הרב זמיר כהן - מריבות של ילדים, ואיך להתמודד עם מכות

שאלה: האם להתערב במריבות שבין הילדים?

תשובה: תלוי בגיל הילדים ובצורת המריבה, וכדלהלן.

• אם המריבה באה לידי ביטוי בהרמת ידיים, ההורים יתערבו בכל גיל ויעצרו את המתרחש באמצעות נזיפה חמורה, ובעת הצורך גם באחיזה בידו של המכה. [אולם בגיל גדול, ובמצב שבו עלול הילד הנסער להכות חלילה  את ההורה בלהט המריבה, יש להסתפק בנזיפה חמורה בטון גבוה, לבל יכשיל ההורה את הילד בהכאת אביו או אמו. מעין האמור בגמרא (מועד קטן יז ע"א) שהמכה את בנו שבגיל גדול, עובר משום "וְלִפְנֵי עִוֵּר לֹא תִתֵּן מִכְשֹׁל" (ויקרא יט, יד)].
• מריבה בדיבור, שאינה אלא בגדר ויכוח, אין הכרח להתערב ולעיתים גם לא טוב להתערב. אבל יש לעקוב אחר תוכן השיח. אם הוויכוח גולש לשימוש בכינויי גנאי ולהשפלת הזולת, יפנה ההורה לשניהם ויאמר במילים קצרות: ״מותר לכם להתווכח, אבל בשום אופן אין להשתמש בכינויי גנאי, או במילים משפילות ופוגעניות״. 

וכשמדובר בוויכוח בלבד, שאין בו עלבון ולא שום נזק אחר, התערבות ההורה לטובת הילד החלש עלולה דווקא להחלישו עוד יותר, משום שהמסר המתקבל הוא שאינו יכול להסתדר ללא עזרת הוריו. ולעיתים גרוע מכך, עלול הוא להגיע למצב שבאמת לא יוכל להסתדר לבד, משום שתמיד היה מי שמיד גונן עליו. ומה יעשה כשייצא לחיים?...

• במריבה על חפץ או על משחק מסוים, אם ברור הדבר עם מי הצדק, כגון כשהאחד הודה שחטף לאחיו, יוציא ההורה את הצדק לאור ויחזיר את החפץ לבעליו. אבל ידאג לפצות את המפסיד על שאמר את האמת, באמצעות מתן משחק אחר כתחליף לזה, או ממתק כפרס, או הבטחה שיקבל כזה בדיוק, אולי אפילו חדש.

אולם כשכל אחד טוען שהוא תפס ראשון, ובטוח בצדקת דבריו מבלי שיהיה ביד ההורה לברר את האמת, הטוב ביותר הוא לשאול: ״מי מוכן לוותר? מי שיוותר לא יפסיד!״, ולתת למוותר פרס בדמות ממתק יוקרתי או מתנה כלשהי, בצירוף דברי שבח על עמידתו בניסיון (מבלי להשפיל את השני). אפשרות אחרת היא למצוא פשרה ששני הצדדים יסכימו לה, כגון שכל אחד יוגבל לשחק פרק זמן מסוים ויעביר לאחיו. או לתת לאחד הצדדים תחליף שהוא מתרצה מראש לקבלו במקום מושא המריבה.

הדרכה לילד שמוכה על ידי חבריו

שאלה: ילד המוכה ע"י חבריו בבית-הספר, האם יש ללמדו להחזיר להם מכות לשם התגוננות?

תשובה: אין לחנך ילד באופן גורף להכות את המכה אותו. שכן בגישה זו קיים סיכון לכל סוג של ילד: אם מדובר בילד חזק בגופו, הוא יתרגל להכות בהיתר רשמי של הוריו, לא רק כשהוא מותקף אלא גם במקרים שהמרים יד על חברו נקרא רשע (עי' סנהדרין נח ע"ב). ואם הוא ילד חלש בגופו, עלול הוא להיות מוכה שבעתיים על ידי הילד המכה.

לכן יש רק לומר לו: "עליך/זכותך להגן על עצמך, ואל תאפשר לחברים להכותך. אם יקרה שוב שילד יכה אותך, תפנה למבוגר הנמצא הכי קרוב בסביבה, או תרים את קולך ותצעק על הילד המכה, או תברח ממנו ותתלונן עליו. ואם אין ברירה, משום שאין בידך לבצע שום פעולת הגנה אחרת מלבד להחזיר מכות, תחזיר רק מה שהכרחי כדי שיפסיק להכות אותך. תזכור תמיד שאסור להכות, והמרים יד על חברו אף על פי שלא הכהו נקרא רשע. אבל עם זאת עליך להגן על עצמך, מבלי לאפשר לאחרים להכותך".

המאמר מתוך ספרו של הרב זמיר כהן, "המדריך המלא לחינוך ילדים". להזמנה לחצו כאן.