הפרדה מגדרית או הדרה: איך בדיוק רוצים לשלב את החרדים בחברה הישראלית?

בשבוע שעבר הוציא בג"ץ  צו על תנאי בו דרש מהמועצה להשכלה גבוהה (מל"ג) לתת הסברים בנוגע לצורך בהפרדה בין גברים ונשים במסגרת תוכנית חומש לשילוב חרדים באקדמיה. המחלוקת היא בין אנשי האקדמיה שמלינים על ההפרדה המגדרית בתוכניות אקדמיות המיועדות לחרדים, לעומת עמדת פורום קהלת לפיה יש לאפשר הרחבת ההפרדה.

המצב כיום הוא שישנם מסלולי לימוד לתואר ראשון הייעודיים לאוכלוסייה החרדית, וההרשמה אליהם מתאפשרת לחרדים בלבד. אלה מאפשרים הפרדה מגדרית בכיתות הלימוד בין גברים חרדים לנשים חרדיות. נו, אז מה בדיוק הבעיה כאן?

הדיון מקפל בתוכו את השאלה האם החברה הישראלית בשנת 2019 באמת יכולה להכיל ולכבד את הציבור החרדי, על הנהגותיו וצרכיו הייחודים, מבלי למתוח עליו ביקורת סמויה, ומבלי לראות את ההתחשבות בצרכים שלו כניסיון להכפיף את המרחב הציבורי לצרכיו שלו.

באותה נשימה עולות כמה וכמה תהיות: אם רוצים לשלב את החרדים באקדמיה, בתקווה שהם ישתלבו בעתיד בשוק העבודה במקצועות מכניסים– צריך להכשיר את התנאים הפיזיים כדי שהציבור החרדי, שכפוף להלכה, אכן יוכל להגיע וללמוד, מבלי להיתקל במוקשים בדרך.  אי אפשר לטעון שהציבור החרדי לא 'שותף' בנטל הכלכלי (טענה שאגב, איננה נכונה עובדתית), ומתקיים בעיקר מקצבאות, מבלי לאפשר את התנאים האופטימליים שאכן יאפשרו לו להשתלב. 

אחד החששות מההפרדה המגדרית היא שההפרדה תזלוג למרחב ציבורי בקמפוס כמו הספרייה. כשם שברור שמטעמים שיווקיים הקפיטריות בקמפוסים יכניסו מוצרים עם כשרות מהודרת, בגלל דרישת הלקוחות החדשים, כך צריך ברור שלסטודנטיות והסטודנטים החרדים תהיה גישה למסלולים בהפרדה.   

* * *

יש בדיון הזה לא פחות מניחוחות של סלידה ובוז. הרי מי בדיוק נפגע מזה? החרדיות? אה רגע, החרדיות נפגעות אבל בעצם הן לא יודעות שהן נפגעות. 'הפרדה מגדרית' בז'רגון הבג"צי הוא בתכל'ס אחד מיסודות הצניעות הכי בסיסיים בעולמה של האישה החרדית והגבר החרדי. האם מישהו יעלה על דעתו לאסור הפרדה מגדרית בחתונה חרדית, כי זה אולי פוגע ברגשותיה של הכלה? אולי זה השלב הבא.  

עצם השיח המכובס מבטא את הדעה שהפרדה בין גברים לנשים במגזר החרדי היא פרימיטיבית וחשוכה. עצם המחשבה שאישה חרדית או גבר חרדי אינם ברי דעת כדי להחליט איך לחיות, לא פוגע בכבוד האדם?  תלוי איך מסתכלים על זה.      

ולבסוף – אם ההפרדה במסלולים ייעודים מכרסמת ביסודות הדמוקרטיה איך בדיוק רוצים לקלוט חרדים בצבא? זאת ההוכחה שסוגיית הגיוס החרדי היא כנראה לא יותר מאשר עילה ללכת לבחירות. זה היה לגיטימי, אלמלא השנאה והפירוד שזה זורע בעם ישראל. אם רוצים לדבר על גיוס, שיווין בנטל או כל נושא אחר, צריך לבוא עם לב נקי ופתוח. לא לזרוק סיסמאות לאוויר, ולשסות בין הציבוריים. בטח לא צריך לרוץ לבג"צ. אם לחברה הישראלית היו מנגנונים שמאפשרים דיאלוג, לא היינו צריכים ללכת לבית המשפט כדי שבחסות החוק יגיד לנו מה עושים. הציבור החרדי לא רוצה לכפות את עצמו ואת ההלכה על אף אחד/ת. הם רוצים לחיות בתוך ועם החברה הישראלית. רק תתנו להם, מבלי לנסות לחנך אותם תוך ראייה עקומה ופטרונית.