הרשת מתרגשת: חובש מחבק תינוק רך שניצל משריפה שהשתוללה בביתו

התמונה שריגשה את הרשת: חובש במד"א תועד כשהוא מחזיק בידיו תינוק קטן שחולץ משריפה שפרצה בבניין מגורים בבני-ברק. נהג אוטובוס בחברת דן, שהבחין בחובש, תיעד את הרגע במצלמה. החובש שמעון ברדי, המשמש גם כנהגו של הרב יגאל כהן: "לא עשיתי מעשה גבורה.  החסד בציבור החרדי הוא חלק משגרת החיים. בכל מקרה התינוק היה רגוע וחמוד". הנהג: "זה נגע לי בלב, התרגשתי. הוא החזיק את התינוק בידיו כמו אבא שלו".

המקרה התרחש אתמול בצהריים. יובל מעודה, נהג דן, סיפר: "אתמול ברבע לשתיים עשרה בצהריים נסעתי מרחוב מיצחק ניסים לכיוון קהילת יעקב בבני-ברק. באמצע המסלול הבחנתי בהמולה -  מכבי אש ואמבולנסים חסמו את הכביש. עצרתי את האוטובוס, הסתכלתי לראות מה קרה ואז הבחנתי במתנדב מד"א יקר יושב, ומחזיק בידיו תינוק להערכתי בן חודש, הוא היה ממש קטן. אני מודה שהמחזה ריגש אותי כל כך, עד כדי שהוצאתי את הטלפון וצילמתי אותו. מאחר שהיה פקק שנמשך כחצי שעה, יצא שהחובש ואני דברנו כמובן שאמרתי לו שצילמתי אותו, ושהתרגשתי".

שמעון ברדי, חובש מד"א, הוא כאמור הנהג של הרב יגאל כהן. הבוקר הוא שיחזר את שהתרחש: "בזמן שישבתי בבית מדרש ולמדתי תורה, קבלתי הודעה באפליקציה של מד"א על מקרה שריפה שנמצא במרחק של כמה רחובות ממני. אני חובש בכיר, עליתי על האופנוע, והגעתי למקום השריפה. בהתחלה היו שם ניסיונות מאולתרים לכבות אותה, עד להגעת כוחות כיבוי אש, אבל הם לא ממש הועילו. כשמכבי אש הגיעו תוך דקות אחדות, הם השתלטו על השריפה די מהר, וב"ה לא היו נפגעים. עשיתי את דרכי חזרה לאופנוע, כשלפתע הבחנתי בבחורה שמחזיקה בידיה תינוק חמוד, ממש בונבון. היא נראתה לחוצה ומבוהלת. מסביב הייתה המולה גדולה, רעש, צעקות ועשן והיא כנראה נלחצה מהסיטואציה. היא חולצה מהשריפה בבניין יחד עם התינוק.

(צילום: יובל מעודה)

"הצעתי לה שאחזיק את התינוק בזמן שהיא תלך לבדוק שהכל בסדר, וזה ירגיע אותה, וכך היה. באמת שלא ראיתי בזה משהו גדול. זה גם לא המקרה הראשון או האחרון. אני מתנדב כבר חמש שנים ובמרוצתם היו מאות מקרי הצלתם חיים וחסד. ההתנדבות היא 24 שעות ביממה, בכל זמן נתון אתה צריך להיות פנוי. לא משנה מה אתה עושה – אתה צריך להפסיק הכל ולצאת לשטח לקריאה. לכן גם בסביבה הקרובה שלי לא עשו מזה עניין. כולם יודעים שהחסד אצלנו, החרדים, הוא בשגרה.

"ברגעים שגם קשה לי, אני חושב על ליאור ז"ל שהחליט להילחם עד השנייה האחרונה"

"אחת התמונות המלוות אותי במילוי תפקידי כחובש הוא של תת ניצב ליאור בוקר ז"ל שנהרג באסון הכרמל בשנת 2010. ליאור בוקר ז"ל, קצין אגף המבצעים של המחוז הצפוני במשטרת ישראל, הפך לסמל למסירות, וכל בוקר לפני שאני יוצא לעוד יום של התנדבות בהצלת חיים, ברגעים שגם קשה לי, אני חושב על ליאור ז"ל שהחליט להילחם עד השנייה האחרונה, אפילו שזה עלה לו בחייו. אני לעומתו קטן, אבל אנסה להגיע לאותו המקום של מסירות נפש לזולת".      

לדברי ברדי, לאחר שהדיירת נרגעה היא הודתה לו. "היא הייתה מאוד לחוצה, אחרי שהיא ראתה שהכל בסדר היא הודתה ונשמה לרווחה. כנראה נלחצה מהצעקות והבלגאן. לא פשוט להיות נוכח בסיטואציה של שריפה פעילה, זה בהחלט מרתיע ולא נעים". ברדי לא בטוח אם מדובר בתינוק או תינוקת, אבל בכל מקרה הוא מרגיע: "ההערכה היא שמדובר דווקא בתינוקת, שהייתה חמודה ביותר. היא לא בכתה, להיפך, הייתה מתוקה ורגועה". 

הנהג יובל מעודה מוסיף: "מנקודת מבט שלי, השיח הציבורי בתקשורת מדבר על כך שהחרדים לא עובדים ולא תורמים. פתאום מסתכלים ורואים מקרה כזה. אני גר בבני ברק ובעצמי שייך לציבור החרדי ואני אומר מפורשות -  אני רואה כל יום עשרות מיקרי חסד, אם זה הצלת חיים או כל חסד אחר. זה מה שיש לנו בחיי היום יום, חבר'ה מהמגזר שלנו נרתמים מעצמם הרבה יותר. אישית עשיתי צבא, אם רוצים לקרוא לזה שתרמתי - שיקראו. יש אנשים שכל החיים שלהם מתנדבים, ללא זמן קצוב, הם לא תורמים כמה שנים, אלא מעבר. לצערי הפנסים של התקשורת הכללית מתמקדים דווקא על מה שלא טוב, בעוד שהאמת שונה. לא מדברים על הטוב ואני חושב שראוי להראות גם את הצד הזה, שהציבור הכללי ייפתח למה שקורה בציבור החרדי, ויראה באמת עד כמה הוא תורם, ונותן ללא תמורה ועל חשבון זמן פרטי. דווקא הרבה חרדים מבני ברק עובדים איתי.

"אני חייב לומר שיש אנשים שבאים איתי באינטראקציה בגלל תפקידי, והם אומרים לי: 'אם כל החרדים היו כמוך, המצב היה טוב'. אני עונה לכך: 'חבר'ה, כולם כמוני, אתם לא מכירים מהזווית הזאת אלא מזווית אחרת'. הציבור מכיר את הציבור החרדי מהזווית של התקשורת הכללית שבה יש הסתה ועוינות, בעוד שהאמת היא שונה. להסתה הזאת יש תוצאות לא פשוטות. עד כדי כך שחלק מהאנשים הופכים להיות שונאים של כל מה שנודף ממנו ריח של דת. אנחנו עם ישראל, וצריך להראות את האחדות בינינו". 

ברדי מוסיף: "כפי שאמרתי - זה לא מעשה גבורה. הגברת הייתה בהלם והגשתי לה עזרה. אני לא חושב שעשיתי משהו נדיר. מי שנמצא בדרך התורה והולך בדרכיה יודע שהחסד נמצא באוויר בכל מקום. הדבר הכי חשוב שיצא מזה הוא שאנשים ידעו שצריך להרבות באהבת ישראל. זה לא משנה אן מדובר באדם חילוני או חרדי. צריך אהבת ישראל לכל אדם באשר הוא - זה מה שיביא את הגאולה. צריך לקבל ולאהוב את האחר ם אם הוא שונה ממני. זה מה שקרה באותה הסיטואציה, פשוט יכולתי לראות  את המצוקה של האישה הזאת. מי שחושב על האחר, הקב"ה עוזר לו באותו מטבע. כולנו הבנים של הקב"ה. וכמו שהרב יגאל כהן אומר, אנחנו אולי נראים שונים, אבל כולנו משורש אחד".