דמויות ביהדות
יום ההילולא ה-856: 7 עובדות מרתקות על ה"אבן עזרא", מגדולי מפרשי התנ"ך
רבי אברהם אבן עזרא היה מגדולי מפרשי התנ"ך וחיבר ספרים ופיוטים רבים. 7 עובדות שאולי לא ידעתם על דמותו הגדולה
- נעמה גרין
- פורסם ל' שבט התשפ"ג
הערב ומחר (יום רביעי א' אדר) יחול יום ההילולא ה-856 לפטירתו של רבי אברהם אבן עזרא, מגדולי מפרשי התנ"ך. 7 עובדות לדמותו הגדולה.
1. ר' אברהם בן מאיר אֶבּן עזרא (ראב"ע) נולד בשנת ד'תתנ"ב בטולדה שבספרד, בתקופת תור הזהב של יהדות ספרד, ונפטר בא' אדר א' ד'תתקכ"ז. הוא היה ממפרשי התנ"ך, משורר, בלשן, רופא ופילוסוף, מהבולטים בהוגים היהודים בימי הביניים. עסק גם באסטרולוגיה, מתמטיקה ואסטרונומיה. חיבר ספרים ופיוטים רבים.
2. האבן עזרא הוא מגדולי מפרשי המקרא בכל הדורות, ופירושיו מצטיינים בנטייה חזקה לפשט. פירושיו מקוריים ומצטיינים בסגנונם הקצר והתמציתי, הקשה לעתים להבנה. האבן עזרא שם דגש חזק על פירוש לפי כללי הדקדוק.
3. יש בידינו פירושים של אבן עזרא לספרים: תורה, חמש מגילות, ישעיהו, תרי עשר, תהלים, איוב ודניאל. האבן עזרא מזכיר את פירושיו לנביאים ראשונים ומשלי, אך הם כנראה אבדו ברבות השנים ולא שרדו.
4. רבי אברהם אבן עזרא הרבה לכתוב שירה והיה מהמשוררים הפורים ביותר בתקופתו. שרדו לנו משיריו למעלה משלוש מאות שירים.
5. משיריו הידועים: "אגדלך אלקי כל נשמה"; "אש תוקד בקרבי"; "כי אשמרה שבת"; "לך קלי תשוקתי"; "צמאה נפשי לאלוקים לקל חי"; "אשורר שיר במלחמה ערוכה".
6. הפיוט אותו חיבר "כי אשמרה שבת" הוא מפיוטי השבת הנפוצים והידועים ביותר, המושרים על ידי כל עדות ישראל, בשינויי נוסח קלים. שמו של המחבר חתום בראשי התיבות של הבתים. מילות הפיוט: כִּי אֶשְׁמְרָה שַׁבָּת קל יִשְׁמְרֵנִי. אות הִיא לְעולְמֵי עַד בֵּינו וּבֵינִי.
אָסוּר מְצא חֵפֶץ עֲשות דְּרָכִים. / גַּם מִלְּדַבֵּר בּו דִּבְרֵי צְרָכִים. / דִּבְרֵי סְחורָה אַף דִּבְרֵי מְלָכִים. / אֶהְגֶּה בְּתורַת אֵל וּתְחַכְּמֵנִי:
בּו אֶמְצָא תָמִיד נופֶשׁ לְנַפְשִׁי / הִנֵּה לְדר רִאשׁון נָתַן קְדושִׁי. / מופֵת בְּתֵת לֶחֶם מִשְׁנֶה בַּשִּׁשִּׁי / כָּכָה בְּכָל שִׁשִּׁי יַכְפִּיל מְזונִי:
רָשַׁם בְּדַת הָאֵל חוק אֶל סְגָנָיו / בּו לַעֲרוךְ לֶחֶם פָּנִים בְּפָנָיו. / עַל כֵּן לְהִתְעַנּות בּו עַל פִּי נְבונָיו אָסוּר, / לְבַד מִיּום כִּפּוּר עֲונִי:
הוּא יום מְכֻבָּד הוּא יום תַּעֲנוּגִים / לֶחֶם וְיַיִן טוב בָּשר וְדָגִים / הַמִתְאַבְּלִים בו אָחור נְסוגִים / כִּי יום שמָחות הוּא וּתְשמְחֵנִי:
מֵחֵל מְלָאכָה בו סופו לְהַכְרִית / עַל כֵּן אֲכַבֵּס בּו לִבִּי כְּבורִית / וְאֶתְפַּלְּלָה אֶל אֵל עַרְבִית וְשַׁחֲרִית / מוּסַף וְגַם מִנְחָה הוּא יַעֲנֵנִי:
פיוט נוסף של ה"אבן עזרא" הוא "צמאה נפשי לאלוקים לקל חי". זהו פיוט הנכלל כחלק מזמירות השבת, ונהוג לשיר אותו בסעודת ליל שבת ובסעודה שלישית. ראשי התיבות של הבתים הוא: אברהם בן עזרא.
צָמְאָה נַפְשִׁי לֵאלוקים לקל חָי / לִבִּי וּבְשָׂרִי יְרַנְּנוּ לְקל חי
א-ל אֶחָד בְּרָאָנִי וְאָמַר חַי אָנִי / כִּי לֹא יִרְאַנִי הָאָדָם וָחָי
בָּרָא כֹּל בְּחָכְמָה בְּעֵצָה וּבִמְזִמָּה / מְאֹד נֶעֱלָמָה מֵעֵינֵי כָל חָי
רָם עַל כֹּל כְּבוֹדוֹ כָּל פֶּה יְחַוֶּה הוֹדוֹ / בָּרוּךְ אֲשֶׁר בְּיָדוֹ נֶפֶשׁ כָּל חָי
הִבְדִּיל נִינֵי תָם חֻקִּים לְהוֹרוֹתָם / אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה אוֹתָם הָאָדָם וָחָי
מִי זֶה יִצְטַדַּק נִמְשַׁל לְאָבָק דָּק / אֶמֶת כִּי לֹא יִצְדַּק לְפָנֶיךָ כָּל חָי
בְּלֵב יֵצֶר חָשׁוּב כִּדְמוּת חֲמַת עַכְשׁוּב / וְאֵיכָכָה יָשׁוּב הַבָּשָׂר הֶחָי
נְסוֹגִים אִם אָבוּ מִדַרְכָּם שָׁבוּ / טֶרֶם יִשְׁכָּבוּ בֵּית מוֹעֵד לְכָל חָי
עַל כֹּל אֲהוֹדֶךָ כָּל פֶּה תְּיַחֲדֶךָ / פּוֹתֵחַ אֶת יָדֶךָ וּמַשְׂבִּיעַ לְכָל חָי
זְכוֹר אַהֲבַת קְדוּמִים וְהַחֲיֵה נִרְדָּמִים / וְקָרֵב הַיָּמִים אֲשֶׁר בֶּן יִשַׁי חָי
רְאֵה לִגְבֶרֶת אֱמֶת שִׁפְחָה נוֹאֶמֶת / לֹא כִי בְנֵךְ הַמֵּת וּבְנִי הֶחָי
אֶקּוֹד עַל אַפִּי וְאֶפְרוֹשׂ לְךָ כַּפִּי / עֵת אֶפְתַּח פִּי בְּנִשְׁמַת כָּל חָי
7. ראב"ע חיבר עשרות ספרים: פירוש על חמש מגילות; מאזני לשון קודש; ספר דקדוק עברי; פירוש לספר איוב ולספר דניאל; תרגם מערבית את שלושת ספרי הדקדוק של ר' יהודה אבן חיוג'.
פירושו הקצר על התורה; פירוש על נביאים ראשונים (אבד) ; פירוש על ספר ישעיהו; ספר היסוד (אבד); "שפת יתר", ספר דקדוק בכתב יד; "ספר העיבור"על לוח השנה; "שפה ברורה"; דקדוק עברי; "ספר הלוחות" - לוחות אסטרונומיים; "ספר השם"; פירושו הארוך על התורה, ממנו נותרו קטעים מספר בראשית וספר שמות בשלמותו; פירוש על דניאל, תהילים, תרי עשר, פירוש שני על מגילת אסתר ופירוש שני על שיר השירים; "יסוד מספר": ספר דקדוק העוסק בשמות המספר; "ספר המספר": עוסק באריתמטיקה; "ספר האחד": על המספרים 1–9. ספריו האסטרולוגיים: ראשית חכמה, ספר הטעמים, משפטי המזלות, ספר המולדות, ספר המבחרים, ספר המאורות, ספר העולם, ספר מפתח שלמה, יסוד מורא ואגרת השבת.