אור החיים הקדוש - קווים לדמותו

צפו בהרצאתו של הרב עמנואל מזרחי עם רבי חיים בן עטר:

בשנת תק"ב (1742) יצא רבי חיים לארץ ישראל, וכשהגיע לירושלים ייסד בה את ישיבתו - ישיבת "כנסת ישראל", בה למדו מגדולי חכמי ארץ ישראל בדור ההוא: רבי יונה נבון (מחבר שו"ת "נחפה בכסף"), רבי חיים יוסף דוד אזולאי - החיד"א, שכתב על ימי לימודו בישיבתו: "ואני הצעיר זכיתי והייתי בישיבתו הרמתה, ועיני ראו גדלות תורתו, עוקר הרי הרים, וקדושתו הפלא ופלא, ולפי דורנו היה לב הרב מבעית בתלמודו, והיה כמעיין המתגבר".

מלבד ספרו "אור החיים" על התורה כתב רבי חיים עוד מספר ספרים: "פרי תואר" - חידושים על חלק יורה דעה שבשלחן ערוך (בספר זה הוא משיג בשיטתיות על הספר "פרי חדש" לר חזקיה די סילוה, כשכוונתו ליישב את שיטות הראשונים שעליהם חלק הרב פרי חדש ולהוכיחו על נטייתו להקל). "חפץ ה" - חידושים על מסכתות ברכות, שבת, הוריות וחולין. "ראשון לציון" - חידושים על מסכתות: ברכות, סוכה, ביצה, תענית, מגילה, מועד קטן, חגיגה וחידושים על שולחן ערוך, משנה תורה לרמב"ם, ופירוש לפסוקים בנביאים וכתובים.

רבי חיים נפטר בט"ו תמוז שנת תק"ג (1743) בהיותו כבן 47. קברו ידוע בהר הזיתים אל מול הר הבית.

על הספר: פירוש "אור החיים" על התורה, מרבי חיים בן עטר, הוא הפירוש הנלמד והמפורסם ביותר לאחר הפרשנות הקלאסית לתורה (רש"י, ראב"ע ורמב"ן).

מתוך כל אותם "גרגירים" שנתפרשו על ידו מידי שבוע - "מהם ישוב הכתובים דרך עיון... דרך פשט, ומהם דרך דרש, ומהם דרך רמז, ומהם דרך סוד" – נבנה פירושו לתורה.כרבי יצחק עראמה בספרו "עקדת יצחק" וכרבי יצחק אברבנאל (שניהם בני המאה ה-15) בפירושו לתנ"ך, שהקדימו שאלות על הפסוק או הקטע המתפרש על ידם כבסיס לפירושם, גם הר"ח נוהג כך לעתים קרובות, ומקדים שאלות המשמשות רקע לחידושיו ופירושיו.

הרב מסביר מדוע קרא לפירושו על התורה "אור החיים": "כי התורה נקראת אור... ולפי שיש כמה דברים שייתייחס להם [המונח אור וכגון] אור הנר, ואור השמש, והירח והכוכבים, לזה ציינתיהו "אור החיים", שם זה מיוחס לבורא עולם הנקרא חיים... ולתורה שנקראת חיים... ולצדיקים הנקראים חיים".

צפו בתכנית "סיפורי צדיקים" על אור החיים הקדוש:

עיקרו של הפירוש נכתב עוד בהיותו במרוקו, כשהבסיס ששימש ליצירתו היה דרשותיו הרבות אותם דרש בפני תושבי עירו סאלי. בפירושו נמצא פירושים העוסקים בפשט הכתובים, ברמזים, וכאלה שהם בעלי אופי מוסרי, שנאמרו ככל הנראה בפני פשוטי העם, ומהם עיונים אל מול הפרשנות הקלאסית, ביאורים מעמיקים בקבלה ופירושים ארוכים ומורכבים - שנאמרו, מן הסתם, בפני תלמידי החכמים שבעירו.

החידושים ב"אור החיים" לא נכתבו במשיכת קולמוס אחת, פעמים רבות לאחר שכתב חלק מן החידוש, התגלו לרבי חיים מקורות נוספים המחזקים את פירושו, או מאירים אותו באור חדש, ואז מציין הוא "בא לידי מאמר אחד", "שוב מצאתי שאמרו במכילתא" וכדומה, ואז משלים הוא את הרעיון, החידוש, בתוספת שלעתים עולה על המקור הראשוני.

פירוש "אור החיים" ומחברו זכו ליחס של הערצה על ידי כל לומדי התורה, אך בעיקר על ידי תנועת החסידות - אבותיה, אדמורי"ה וחסידיה בכל הדורות - שקבעו בו את לימודם בצוותא בכל ליל שבת.