בחירות 2019: כיצד השיח על "הדרת נשים" דווקא מכרסם במעמד האישה?

על פי נתונים שפורסמו לאחרונה בכלי תקשורת הילודה בישראל נמצאת במגמה הפוכה מזאת העולמית. הנתונים מצביעים על כך שבקרב האוכלוסייה היהודית בארץ דווקא החילוניות, המשכילות והמבוססות יולדות יותר, בניגוד כאמור למגמה העולמית ההפוכה. אפשר לנסח את הממצאים קצת אחרת: הדתיות/חרדיות, הלא משכילות והעניות הן אלה שעל פי הסטטיסטיקה העולמית אמורות ללדת יותר. כלומר עקרונית ילודה וגידול ילדים הם עסק לנשים לא הכי חכמות, שסביר להניח לא חושבות בכובד ראש על הביטחון הכלכלי של צאצאיהן. מה יכול לעצור אותן מלהמשיך ללדת?

השכלה, חילון ובגדול מה שנקרא ה"נאורות", הם המשך ישיר לשיח על הדרת נשים במרחב הציבורי, שההקשר שלו הוא פוליטי. על רגל אחת נאמר במציאות הישראלית של 2019  כשאומרים 'הדרת נשים' בעצם מתכוונים להפרדה בין גברים לנשים, הפרדה שמובנית בתוך עולמם של החרדים, והיא חלקם מתרבותם והנהגותיהם. כולם יודעים שבבתי הספר הדתיים/חרדים בנים ובנות לומדים בנפרד. כולם יודעים שבבתי כנסת יש עזרת נשים ועזרת גברים.  

צניעות או כבוד לאישה?

כידוע, ההפרדה נעשית בעיקר מטעמי צניעות, ובטח לא כניסיון לפגוע במעמדה של האישה או להדגיש את נחיתותה לעומת הגבר. על אותו משקל, חתונות נערכות בהפרדה מהמטעמים הברורים. יחד עם זאת, בתי-הספר הפרטיים בבריטניה, דוגמת איטון קולג', הם מוסדות לבנים או בנות בלבד גם היום. אז איך הפכה הפרדה להדרה? פשוט מאוד, מספר אירועים שהתרחשו בשוליים, שכלל אינם מייצגים את המגזר החרדי, יצרו פלטפורמה להתהוות אג'נדה פוליטית.     

כשמדברים על הדרה, למי באמת מתכוונים? מי נפגעת מההדרה? האם האישה החרדית שבוחרת בהפרדה בגלל אורח חייה, או אישה שאינה דתייה אבל כן חרדה שעוד יבוא היום ודגלי המהפכה החרדית/דתית יונפו בתל-אביב או בירושלים? את אף אחד לא מעניין שהחרדים (כשלעצמם קבוצה הטרוגנית, ולכן מגוחך לדבר עליהם כאל מקשה אחת) לא רוצים להשתלט על אף אחד.

אדרבה, כל ניסיון לענות או להתמודד נתקל באטימות. האישה החרדית מוחפצת בידיה של האישה הלא דתית שדוברת בשמה. היא טוענת בשמה שהיא מושתקת, נעלמת, כזאת שפניה נמחקות, והיא, בגלל חולשתה הפסיכולוגית לכאורה, לא יכולה להתגונן בפני הממסד הגברי השולט. כשאנחנו אומרות שזאת הבחירה שלנו, מטיחים בפנינו שהתחנכו במערכות חינוך אוטוקרטיות, לכן אנחנו מורגלות להאמין במציאות מפלה, ואין לנו יכולת לחשוב באופן ביקורתי. עכשיו ברצינות, מי הופך את הנשים החרדיות למוחלשות? האם הגברים החרדים או הנשים שמתיימרות לייצג או לגאול אותנו? התומכות הנלהבות של זכויות הנשים לא מעוניינות להקשיב. הן רוצות להשמיע שרע לנו. הן מתעלמות מהעובדה שבכך שהן מדברות על הדרת נשים, הן באמת מדירות אותנו, בגלל שהן לא מכבדות את הזכות הלגיטימית שלנו לבחור בחיים על פי ההלכה.

"להדיר" את נשות תל-אביב

ובכלל, מיהם אותם חרדים שמדירים את נשיהם, ו'מאיימים' להדיר גם את נשות תל-אביב? אם לפני 20 שנים הסטריאוטיפ של החרדי הקלאסי היה של לובשי מעילים שחורים ארוכים, שחיים בקהילה סגורה בבני-ברק, בשנים האחרונות החרדי נושא על כפתיו אוסף של סטריאוטיפים נזילים וגמישים: משתמט, עלוקה, חי על חשבון הציבור, וגם מדיר את אשתו.

החרדים והדרת נשים הם מושגים פוליטיים. כמו 'ארץ ישראל השלמה', כמו 'ימין' או 'שמאל'. כשהופכים הדרה לעניין פוליטי - לא באמת דואגים לנשים או לזכויות שלהן. נתונים סטטיסטים מצביעים על כך שמקרי אלימות רבים בתוך המשפחה מתרחשים במגזר הערבי, בין היתר, על רק כבוד המשפחה. האם אישה שמתיימרת להיות ליברלית ולייצג את הנשים תצא בקמפיין נגד הדרת נשים במגזר הערבי? ברור שלא. מצד אחד זה לא אלקטורלי, מצד שני זה נפיץ - ומאש כידוע מתרחקים.   

(צילום: shutterstock)

למה מסוכן לנו, הנשים, שיעצימו אותנו? מדוע מסוכן לנו להתעקש שדווקא נשים ייצגו אותנו? אישה כשלעצמה, כסובייקט, לא צריכה העצמה. הקב"ה ברא אותה כרצונו. זאת לא קלישאה, זאת עובדה. יחד עם זאת, בני אדם, גברים ונשים כאחד, צריכים לגדול בסביבה תומכת ואוהבת, כדי שיוכלו לעשות משהו טוב עם עצמם. זה לא בהכרח קשור למינם. זה כן קשור לתיקון עוולות חברתיות-כלכליות, ולפירוק מוקדי הכח והשליטה האמיתיים, והם כפי שאפשר להבין - לא החרדים. אלא שהרעיון כנראה משרת את השיטה: אישה מועצמת היא אישה עם קריירה, היא עובדת, מפרנסת, מגשימה את עצמה, משמיעה את קולה, היא יודעת מה היא רוצה. במילים אחרות אישה מועצמת היא אישה שחונכה, חוברתה ואולפה להתאים את צרכיה בשירות הכלכלה הניאו-קפיטליסטית. מה קורה אם האישה המועצמת בוחרת ללדת ילדים, לגדל אותם, ולהיות עקרת בית? היא יוצאת מחוץ להגדרה, היא מודרת.

מי דוחקת באמת?

למה נשים לא צריכות להתעקש שדווקא אישה תייצג אותן פוליטית? ראשית, לא בטוח שנשים יכולות לדאוג לאינטרסים של הנשים יותר מנציגים פוליטיים אחרים. שנית, אם מאמינים במעמדן שווה הערך של הנשים, ייצוגן צריך להיות אינדיפרנטי למגדר. האם פעם שמעתם גבר שמניף את דגל הייצוג בגברים? אם כבר הייתי רוצה לבחור בנציג/ה או מנהיג/ה על פי כישורים, אישיות, קבלות, עולם ערכי והשקפה חברתית. האם כאשר מדברים על חוק הצבת מצלמות בפעוטונים למשל דואגים רק לאינטרס של הילדים הרכים ואימותיהן? בוודאי שלא. הרי עקרונית, בעולם ערכי של שוויון, גם האבות דואגים לילדיהם.

האם כשמדברים על אלימות נגד נשים, זאת בעיה רק של נשים? ממש לא. לאישה שנפגעת יש אבא, ילד או אח. בקיצור ההפרדה המגדרית היא פוליטית בעיקרה, והיא עומדת בשירות אינטרסים כאלה ואחרים. המבנה החברתי-כלכלי הוא פטריאכלי ללא זיקה ליהדות ולתורה. לא התורה דוחקת את רגליהן של הנשים החוצה מהמרחב הציבורי. מי שדוחקות אותנו הן, למרבה האבסורד, דווקא מייצגות האג'נדה של נגד הדרת נשים ובעד העצמתן. זו העצמה זו?!