יהדות ונצרות: למה משה ארנס ז"ל סירב להשתתף בלוויית אחיו?

בשבוע שעבר נפטר פרופסור משה ארנס, כשהוא בן 93. ארנס, חתן פרס ישראל וחתן פרס הדיפלומטיה הישראלית כיהן כשר הביטחון במהלך שלוש קדנציות שונות, ושימש גם כשר החוץ. הוא היה שגריר ישראל בארצות הברית. במקצועו היה מהנדס אווירונאוטיקה, חבר בטכניון וסמנכ"ל התעשייה האווירית.

רבות שחו אודות דמותו של ארנס, ואנו התפעלנו במיוחד מאחד הסיפורים, שלא זכה להכרה מרובה כל כך.

היה זה לפני מספר שנים, כאשר אחיו של ארנס נפטר, וארנס טס לארצות הברית על מנת להשתתף בהלוויתו. לאחר שנחת בארה"ב ושם פעמיו לעבר ההלויה, נודע לו לתדהמתו שבחודשי חייו האחרונים החליט האח לטבול לנצרות, וכי טקס הקבורה יהיה נוצרי. כאשר שמע זאת ארנס, הוא סב מיד על עקביו. עלה על המטוס הראשון ושב לישראל, כאשר אינו משתתף בהלוויית אחיו.

מעשהו זה של ארנס אמור לחדד לנו את התובנה הברורה מאליה: בין עם ישראל לשאר אומות העולם קיים חיץ שאינו ניתן לגישור. על כל אחד מאיתנו להרגיש שההבדל בין ישראל לעמים הוא כהבדל בין אור לחושך.

למשה ארנס היה ברור: כאשר יהודי ממיר את דתו והופך למשומד, הוא כורת את הענף המחבר אותו לעם ישראל, ואפילו לאחיו. כיהודים, אנו מאמינים באמונה מוחלטת בהיותו של בורא עולם אחד ויחיד, ובכך שעם ישראל הוא עמו הנבחר. בכך שאנו אומרים פעמיים ביום "שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד" אנו מחדדים, מזכירים ומשננים את האמונה הנצחית בהיותו של ה' אחד. מי שכופר באמונה זו וממיר את דתו – לא נותר לנו אלא לחכות לו שישוב חזרה לחיק עמו, אך לא נוכל לתת לגיטימציה, אף לא מזערית, למעשה זה.

לקריאה נוספת אודות נצרות ויהדות:

 נצרות לעומת יהדות: איך יודעים בוודאות שהנצרות היא שקרית?

"תמיד האמנתי באלוקי ישראל": ראיון עם שלמה ברונל, כומר לשעבר

היהודיה הנודדת שהגיעה הביתה

מהנצרות ליהדות: "הרגשנו שכאן זה הבית שלנו"

"לא היתה לי תכלית אמיתית בחיים"

מהכמורה ליהדות: "לא רציתי עבודה זרה - רק אמת"

מה להשיב למיסיונרים?

מהכנסייה לבית הכנסת: סיפורו של הרב יהודה פרץ, שרגע לפני הפיכתו לכומר הכיר את האמת

הוא היה עמוק בתוך הנצרות: מתבולל ומיסיונר ממולח. אבל אז פגש את רופא הילדים ממקסיקו; ריאיון מיוחד עם הרב דניאל עשור