סיפורים אישיים
אדם בן 90 עם שיניים בריאות ושלמות. מה הסוד העומד מאחורי הפלא הגדול?
"אני שמרתי על הפה שהקב"ה נתן לי, והקב"ה שמר על הפה שלי", כך הסביר ה'חפץ חיים' את הפלא הגדול בכך שגם בערוב ימיו, כל שיניו נותרו שלמות ובריאות
- הרב ישראל ליוש
- פורסם כ"ז חשון התשפ"ב
(צילום אילוסטרציה: shutterstock)
הרב ישראל מאיר הכהן מראדין, ה'חפץ חיים', זכה לחדד בעם ישראל את חשיבותה של שמירת הלשון. כל דיבורו של ה'חפץ חיים' נמדד בפלס ההלכה, ומחסומי פיו ידעו היטב לברור כל תיבה היוצאת ממנו, אך יחד עם זאת לא מילא פיו מים, והרבה לדבר דיבורים של קדושה, מוסר ויראת שמיים.
אחד מתלמידיו מספר כי פעם אחת לעת זקנותו שכב ה'חפץ חיים' במיטתו בחולשה גדולה. "כאשר נכנסתי לבקרו", מספר התלמיד, "הורה לי ה'חפץ חיים' שאפתח את פיו. בתחילה היססתי, אך הוא הפציר בי פעם שניה ושלישית לעשות כן, לא נותרה לי ברירה, וכשפתחתי את פיו הקדוש נגלו לפני שתי שורות שיניים שלמות ומסודרות להפליא, כאילו היה בעליהן ילד צעיר. 'ספור את שיניי', ביקש ממני ה'חפץ חיים' פעם ופעמיים, ולא הותיר לי זמן להסס, ספרתי ומצאתי 32 שיניים, וכולן שלמות, מתוקנות ובריאות, שן אחת לא חסרה ולא נפגמה! לאחר שסיימתי את המשימה הקשה, לקח ה'חפץ חיים' את ידי, ואמר בחיוך שלא יישכח ממני לעולם: 'אני שמרתי על הפה שהקב"ה נתן לי, והקב"ה שמר על הפה שלי'"...
בפרשת תצווה מופיע הציווי: "וְעָשִׂיתָ אֶת מְעִיל הָאֵפוֹד… וְהָיָה פִי רֹאשׁוֹ בְּתוֹכוֹ שָׂפָה יִהְיֶה לְפִיו סָבִיב…". ה'כלי יקר' מסביר כי פסוקים אלו רומזים על חובת שמירת הלשון והזהירות מאיסור לשון הרע, שהרי המעיל מכפר על לשון הרע, ולכן היה המעיל היה כולו תכלת, כי התכלת יזכיר לאדם את הים, וכשם שהים אינו פורץ גבולו, כך צריך האדם לשמור על הגבולות שהציב הקב"ה על הלשון, כלומר - השיניים והשפתיים, ולברור כל מילה היוצאת מפיו, לבלתי תהיה פורצת מהגבולות המותרים לה.
גם את הפעמונים והרימונים שעל שפת המעיל, ממשיל ה'כלי יקר' לאיסור לשון הרע, כי הזג שבתוך הפעמון דומה הוא ללשון שבתוך הפה, והרימון הסגור והתחום מכל צדדיו, מדמה את השתיקה הנצרכת במקום צלצולי הפעמון.
גם האלשיך מבאר כי זו הסיבה שהתורה מדגישה שעל הפעמונים להיות בתוך הרימונים, פעמון בתוך שני רימונים, כי השתיקה צריכה להיות כפליים מן הדיבור, סייג לחכמה – שתיקה.
באדיבות אתר 'דרשו'.