שרשרת הניסים בתוך הכאב הגדול: 6 סיפורים מפעימים של נוסעים שניצלו מהתופת

בעיתון 'יתד נאמן' הובאו מספר סיפורים מופלאים שאירעו למספר תושבים שהפסידו את קו 304, שהתהפך על צידו בתאונת דרכים קשה. הסיפורים מהווים קרן אור בתוך האפילה הכואבת שכיסתה את פני העיר מודיעין עילית אתמול. לפניכם הסיפורים.

המזוודה שלא הכבידה

הבחור אברהם מ' עמד בתחנה והמתין לקו 304, כדי להגיע בו לישיבה בירושלים. דקה אחת בלבד קודם הגעת האוטובוס, עצר לו מכר של המשפחה, והציע לו לנסוע עימו לירושלים. אברהם השיב כי יש לו מזוודה כבדה והוא אינו רוצה להכביד, "והנה, אני כבר רואה את קו 304 מאחוריך. אסע עימו".

(צילום: shutterstock)

אך בעל הרכב לא וויתר: "אתה רוצה להפסיד לי את המצווה בגלל מעט טירחה של העלאת מזוודה לתא המטען?!", שאל את אברהם, ותוך כדי דיבור יצא מהרכב, וסייע לו להרים את המזוודה לתא המטען, העלה אותו לרכבו ועוד בדרך הספיקו לשוחח בדברי תורה.

אברהם כבר הגיע לישיבה בירושלים, כאשר שמע שמחפשים אותו בדחיפות מהבית. אמו המבוהלת ידעה כי הוא אמור להיות באוטובוס שהפך לזירת דמים, והיתה בטוחה שאם שמו אינו מופע ברשימות הפצועים אירע לו הנורא מכל. אז התברר לאברהם ולמשפחתו כי מעשה חסד של יהודי יקר תושב מודיעין עילית, הציל את הבחור הצעיר משהות בזירת האסון המדממת.

שינוי המקום באוטובוס

גם חיים י' עשה את דרכו לישיבה בירושלים. הוא עלה על קו 304 והתיישב במושב ריק במרכז האוטובוס. כעבור רגעים ספורים חשב לעצמו כי כיוון שבמושב שלפניו יושבת אישה, ראוי יותר שלא ישב מאחוריה. בשל כך, קם חיים ועבר למושב אחר בצד שמאל של האוטובוס.

רק מאוחר יותר, כשחילץ את עצמו דרך השמשה בקדמת האוטובוס, הבין חיים את גודל הנס שאירע לו. כאשר ראה את גורלם של אלו שישבו בצידו הימני של האוטובוס ונחשף למראות הקשים, הבין את גודל ההשגחה הפרטית שהורתה לו לקום ולשנות מקומו למקום מבטחים. שומר מצוה לא ידע דבר רע.

"דפי הגמרא שמרו עליו"

י' ק', בחור ישיבה המתגורר במודיעין עילית, היה על קו 304 בדרכו לירושלים. הוא תיאר את רגעי האימה: "הייתי בדרכי לישיבה בירושלים כשהתרחשה התאונה, התאונה עצמה התרחשה ממש בתוך שניות, כך כשמצאתי עצמי מחוץ לאוטובוס היתה לי תחושה שאני בתוך חלום בלהות. לא מעכל שזה באמת קרה. איך זה יכול להיות שאלתי את עצמי…

"המראות היו קשים. קשים מדי. זעקות שבר, בכיות וקריאה לעזרה נשמעו מתוך האוטובוס. והיתה גם דממת מוות… זה היה נראה כמו זירת פיגוע המוני רח"ל. ניסיתי להיות אדיש לרגע למראות הקשים כדי שזה לא ישפיע עלי. כוחות ההצלה הגיעו בהמוניהם והגישו עזרה. בחור צדיק הסתובב וחילק מים לפצועים".

אמו של י' הצטרפה לשיחה, באמרה לכתב: "תכתוב שאני מודה לקב"ה על כך שקיבלנו את הילד שלנו במתנה. הוא ילד שיושב ולומד בהתמדה. דפי הגמרא שמרו עליו…"

(צילום אילוסטרציה: פלאש 90)

מצות כיבוד אב

הרב דוד ו' אף הוא נוהג לנסוע בקביעות בקו 304 באותה השעה. בשונה מהרגלו, באותו יום ראשון כואב התלבט ר' דוד האם עלות על האוטובוס הקבוע שבו הוא רגיל בנסיעתו בשל הצורך לשוחח עם רופאיו של אביו החולה. בתחילה, תכנן לדבר עם הרופאים במהלך הנסיעה, אך כשראה שהאוטובוס מלא, חשב שאין זה כבודו של אביו לשוחח על מחלתו באוזני אחרים. בהחלטה של רגע החליט ר' דוד  להתעכב מעט בביתו ולשוחח עם הרופאים בפרטיות הראויה לאביו. כך החמיץ את האוטובוס האמור, וזכה לחוש את דברי התורה: "כבד את אביך ואמך… למען יאריכון ימיך".

תפילת הדרך שהצילה את האברך הצעיר

שום דבר לא הכין את ר' יונתן קליין ושני חבריו לספסל הכולל שעלו על קו 304 בדרכם לכולל בו הם לומדים בשכונת הר נוף בירושלים, לאירוע ה מחריד כליו יקלעו בעוד מספר דקות.

"בדיוק סיימתי לומר את תפילת הדרך", משחזר ר' יונתן את שאירע, "וראיתי איך שהאוטובוס פוגע ברכב שעמד בצד הדרך, הנהג שניסה לברוח מהתאונה הסיט את האוטובוס בחדות לצד ימין. האוטובוס החל להתנדנד מצד לצד. זה היה מפחיד מאוד. הכל עניין של שניות. ואז הוא התהפך על צדו הימני. שבתי בצדו השמאלי של האוטובוס. ספגתי מכה קשה, אך למרות זאת הצלחתי לקום והייתי מהראשונים שהצליחו להיחלץ מתוך האוטובוס. המחזה היה קשה. צעקות היו היסטריות. פחד מוות…

"כשיצאתי מהאוטובוס, הבחנתי בידי המרוסקת לחלוטין. פחדתי שהאוטובוס עלול להתלקח ולמרות הכאבים העזים התרחקתי מהאוטובוס וחיכיתי לכוחות ההצלה. הם הגיעו מהר. אמבולנסים וכונני איחוד הצלה. חובשים ניגשו אלי ומכיוון שהייתי בהכרה מלאה הם העדיפו לגשת לפצועים שנשקפה להם סכנת חיים. לאחר מספר דקות פינו אותי לבית החולים 'שערי צדק' בירושלים".

חבריו של ר' יונתן נפצעו באורח בינוני. "חשוב לי להדגיש ואני מאמין כך באמונה שלימה, שתפילת הדרך שבדיוק סיימתי לאומרה בכוונה היא שהצילה את חיי. כמי שהיה שם בתוך התופת הנוראה הזו, אני יודע שהתפילה הצילה את חיי. זה היה יכול להיגמר הרב יותר גרוע ח"ו"...

בזכות שמחת פדיון הבן

הרב ברוך ק' נוהג מדי בוקר לנסוע בקו 304 שיוצא מקרית ספר בשעה 9:15 בבוקר. באותו בוקר, הוא הוזמן לשמחת 'פדיון הבן' שערך אחד ממכריו. ר' ברוך החליט כי ייכנס רק לכמה דקות ויצא בשעה היעודה, כדי לא להפסיד את האוטובוס.

אלא, שהכהן איחר מעט. ר' ברוך ביקש לומר 'מזל טוב' לאבי הבן ולהמשיך בדרכו, אך אבי הבן נענה ואמר כי הנה, הכהן ממש נכנס ברגעים אלו לאולם. "אשמח מאוד אם תישאר עמנו לפידיון עצמו".

"אם המדובר בכמה דקות", חשב ר' ברוך לעצמו, "לא כדאי להפסיד פ"ד תעניות בשביל כמה רגעים". כאשר הוא חישב את שמחתו של אבי הבן, החליט להישאר במקום דקות ספורות נוספות, בתקווה שלא יפסיד את האוטובוס הקבוע, קו 304 לירושלים. אלא, שהמעמד כארך כמה דקות נוספות, וכאשר יצא ר' ברוך במהירות לעבר תחנת האוטובוס הסמוכה, הוא רואה את הקו בו הוא רגיל לנסוע מדי יום חולף על פניו.

רק כעבור זמן מה, כשהיה ר' ברוך על אוטובוס אחר בדרכו לירושלים, הוא שמע את הנורא מכל שאירע לאוטובוס שבו היה אמור לנסוע, והבין יותר מכל מהו מד' מצעדי גבר, והכל מאת ד' הוא.

המון המון ניסים שהתגלו ומתגלים תוך כדי הכאב הזה, סיפורים מופלאים של השגחה פרטית, של רסיסים שפגעו ליד ולא ממש פגעו, שברים קלים, ערימות של השגחה פרטית בתוך הזוועה הזו שיכלה להסתיים הרבה יותר גרוע.

אנא המשיכו להתפלל לרפואת הפצועים, שחלקם מתייסרים בכאבים קשים, שיירפאו במהרה וישובו לבתיהם בריאים ושלמים, ולנחמת משפחות ההרוגים:

פרק ו'

(א) לַמְנַצֵּחַ בִּנְגִינוֹת עַל הַשְּׁמִינִית מִזְמוֹר לְדָוִד. (ב) ה' אַל בְּאַפְּךָ תוֹכִיחֵנִי וְאַל בַּחֲמָתְךָ תְיַסְּרֵנִי. (ג) חָנֵּנִי ה' כִּי אֻמְלַל אָנִי רְפָאֵנִי ה' כִּי נִבְהֲלוּ עֲצָמָי. (ד) וְנַפְשִׁי נִבְהֲלָה מְאֹד ואת (וְאַתָּה) ה' עַד מָתָי. (ה) שׁוּבָה ה' חַלְּצָה נַפְשִׁי הוֹשִׁיעֵנִי לְמַעַן חַסְדֶּךָ. (ו) כִּי אֵין בַּמָּוֶת זִכְרֶךָ בִּשְׁאוֹל מִי יוֹדֶה לָּךְ. (ז) יָגַעְתִּי בְּאַנְחָתִי אַשְׂחֶה בְכָל לַיְלָה מִטָּתִי בְּדִמְעָתִי עַרְשִׂי אַמְסֶה. (ח) עָשְׁשָׁה מִכַּעַס עֵינִי עָתְקָה בְּכָל צוֹרְרָי. (ט) סוּרוּ מִמֶּנִּי כָּל פֹּעֲלֵי אָוֶן כִּי שָׁמַע ה' קוֹל בִּכְיִי. (י) שָׁמַע ה' תְּחִנָּתִי ה' תְּפִלָּתִי יִקָּח. (יא) יֵבֹשׁוּ וְיִבָּהֲלוּ מְאֹד כָּל אֹיְבָי יָשֻׁבוּ יֵבֹשׁוּ רָגַע.

פרק כ'

(א) לַמְנַצֵּחַ מִזְמוֹר לְדָוִד. (ב) יַעַנְךָ ה' בְּיוֹם צָרָה יְשַׂגֶּבְךָ שֵׁם אלקי יַעֲקֹב. (ג) יִשְׁלַח עֶזְרְךָ מִקֹּדֶשׁ וּמִצִּיּוֹן יִסְעָדֶךָּ. (ד) יִזְכֹּר כָּל מִנְחֹתֶךָ וְעוֹלָתְךָ יְדַשְּׁנֶה סֶלָה. (ה) יִתֶּן לְךָ כִלְבָבֶךָ וְכָל עֲצָתְךָ יְמַלֵּא. (ו) נְרַנְּנָה בִּישׁוּעָתֶךָ וּבְשֵׁם אלוקינו נִדְגֹּל יְמַלֵּא ה' כל מִשְׁאֲלוֹתֶיךָ. (ז) עַתָּה יָדַעְתִּי כִּי הוֹשִׁיעַ ה' מְשִׁיחוֹ יַעֲנֵהוּ מִשְּׁמֵי קָדְשׁוֹ בִּגְבֻרוֹת יֵשַׁע יְמִינוֹ. (ח) אֵלֶּה בָרֶכֶב וְאֵלֶּה בַסּוּסִים וַאֲנַחְנוּ בְּשֵׁם ה' אלוקינו נַזְכִּיר. (ט) הֵמָּה כָּרְעוּ וְנָפָלוּ וַאֲנַחְנוּ קַּמְנוּ וַנִּתְעוֹדָד. (י) ה' הוֹשִׁיעָה הַמֶּלֶךְ יַעֲנֵנוּ בְיוֹם קָרְאֵנוּ.