סוף העולם: האם היקום נגמר במקום כלשהו?

יצחק שואל:

"שלום וברכה. קראתי את הכתבות שכתבת בנושא חידת הזמן (עלון וישלח מס' 377, עלון וישב 378), שם הסברת שהיקום איננו אינסופי, כי הוכח שהיתה לו התחלה. אבל אם היקום בעצם סופי, אז מה יש אחרי כל החלל? נניח לרגע שאני עומד עכשיו בקצה היקום, מביט קדימה כשכל הגלקסיות מאחורי גבי, האם לא אראה שם משהו? גם אם תאמר שישנה איזו חסימה מסויימת כמו קיר, אז חייב להיות משהו מאחורי הקיר הזה בסוף היקום, לא? אני מבולבל..."

* * *

שלום יצחק, ותודה על שאלתך המעניינת.

לפני ממצאיו של טלסקופ החלל האבל, סברו רוב המדענים שהיקום אינסופי ונצחי - שקיימים אינסוף כוכבים וכוכבי-לכת בחלל נצחי ללא שינוי וללא סוף. תיאוריה זו כונתה "תיאוריית המצב היציב" (או בפשטות: "היקום הסטטי").

תיאוריה זו הופרכה מיסודה בעקבות גילוייו של טלסקופ החלל המשוכלל "האבל" (על שם האסטרונום המפורסם אדווין האבל), אשר גילה שהיקום כולו מתרחב, הגלקסיות מתרחקות זו מזו בתופעה שנקראת "הסחה לאדום".

במילים אחרות, היקום שלנו "מזדקן", גדל, ומכאן שהיה בעברו צעיר וקטן יותר - הגלקסיות היו קרובות יותר זו לזו, ובראשית היו כל החומרים מרוכזים בנקודה זעירה מאוד, אותה כינו מדענים בשם: "הנקודה הסינגורלית".

ממצאים נוספים, כמו קרינת הרקע הקוסמית, איששו עובדה זו: היקום כולו נברא יש מאין, באור ראשוני אדיר: "ויהי אור"!

עוד לפני יותר מ-800 שנה תיאר הרמב"ן את בריאת היקום מחומר היולי (חומר בראשיתי), ממנו יצר הבורא את כל הגלקסיות והכוכבים. לאחר אלפי שנים, הגיע המדע המודרני למסקנה זו בדיוק, ומכנה אותה בשם "תיאורית המפץ הגדול".

כל התחלה מעידה כמובן על מתחיל. כיוון שהמדע הוכיח שהיקום כולו הופיע בנקודת זמן מסויימת, ולא היה קיים תמיד, פירוש הדבר שלפני היקום לא היה קיים חומר מרחב או זמן. זו הוכחה מדעית חזקה מאוד לקיומו של בורא אינסופי ונצחי, אשר יצר את היקום כולו יש מאין, ואינו מוגבל בעצמו לחומר וזמן.

כעת שאלת שאלה הגיונית, כיצד ייתכן שהיקום שלנו היה בעברו קטן יותר, ומה יש בסופו?

כדי להשיב על שאלה זו, צריך תחילה להבין מהו מרחב.

מרחב (-חלל) הנו מרחק בין עצמים חומריים.

החומר צריך נפח כדי להתקיים ולנוע בו, ובמילא, קיומו ותנועתו הם שקובעים את גודלו של החלל. במילים אחרות: אם אין חומר - אין חלל.

לכן כשאומרים שהיקום (החלל) אינו אינסופי, הכוונה היא שכמות החומרים שבו (מספר הכוכבים) אינה אינסופית. נאסא מעריכים את מספר הכוכבים כ-10 בחזקת 20.

אך אם לא היו גלקסיות וכוכבים ביקום - לא היה כל מרחק ביניהם, ולכן לא היה קיים חלל.

החלל סופי - כי כמות החומר שבו היא סופית.

אבל מה יקרה אם ניסע בחלל בקו ישר, האם לא נגיע לעולם לסוף היקום?

התשובה אולי תישמע מעצבנת, אך איננו יכולים להגיע ל"סוף" היקום, כי אנו למעשה חלק מן היקום. נסה לחשוב על התנועה ביקום כמו על נסיעה בכדור הארץ. בין אם תיסע בקו ישר למזרח או למערב, לבסוף תחזור למקום ממנו יצאת. תוכל להסתובב סביב כדור הארץ לנצח, ועם זאת ברור שהארץ היא סופית - כי יש לה נפח וכמות.

כך גם היקום בנוי ממרחב "עקום" בדומה לכדור, אך מעט מורכב יותר: נסה לדמיין את היקום כמו בלון חלול, כאשר הגלקסיות מצוירות על גבי הבלון עצמו.

אם קשה לך עם ציור זה, תוכל לדמיין נמלים זעירות שהולכות בתוך הבלון, הולכות להן בקו ישר עד שלבסוף חוזרות לנקודה שממנה יצאו. כך היתה נראית הטיסה ביקום: אילו היינו טסים בחללית בקו ישר מכדור הארץ לחלל הרחוק, כעבור ביליוני שנות אור היינו מוצאים את עצמנו מגיעים שוב אל כדור הארץ!

בין אם ניסע בחלל בקו ישר או עקום, היינו חוזרים תמיד לאותו מקום כי אנו מוגבלים לעקמומיות המרחב בתוכו אנו נעים (כשם שלא משנה לאיזה כיוון ניסע בכדור הארץ, נהיה תמיד מוגבלים לכוח המשיכה המושך אותו לקרקע).

משל קשה יותר להבנה, אך מדויק יותר, יהיה ציור על גבי הבלון - הציור לא יכול לברוח מן הבלון, כי הגומי ממנו עשוי הבלון הוא בעצם החלל שלו. כך גם אנו מוגבלים למימדי החלל והזמן.

מאחר שהדמיון האנושי הננו מוגבל ביחס למציאות האמתית, סביר להניח שתשובה זו תעצבן חלק מהקוראים שלנו, אשר ימשיכו לבקש להבין: מה בכל זאת "נמצא" מאחורי הבלון או הכדור במשל...? מה היינו רואים אילו היה בכוחנו לפרוץ את גבולות המרחב, כשם שחלליות פרצו את כוח המשיכה של כדור הארץ?

כעת, אני מבין שהתשובה "זה בלתי אפשרי" איננה מספקת. לכן, רק כדי לסבר את האוזן, אשיב לך תשובה נוספת: גם אם תאורטית היה ניתן "לפרוץ" את גבולות היקום, כל מה שהיה קורה הוא, שהיינו יוצרים בדרכנו עוד קצת חלל... זה הכול!

אזכיר שוב שטלסקופ החלל האבל גילה שהגלקסיות מתרחקות זו מזו, היקום שלנו גדל וגדל כמו בלון המתנפח לנצח. כך למעשה קורה אפילו ברגע זה ממש - ה' מניע את הגלקסיות זו מזו, ובהתרחקותן יוצר עוד ועוד חלל שלא היה קיים ביקום קודם לכן.

כך גם הנמלה במשל שלנו, אם היתה מנסה "לפרוץ" את גבולות הבלון, בסך הכול היתה מקבלת בלון קצת יותר גדול...

התשובה לשאלתך פשוטה אפוא אפילו יותר ממה שחשבת: מחוץ ליקום אין "כלום", במובן הפשוט ביותר של המילה. אילו היה מגיע לשם משהו, היה פשוט נוצר חלל שחור נוסף.

כעת תוכל להבין מדוע לפני היקום לא היה חלל, מהסיבה הפשוטה שלא היה קיים חומר.

החומר, המרחב והזמן תלויים זה בזה. אלו שלושת הדברים הראשונים שנבראו, ולכן שלושתם מוזכרים בפסוק הראשון בספר בראשית: "בראשית ברא ה' (-זמן) את השמים (-מרחב) ואת הארץ (-חומר)". נמצאנו למדים שבעת בריאת החומר, ברא ה' גם את המרחב ואת הזמן. הפוך בה והפוך בה שהכול בה!