אל תתקמצנו על הכרת הטוב: 6 דברים טובים שיקרו לכם מיד - ברגע שתתחילו לומר תודה

תודה. 

ארבע אותיות, מילה קצרצרה... אבל איזו משמעות. אילו עולמות היא מכילה בתוכה... זר לא יבין את זאת. 

מיהו אותו זר? אנחנו בעצמנו, כשאנחנו מסרבים להכיר כי בתוכנו יש מציאות אחרת, מציאות הפוכה מ'זר', מציאות של 'רז'. רבים מאיתנו מתלוננים על המצב בבנק, על השידוך שמתעכב, על הילד שקשה לחנכו, ועל הבעל שלא עוזר מספיק בבית. כולנו חסרים, אבל במה?

אז האמת היא שכולנו חסרים את התודה, כי אם היינו מתמידים בה ואומרים תודה על כל מה שיש לנו וגם על מה שאין, על כל מה שאנחנו פוגשים בדרכנו ונאלצים להתמודד איתו - היינו מרגישים אחרת לחלוטין. 

החיים מובילים אותנו לפלונטר של משימות יומיומיות שמשכיחות מאיתנו את הדבר כמעט הכי חשוב, שממנו בעצם הכל מתחיל: מודה אני. יש לך אני? זה אומר שאתה חייב להודות. ההודיה חייבת לבוא לפני האני, וזו בדיוק הסיבה שאנחנו נקראים יהודים. אם אין לנו הודיה פנימית, שורשית, עמוקה ועקבית - איך נצליח לראות את כל החסדים שאופפים אותנו?

כל כך הרבה דברים טובים קורים למי שמתחיל לעשות עבודת הודיה אמיתית עם עצמו ומול בוראו - ובכל זאת, כשנשאל אדם שמרבה להתלונן מדוע הוא לא אומר תודה על מה שיש - נשמע משפטים כמו: 'קשה לי', 'אני מחכה הרבה זמן', 'אני אומר תודה כל הזמן', 'על מה יש לי להגיד תודה?'. גם מי שחושב שהוא אומר תודה 'כל הזמן' - אם הוא לא הפך את העבודה לאינטנסיבית ויומיומית, זה לא יהפוך לקניין אמיתי שלו. 

מיליוני גויים ברחבי העולם משתמשים בכלי הזה שלקוח מהתורה הקדושה שלנו, וכבר זכו לישועות למכביר. וכי יעלה על הדעת שאנחנו אלו שנזניח אותו, ונוותר עליו חלילה? והרי אפשר לקנות כל כך הרבה דברים ב'שוק' ההומה של הישועות, על ידי מעות התודה. 

אז למה חשוב שנפשיל שרוולים ונתחיל בעבודה הזו כבר עכשיו? לפניכם שש סיבות (יש הרבה יותר...) מופלאות:

 

הסיבה הראשונה: אדמה לעליון

היות והקב"ה ברא אותנו בצלמו וכדמותו, אנחנו מצווים 'להשוות צורה' או מה שהתורה מכנה 'להידמות אליו'. מה הוא רחום, היה אתה רחום. מה הוא חנון, היה גם אתה חנון. חז"ל מלמדים אותנו כי כל הכופר בטובתו של חברו - סופו לכפור בטובתו של מקום. לכן, לא רק שאנחנו מצווים לחפש מדי יום את הטוב שהבורא יתברך היטיב עמנו, אנחנו חייבים להודות לו על כך 'ברחל בתך הקטנה', זא"מ - ל-פ-ר-ט.

קחו קופסת נעליים, עשו בה חריץ קטן וקשטו אותה מסביב ככל העולה על רוחכם. לאחר מכן שלשלו אל תיבת התודה שלכם מדי יום - פתקים שעליהם כתבתם לפחות חמש תודות. בראש חודש עשו מסיבת הודיה וקראו בפני בני המשפחה את כל התודות שלכם ושלהם. אין שיעור טוב מזה ללמד את הילדים לומר תודה, ואין שיעור טוב מזה עבורנו. 

בכך לא רק שאנחנו מקיימים את המצווה החשובה, כי אם גם גורמים נחת לבורא עולם. 

 

הסיבה השנייה: המתקת הדינים

פעמים רבות אדם נתקל בניסיונות קשים מבית ומחוץ, ולא מבין מה פשר הדבר - אך יודע לומר שהוא מרגיש כי יש עליו דין מסוים. הרב טל משאש מסביר בשיעור זה כי הדרך להמתיק את הדינים היא לומר תודה לקב"ה על כל מה שהוא עושה עמנו, כי הכל באמת לטובתנו. 

צפו בשיעור המקסים:

 

הסיבה השלישית: יצירת שפע חדש וגדול יותר

כשאנחנו אומרים תודה - דבר מה טוב שמתרחש במוח שלנו - מקרין אנרגיות טובות על הגוף והנשמה גם יחד. פתאום אנחנו רגועים וכבר לא בתחרות עם אף אחד, מסופקים ממה שיש לנו כאן ועכשיו. "ותחסרהו מעט מאלוקים", כך כתוב. החיסרון הוא מצב נתון שהגיע לחיינו מאלוקים. אבל מעט הוא גם אותיות טעם - שלא היינו מרגישים אותו בחיינו, אלמלא נתנו לנו את החוסר הזה. התודה לא משנה את המעט הזה, אבל היא כן נותנת בו טעם של עוד. אנחנו יכולים להיות האנשים הכי מוצלחים בתבל, ובכל זאת להיות הכי עצובים בתבל - אם אין לנו את הכרת הטוב הבסיסית של להכיר במה שיש ולא במה שאין. 

אנשים שמתמקדים ביש יוצרים לעצמם שפע חדש של ש"י עולמות, ולכן כדאי להתאמץ לראות את הטוב ולהגדיל אותו. 

 

הסיבה הרביעית: שום דבר לא מובן מאליו 

אתם בריאים? חכמים? יפים? בעלי כישורים? יש לכם משפחה? חברים? יפה מאוד. כל אלו מתנות מבורא עולם, ושום דבר מזה לא מובן מאליו. שום דבר ממה שקיבלתם עד עכשיו, או ממה שתקבלו מעכשיו - אינו מובן מאליו. אמירת התודה מזכירה לנו את השכל הזה בכל פעם מחדש, כי אדם הוא יצור שצריך תזכורות כל הזמן, אחרת הוא... פשוט שוכח. 

הוא שוכח ליישב את דעתו ולקבל קצת פרופורציה של יש מול אין. הוא שוכח שמיליוני אנשים בעולם לא זכו למה שהוא זכה בו - אוכל למשל. כמה אנשים רעבים קיפחו את חייהם רק משום שהם נולדו במדינה ה'לא נכונה'?

אז בואו נעצור לרגע. 

נכון, אנחנו חסרים מעט. אבל כמה הרבה כבר יש לנו? תתמקדו ברגע הזה, ואל תפסיקו להודות עליו. יום אחד תפתחו את תיבת התודה שלכם ותבינו עד כמה יקר הוא מה שהודיתם עליו היום. 

 

הסיבה החמישית: עיצוב המודעות

כוח הבחירה שלנו מציב לפנינו אתגר שלא תמיד קל לנו להתמודד איתו, אבל אם רק נבין את הכוח והעוצמה שלנו לנווט אותו למקומות גבוהים - לא נתמהמה אפילו לעוד רגע קטן עם העבודה הזו. בכוחנו לבחור לנווט את המודעות שלנו למקום שבו אנחנו רוצים להיות, וכאשר אנחנו אומרים תודה - המודעות שלנו 'נזרקת' למציאות של חיוביות, שמחה וטוב. 

ככל שנתרגל לומר תודה על הכל, כך נתחבר יותר ויותר לעצמנו, לבוראנו ולזולתנו ונוכל להפיק את המירב ממצבים שונים שאנו נתקלים בהם בחיינו. שאלו את עצמכם בכל סיטואציה שהיא - 'איפה מסתתר הטוב שבזה', והכירו עליו תודה. גם אם אתם לא רואים ברגע הראשון כיצד אפשר להודות על המצב הזה - התעקשו על כך. 

העקשנות הזו היא עקשנות בריאה ונצרכת, ובבוא העת היא תוביל לתוצאות בלתי מתפשרות בחייכם. 

 

הסיבה השישית: שהחזרת בי נשמתי

כשאנחנו אומרים תודה ומכירים טובה על כל מה שיש ואין לנו, אנחנו בעצם עושים עבודה של החזרת הנשמה. לאן היא חוזרת, ומהיכן? היא חוזרת להכרה במה שיש לה, מתוך הבולען המפחיד והשחור שבו היא התבוססה כשלא אמרה תודה. 

מודה אני שהחזרת - אחרי שאמרנו תודה וקיבלנו את האני, צריכים להבין שהיה כאן תהליך שגרם לנו לחזור ממקום שהוא לא טוב, למקום טוב. מחושך לאור, מעצבות לשמחה, מחוסר דעת לדעת. 

המצב הזה כשלעצמו גורם לנו להעריך את עצמנו יותר, לאהוב את החיים שלנו יותר ולעודד את עצמנו להמשיך לעמוד בגבורה במה שמשמיים מנסים ובוחנים אותנו בו. 

ואז מתרחש המצב של 'בי נשמתי' - הנשמה, שהיא חלק אלו-ק ממעל, חוזרת לשכון בתוכנו. 

רוצים גם אתם להגיד תודה? כתבו אלינו למייל shira@htv.co.il ואולי תזכו שגם מכתבתם יתפרסם במדורנו