הרב עובדיה יוסף מזהיר: אין צחוק בקידושין!

בבתי הספר המעורבים בנים ובנות אירעו כמה פעמים מקרים חמורים, הם אינם יודעים על החרם שלא לקדש בלי חופה, רצו לשחק ביחד 'יקומו נא הנערים וישחקו לפנינו', בחור גדול בן שבע עשרה רצה לעשות משחק בענייני קידושין, היתה שם אחת בת גילו שלומדת עמו, לקח טבעת ואמר: אחינו בית ישראל שמעו, הרי את מקודשת לי בטבעת זו כדת משה וישראל! וכולם הרימו קולם בצחוק וקראו "מזל טוב".

בא אחד וסיפר לי את המעשה, אמרתי לו שילך מיד למחלקת הנישואין וירשום את הבחורה הזו, כעת לא אכפת לה, אך כשתרצה להנשא נעמיד אותה במקומה. ורשמו אותה ברשימת מעוכבי חיתון.

כשבאה להירשם לנישואין לאחר כמה שנים, אמרו לה את צריכה ללכת לבית הדין לברר אם מותר לך להתחתן, יתכן שאת אשת איש! באו לבית הדין של אשדוד, והדיינים נחלקו, שניים אמרו שצריכה גט ואחד אמר שאינה צריכה. הגישה ערעור ובאו אלינו לבית הדין לערעורים, וראינו שהבחור רשע ורצונו לסחוט ממנה כסף, ואינו מוכן לתת גט כיון שראה שצריכים אותו.

נכנסנו לעובי הקורה ופסקנו את הדין כפי ההלכה. זו בעיה! אסור לעשות צחוק בדברים האלה .

זהירות בקידושין

בית הדין בעיר ליאון שבצרפת נקלעו לבעיה שהיה קשה להכריע בה, ומעשה שהיה כך היה, אשה התחתנה בנישואין דתיים עם חופה וקדושין כדת משה וישראל בבית הכנסת. מסדר הקידושין היה איש פשוט, לא תלמיד חכם ולא ירא שמים, והביא שני עדים שיעידו, ומאז אחד מהם נפטר.

לאחר מכן התגרשה בערכאות, פירוד אזרחי בלא גט, שלפי דין תורה היא עדיין אשת איש, והתחתנה בערכאות עם יהודי אחר. ישב עמה כמה שנים ונולד לו ממנה בן. עתה הוא בחור ורוצה להתחתן, אמרו לו שהוא ממזר כיון שאמו לא קבלה גט והתחתנה עם מישהו אחר כשהיא אשת איש. באו לבית הדין והיו מאוד בצער.

אמרתי להם שיחקרו מי היו עדי הקידושין, כיון שאנו יודעים שהמסדר היה קל דעת. אחד העדים נפטר, אמנם היה דתי. אך השני היה פסול, ויש דין 'עדות שבטלה מקצתה בטלה כולה'. בא העד לבית הדין, שאלוהו: איך היית באותו זמן? שכן שעת הקידושין קובעת, כיום הוא ירא שמים, פותח את בית הכנסת, משכים ומעריב לבתי כנסיות, ומשתתף בשיעורי תורה, אך עברו עשרים שנה מאז מעשה הקדושין, והודה על האמת שהיה אז מוכר בחנות בשוק, כותב בשבת, ונוסע בעצמו ברכב לחנות בשבת. שאלוהו, יש עדים עליך? אמר איני יודע, אך כעת שבתי בתשובה.

ובית הדין שואלים אותי, אמנם הוא הודה שהוא היה פסול, אלא ש'אין אדם משים עצמו רשע'. אמרתי להם, שדבר זה שנוי במחלוקת, רבינו יוסף הלוי אבן מיגאש סובר שסומכים עליו ומאמינים לו, וממילא הקידושין בטלים, אלא שקשה לסמוך על כך כיון שיש חולקים עליו, תחפשו ואולי תמצאו עדים שהיו מכירים אותו אז, עשרים שנה זה לא מימות המשיח... אחרי כמה חדשים מצאו שלשה עדים שמכירים שהיה נוסע ברכב בשבת ופותח את החנות וכותב. אחרי שהם העידו נכנסנו לתוך הבעיה האם אומרים עדות שבטלה מקצתה בטלה כולה, יש בזה אריכות דברים, כמו שבכל דבר יש מחלוקת .

בעוונותינו הרבים דבר זה שכיח מאוד לא רק בצרפת אלא גם בארה"ב ושוויץ ועוד, שם אין חוק של נשואין וגירושין כמו בארץ, ולכן אשה שמסתכסכת עם בעלה מביאה את הסכסוך לפני שופט גוי, הוא נותן לה תעודה שהיא גרושה והולכת ומתחתנת עם אחר בלי גט, ואז הילדים יכולים להיות ממזרים! אלא אם כן השני ירא שמים מברר האם יש לך גט או לא, אך אם הוא מארחי פרחי שאינו יודע בין ימינו לשמאלו, ופעמים רבות אינם יודעים בכלל שצריך גט מרוב בורותם! וגם אם יבוא רב וידבר בבית הכנסת, הם בורים ועמי הארץ ואינם באים לבית הכנסת, לכן כל שני וחמישי יש לנו בעיה כזו. ב"ה שכאן יש את החוק של נישואין וגירושין שמציל הרבה, אשה לא תעיז להתחתן בלי גט, אלא אם כן היא רשעה מרושעת הולכת לקפריסין ומתחתנת, אך כל מי שיש לה זיק אינה מתחתנת עד שמקבלת גט.

הדברים לקוחים מתוך הספר "מעדני המלך". לרכישת הספר היכנסו להידברות שופס או הקליקו כאן.