. חזק אותי כשאני מצליח.

18. אני יודע שיש עוד מלא דברים שאני צריך בהם עזרה, אבל אני לא זוכר עכשיו. כשאני לחוץ אני שוכח. אבל אני שמח שאני יכול לדבר איתך על הדברים האלה.

תודה.

אביגיל פורטנוי ואילת ווגברייט – מאמנות ADHD, מנחות הורים לילדים ומתבגרים עם ADHD ומקימות קבוצת "קשב ואימון"kesheveimun@gmail.com