אדר א’ ואדר ב’: מיהו ה’אדר’ האמיתי? כל מה שרציתם לדעת על שני ’אדרים’

מדי כמה שנים בלוח השנה העברי מופיעה שנה מעוברת. זוהי שנה הכוללת 13 חודשים. בעוד בשנים רגילות יש חודש אדר אחד, ושנה מעוברת שניים: חודש אדר א ואדר ב.

מטרת עיבור השנה היא כיוון שכל המועדים העבריים בנויים מצד אחד על מולד הלבנה, ומצד שני צמודים לעונות השנה. בשל הציווי: "שמור את חודש האביב", יש צורך להוסיף חודש נוסף לפני חג הפסח, כדי לגרום לכך שחג הפסח יחול תמיד בעונת האביב.

בתקופת חז"ל הייתה הסנהדרין מחליטה מדי שנה אם לעבר את אותה שנה. חברי הסנהדרין היו דנים בנתונים שונים היכולים להשפיע על עיבור השנה. הנתון העיקרי היה, כמובן, האם חג הפסח יחול באביב או לא. אך היו גם נתונים נוספים כמו דרכים משובשות או גשרים הזקוקים לתיקון שעלולים לסכן את חיי העולים לרגל לירושלים בחג הפסח. לאחר שההחלטה התקבלה, היו נשלחים מכתבים מיוחדים לכל עם ישראל עם עדכון לוח השנה.

כיום נוהג לוח עברי קבוע, שבו השנים המעוברות נקבעות מראש בקביעות מחזורית של 7 שנים מעוברות בכל מחזור של 19 שנים. כלומר, שנה מעוברת חלה בערך אחת ל-3 שנים. השנים המעוברות הן: גו"ח אדז"ט.

בשנה מעוברת נוסף חודש בין שבט לאדר המכונה אדר א', או 'אדר ראשון', וחודש אדר הרגיל נקרא 'אדר ב'. חכמינו קבעו כי ימי הפורים מצוינים באדר ב', על מנת לסמכם לחג הפסח. גם ציון יום פטירתו של משה (ז' באדר) נקבע לאדר ב'. ימי י"ד וט"ו באדר א', בהם לא חוגגים את חג הפורים, נקראים 'פורים קטן'. בפורים קטן לא נהוגות מצוות הפורים כגון קריאת המגילה, משלוח מנות, או מתנות לאביונים, אבל הוא אסור בתענית ובתחנון ומרבים בו בסעודה.

הבחירה להכפלת חודש אדר אינה מקרית והיא נובעת משתי סיבות - הראשונה היא העובדה שהעיבור נועד לשמור על מועד חג הפסח בעונת האביב, והשנייה היא העובדה שעל פי מנין החודשים בתנ"ך ולפי לוח שנה העברי הקדום - חודש אדר היה החודש האחרון בשנה.

חוץ מהעובדה הפשוטה שחודש שלם נוסף ללוח השנה, יש לכך גם השלכות מעשיות מאוד. אחת התופעות המפורסמות היא שילד שנולד לפני חברו – יחגוג את בר המצווה שלו לאחר חברו. דבר זה מתרחש כאשר שני הילדים נולדו בשנה מעוברת, האחד נולד בסוף אדר א' ואילו השני בהתחלת אדק ב'. אם לאחר 13 שנה השנה לא תהיה מעוברת ויהיה רק אדר אחד – הילד הצעיר יותר יחגוג בר מצווה בתחילת אדר, ואילו הילד הגדול יותר יחגוג רק בסוף אדר.

תופעה מעניינת נוספת נוגעת לתאומים שנולדו בערב ראש חודש אדר בשנה רגילה, כאשר האחד נולד לפני השקיעה (כלומר: ל' שבט) והשני נולד רבע שעה לאחר מכן (כלומר: א' אדר). אם לאחר 13 שנה השנה תהיה מעוברת, ילד אחד יחגוג בר מצווה בל' שבט, ואילו תאומו הצעיר ממנו ברבע שעה בלבד – יחוייב במצוות רק חודש לאחר מכן, בר"ח אדר ב'.

ומה לגבי אדם שאיבד אחד מיקיריו בחודש אדר של השנה המעוברת. באיזה חודש אדר הוא יציין את יום השנה לפטירה? נושאים אלו ואחרים נידונים בהרחבה בספרי ההלכה השונים.

בשנה מעוברת קיימים 60 ימי 'אדר'. הרבי מליובאוויטש ציין שהמספר "60" מסמל את עקרון ה"בטל בשישים". בשנה המבורכת באדר כפול, המכיל 60 ימים, כל הצרות, הכאב, העצב, הייאוש והדכדון – בטלים הודות לשמחה הגדולה של 60 ימי 'אדר'.